מי יסייע למנמ"רים להביא חדשנות לארגון?

כנס המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע שעבר בסנט פטרסבורג שברוסיה, הציף סוגיה מעניינת הקשורה ביישום והבאת חדשנות לארגונים מסורתיים וחברות טכנולוגיות. נקודת המוצא בפאנלים שנערכו בחלק השני של יום הדיונים המרכזי הייתה שיישום חדשנות, מעבר לטרנספורמציה הדיגיטלית, היא כבר לא שאלה של האם או מתי, אלא של כיצד.

משתתפי הפאנלים, מנמ"רים ממגזרים שונים של המשק ומנהלים של חברות אינטגרציה וחברות טכנולוגיות, התחבטו בשאלה מהו המתכון הנכון להכנסת טכנולוגיה חדשה לארגון, כיצד לייצר רוח רעננה מבלי לפגוע ב-DNA שלו, ובעיקר באילו טכנולוגיות לבחור.

הדיונים הובלו ביד רמה על ידי שמוליק חכים ורונן זרצקי – שניהם סוסים ותיקים בענף, שכבר ראו כמעט הכול בקריירה שלהם. לכן, השאלות שלהם היו ממוקדות וחודרות, מבלי לעשות הנחה לאף אחד. לא חלילה כדי לתקוף, אלא כדי לרדת לעמקם של פרטים, להציף את האתגר, לזהות את השחקנים הפועלים בו ולהציע הצעות.

תחילה, לזיהוי השחקנים: החדשנות מונעת על ידי סטארט-אפים. אלה מעוניינים להציע את הפתרונות שלהם לחברות ותיקות, כדי לרכוש ניסיון ולייצר חדשנות באותם ארגונים. עד לפני כשנה, המסע הדיגיטלי של הארגונים והמסע של הסטארט-אפים אליהם התנהלו בשני מסלולים שונים, שאם כבר נפגשו, זה היה רק בדרך מקרה. כל אחד מהצדדים רצה מאוד בקרבתו של השני, אבל הבעיה הייתה אצל הארגונים הבוגרים, שאי אפשר להזיזם בהינף יד. מצד שני יש את החברות הצעירות, שלעתים כוללות שני בחורים עם מחשב שעובדים במרתף של ההורים, אבל עם ברק בעיניים כדי לטרוף את העולם. הם לא בנויים לעבודה בהיררכיה, לא מכירים את ה-DNA הארגוני, שבו לא מתחילים לעבוד על רעיון לפני שבודקים אותו ברצינות. כך דברים מתפספסים: הסטארט-אפים, שהתייאשו מלעמוד ליד דלתם של מנמ"רים בארגונים בכירים, פונים לארגונים בחו"ל. וכל מה שהם ביקשו הוא בסך הכול תשומת לב.

בשנתיים האחרונות צץ שוב שחקן חדש-ישן בזירת החדשנות הדיגיטלית: אלה הן חברות האינטגרציה, שמספקות שירותים למרבית הארגונים. הן מייצגות את החברות הכי גדולות בעולם וגם תומכות במוצרים פרי פיתוח ישראלי. העובדים שלהן נמצאים בכל יום בכל ארגון בענף ומכירים את כולם.

אלא שהנהירה לחדשנות, ובמיוחד טכנולוגיית הענן, יצרה אצל החברות הספקיות לחץ לא קטן. לפתע מצאו עצמם לא מעט ספקים במצב שבו אין להם מה להציע למנמ"רים.

החדשנות בחלק מהארגונים עוקפת את המנמ"ר, לפחות בשלבים הראשונים שלה. המנמ"ר, שמודע לצורך להביא חדשנות, לא מצליח לשכנע את ההנהלה, ובוודאי שלא את אנשי הכספים.

אחת התובנות בפאנלים שנערכו ברוסיה היא שאימוץ סטארט-אפים זה מאוד סקסי, חשוב ומתבקש, אבל דורש לא מעט משאבים כספיים, זמן וכוח אדם. כמו פרחים שזה עתה החלו לפרוח, גם סטארט-אפים זקוקים לתשומת לב ניהולית וטכנולוגית.

האסימון נפל אצל מרבית חברות האינטגרציה לאחר שהן מצאו את עצמן עומדות בפני זרם של פניות ובקשות מסטארט-אפים להיפגש איתן, מתוך תקווה שהחברות האלה יביאו אותם אל הארגונים. מנהלי חברות האינטגרציה לקחו את הנושא צעד אחד קדימה. אם אנחנו יכולים לאמץ סטארט-אפים, הם אמרו לעצמם, מדוע שלא נקים עבורם מסגרות מיוחדות, כמו חממות, נכוון אותם לפתרונות שאנחנו יודעים שהמנמ"רים זקוקים להם ונייצר את החיבור המתבקש בין המוצר למנמ"ר? בסופו של דבר, זה חיבור מהסוג שהחברות האלה יודעות לעשות הכי טוב כבר שנים. כך נולדו מיזמים  כמו 830 של מטריקס, One1 Start של One1, אינקובטורים של חברות כמו אמן ומרכזים טכנולוגיים של חברות רב לאומיות כגון HP, יבמ (IBM), נט-אפ (NetApp) והרשימה עוד ארוכה.

וזה עובד. בשנה האחרונה היו למיזמים האלה הצלחות לא קטנות והם הצליחו לסייע למנמ"רים לזרז את החדשנות.

הפורמט החדש של העבודה המשותפת מנמ"רים-ספקים

אפשר לומר שבכנס ברוסיה נולד הפורמט החדש של העבודה המשותפת בין המנמ"רים לספקים. הספקים אמרו למנמ"רים בעברית פשוטה: אנחנו יודעים שאתם רוצים חדשנות אבל קשה לכם ליישם אותה – אז בואו נסו אותנו, הציפו אותנו בדרישות שלכם ואנחנו, באמצעות החברות שנמצאות באינקובטורים שלנו, נספק לכם פתרון שלם, שיביא לכם חדשנות אבל לא יפגע בליבת הארגון. מה יותר טוב מזה?

כמובן שהדברים אינם שחור ולבן, והיו לא מעט מנמרים באולם שאמרו שהם מעדיפים לטפח סטארט-אפים לבד ולאמץ אותם. מנמ"רים אחרים, וגם ספקים, הציעו את הדרך ההיברידית, שהיא השיטה היהודית המוכרת: גם וגם. לעקוב אחר החדשנות ולפגוש כמה שיותר חברות הזנק, וגם לתת צ'אנס לספקים. דוברים בפאנל אמרו שהשילוב בין המנמ"רים, הספקים והחברות הצעירות יכול לסייע במאבק הבלתי פוסק של המנמ"ר למיצוב מעמדו ליד עמדת המנכ"ל.

תוך כדי הדיון עלה נושא הענן שממשיך לעורר פולמוס גדול בין מנמ"רים לחברות אינטגרציה: הספקים, בעלי האינטרס, סבורים שהמנמ"רים צריכים לצאת מאזורי השמרנות שלהם ולאמץ ביתר מהירות את הענן, בדיוק כמו בחו"ל. הטיעונים על רגולציה כבר לא מתקבלים. היא אמנם קריימת, אבל הספקים סבורים כי הסיבה לעיכוב הענן היא שמרנות וחוסר נכונות לחשוב מחוץ לקופסה. נקודה למחשבה.