כשהפוליטיקה נכנסת לטכנולוגיה

השר גלעד ארדן טועה כשהוא חושב שחקיקה היא הפתרון להסתה שמשתוללת בפייסבוק ● וגם: המניע של השר אריה דרעי להחלטה לממש את המאגר הביומטרי הוא פופוליזם

האם ראשי חברות הטכנולוגיה צריכים לחפש להתערב בפוליטיקה? צילום אילוסטרציה: BigStock

הטכנולוגיה, במובן הרחב של המילה, ספגה השבוע כמות גדולה יחסית של מעורבות פוליטיקאים, שהצליחו לגזור עוד קופון יפה במסגרת עידן הפופוליזם והשטחיות שפוקד אותנו בשנים האחרונות.

גוזר הקופון הראשון היה השר גלעד ארדן, כיום השר לביטחון פנים ובעבר שר התקשורת. העיתוי עצוב ומחריד: גל הטרור שפוקד אותנו, שבלט בשבוע שעבר ברצף של כמה פיגועים. בראיון מתלהם אצל רינה מצליח בתוכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2 האשים ארדן את מארק צוקרברג, לא פחות ולא יותר, באחריות למעשי הרצח המתועבים שאירעו בגל הנוכחי.

מחיאות הכפיים שלהם זכה ארדן מהטריבונה הביאו אותו להצהיר שהוא מתכוון לקדם את חוק הפייסבוק (Facebook), שנועד להכריח את עובדיו של צוקרברג להסיר תכנים מסיתים ופוגעניים.

כאן שוב עולה לדיון השאלה הבלתי פתורה מהי האחריות של ספקי טכנולוגיה שלמעשה מייצרים תשתית לתעבורה, איפה עובר הגבול ומי קובע אותו בכלל?

במהלך השבוע פורסמו לא מעט תגובות לדברי ארדן ואחד הטיעונים נגד היה שאי אפשר להטיל אחריות גורפת על פייסבוק למעשי טרור. ראשית, מפני שהטרור היה פה עוד הרבה לפני שצוקרברג נולד ושנית, בדיוק כמו שלא מאשימים חברות רכב או צמיגים באחריות לתאונות קטלניות, כי הרי הן מייצרות את הפלטפורמה עליהם נוסעים הנהגים וגורמים לאסונות, כך לא ניתן להאשים את פייסבוק בגל הטרור. ואפשר להפליג בדמיון להביא דוגמאות נוספות.

מה צריך לעשות? קודם כל, בטרור צריך להילחם בכל דרך שהיא. אם אחד ממקורות הטרור הוא הרשת החברתית, יש למדינת ישראל את כל האמצעים הטכנולוגיים לעקוב אחרי המסיתים ולטפל בהם בזמן אמת. נכון, מדובר בהיקפים גדולים, אבל פעילות מניעה או ענישה חלקית עשויה להרתיע.

סוגיית ניטור המסרים ברשת היא סוגיה משפטית, שמעוגנת ברגולציה ומגבלות שאנחנו, האזרחים שחיים במדינה דמוקרטית, מטילים על אותם ארגונים שיש ביכולתם למנוע הסתות, אבל באופן מוגבל ביותר ובכפוף לתהליכים משפטיים מאוד מוגדרים. ייתכן שההגבלות האלה לא תואמות את התקופה וצריך לרענן או לייעל אותן, ופה נדרשת התערבות המחוקק. אפשר לקחת דוגמאות גם מידידתנו ארצות הברית, שמנסה כל הזמן ללכת על החבל הדק שבין חופש ודמוקרטיה לצרכי המדינה כדי להילחם בטרור. ברוב המקרים הפעולות האלה נעשות באמצעות הידברות, שיחות עם הגורמים הבכירים שמנהלים את הפלטפורמות הללו ומעט מאוד חוקים דרקוניים. ישראל יכולה לאמץ דרכים אלה.

פייסבוק לא רוצה להיתפס כמי שמסייעת לטרור. זה לא טוב לעסקים שלה. אבל האנשים שעובדים שם לא מבינים בפוליטיקה. הם יודעים לפתח אלגוריתמים ובעזרתם יכולים לפתח כלים שמייצרים פרופילים מדויקים עם התראות בזמן אמת על מפגעים וירטואליים שמתעדים את מסע הרצח שלהם בוידיאו, כדי שכולם יזכרו ויידעו מה הם עושים.

השורה התחתונה: חוקים נגד מפעילי תשתיות טכנולוגיות לא יצמצמו את מעשי הרצח והטרור.  הידברות והסברה נכונה תמצא אוזן קשבת גם אצל מארק צוקרברג, אם השר ארדן יפנה אליו בדרך הנכונה ולא על ידי איומים והשמצות חסרות שחר.

השד הביומטרי שוב משתולל

שר הפנים, אריה דרעי, הודיע השבוע כי החל מינואר 2017, כל אזרח ישראלי שירצה לחדש את הדרכון או את תעודת הזהות שלו יצטרך לתת טביעת אצבע או צילום פנים למאגר הביומטרי.

דרעי ניצל לשם הודעה זו את העובדה שמשרד הפנים בישר על האזרח המיליון שהגיש בקשה לתעודת זהות חכמה. בכך הצית המשרד שוב את הוויכוח סביב המאגר הביומטרי שישראל הקימה.

מתנגדי המאגר טוענים שבעידן שבו פורצים אפילו לפנטגון וכל דבר דולף החוצה, החזקת מאגר ביומטרי של אזרחי המדינה מסוכנת יותר מהמשך השימוש בתעודות הזהות הכחולות שכל ילד יכול לזייפן.

הכנסת והממשלה דנו בנושא רבות ובסופו של דבר הוחלט על קיום פיילוט. עוד לפני דרעי, שני שרי פנים האריכו את הפיילוט, שמראש הוגדר לשנתיים ובפועל נמשך כבר יותר משלוש. הם הבינו שיש להם תפוח לוהט. הראשון היה גדעון סער, שחנך את הפיילוט, ואחר כך היה השר סילבן שלום, שהאריך את הפיילוט כי "רצה ללמוד" את הנושא. השר דרעי החליט בחודש מרץ האחרון על הארכת הפיילוט מאותה הסיבה.

והנה, מסתבר שעקומת הלימוד של שר הפנים הנוכחי מהירה ועכשיו הוא החליט שהפיילוט הסתיים. בראיון לתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל אמר דרעי שביקר במתקני המאגר הביומטרי ושמע מפי המומחים שזהו המאגר המאובטח ביותר, הרבה יותר מזה של הפנטגון.

אולם, דרעי יודע שהדברים לא יעברו כל כך מהר בכנסת, ואולי גם לא בממשלה, ולכן הצהיר שהחליט על הפעלת החוק אבל טרם הוחלט מה יכיל המאגר: טביעות אצבע, צילום פנים או משהו אחר. בקיצור, הוא החליט שלא להחליט וסביר להניח שבג"ץ של התנועות לזכויות דיגיטליות ותנועות אחרות יעצור את הפרויקט לעוד שנים.

מה פתאום החליט דרעי להוציא את השד הביומטרי מהבקבוק? פופוליזם. הוא השר שהחליט להניע את התעודות הביומטריות, אבל אף אחד לא יזכור למה זה לא יצא לפועל. ומה עם תעודות זהות חכמות? לזה אפילו לשר דרעי אין תשובה. נגמרו לו כל השדים שאפשר להוציא מהבקבוק.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי

    הטענה שפפלטפורמת פייסבוק אינה מגבירה את הטרור/רצח/התאבדות היא נכונה אבל מנגד לפייסבוק יש את היכולת במידה והיא רוצה להתריע על כוונות כאלו בפני הרשויות במדינה בה התפרסם המידע לגבי המאגר הביומטרי, אריה דרעי מבין באבטחת מידע כמו שאני מבין באבטחת מידע, ואני לא מבין הוא קונה מה שמכרו לו, ומכרו לו שטויות במיץ עגבניות מאגר ביומטרי בא לשרת גחמות של משהו בממשל ואין מאגר זה בא למנוע זיופי זהויות כל עוד לבנקים או ארגונים לא תיהיה גישה למאגר זה בכדי לזהות את האדם אשר עומד מולם, פרט למשטרה שיש לה כבר גישה, אזי מאגר זה הוא חסר תועלת.

אירועים קרובים