הסכם הפיוס עם טורקיה – הזדמנות אדירה למגזר הטכנולוגיה בישראל

הסכם הפיוס בין טורקיה לישראל אינו מושלם, אך הוא כורח הנסיבות בפנים הביטחוני והכלכלי, שחייבו את שני הצדדים להתפשר ולהגיע להסכמה. אנחנו, במגזר העסקי, מברכים עליו ומעריכים שהוא ייתן "זינוק קדימה" לקשרים הכלכליים והעסקיים בין המדינות וייצור את האווירה החיובית שתאפשר חזרה למיזמים משותפים, תוך העמקת הקשרים ביניהן. נציגי המגזר העסקי בטורקיה ובישראל ציפו להסכם הזה חמש שנים והם משוועים לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות.

בפן הטכנולוגי, האופטימיות רבה יותר, משום שיש לטורקים רצון עז לשתף איתנו פעולה בתחומים הללו. רק השבוע ביקרתי בטורקיה עם בעלים של חברת טכנולוגיה מתקדמת ומובילה מישראל בתחום ניצול החשמל המתקדם וטכנולוגיית האנרגיה הירוקה. נפגשנו עם נציגי עיריית איסטנבול ועם חברות מובילות בתחומי הטכנולוגיה, הבנייה, השירותים והפיננסים במשק הטורקי, שהביעו את רצונם לקדם שיתופי פעולה איתנו ולהיעזר בטכנולוגיה המתקדמת שהצגנו להם.

התייחסות זו נוספת לסיכומי ביקורים קודמים שקיימנו עם לקוחות נוספים בתחומי הטכנולוגיה מישראל בחודשים האחרונים בטורקיה. ללא ספק, הטורקים משוועים לטכנולוגיה המתקדמת של החברות הטכנולוגיות מישראל ומעוניינים להתחבר ליזמות והחדשנות הישראלית, המוכרת והמוצלחת בעולם.

באופן כללי ניתן לומר שישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית – לביטחון, ליציבות האזורית ולכלכלת המדינה. מדובר הרי בשתי מעצמות גדולות ופעילות מאוד באזור. הנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים החיוניים שלנו ואף מנע מאיתנו לשתף פעולה במקרים אלה ואחרים. חשוב להזכיר שההסכם נדון כחמש שנים, הטיוטות שלו פורסמו מספר פעמים והגיע הזמן לסיים את המשבר, לחתום עליו ולהמשיך קדימה.

ההסכם כולל, כמובן, נורמליזציה מלאה של היחסים בין המדינות, החזרת השגרירים, התחייבות שלא לפעול זו נגד זו בארגונים בינלאומיים, קיום תרגילים צבאיים משותפים ושיתוף פעולה נרחב בתחום הכלכלי, לרבות האנרגיה והגז הטבעי.

הפן הכלכלי

כאמור, ההערכות הן שהסכם הפיוס עם טורקיה ייתן "זינוק קדימה" לקשרים הכלכליים והעסקיים בין המדינות וייצור את האווירה החיובית שתאפשר חזרה למיזמים משותפים, תוך העמקת הקשרים ביניהן. העובדה שהיחסים הכלכליים נשמרו גם בשנות המשבר, תוך התגברות על המשבר הפוליטי והמדיני, יכולה להוות תשתית ראויה להרחבת הקשרים העסקיים. לשמחתנו, נציגי המגזר העסקי בטורקיה ידעו לעשות את ההפרדה בין הכלכלה לפוליטיקה – וזה מצב מצוין עבור שתי הכלכלות שלנו.

הקיפאון ביחסים שבין ישראל לטורקיה לא נראים ממש בטבלאות היקפי הסחר בין המדינות. המספרים מגלים כי דווקא בשנים שאחרי 2010, השנה שבה פרץ המשבר בין המדינות בעקבות המשט לעזה, חלה עלייה בסחר בין שתי המדינות, שפחתה מעט בשנה וחצי האחרונה. מנתוני הייצוא עולה כי בשנים 2008-2010 עמד הייצוא מישראל לטורקיה על 1.5 מיליארד דולר בשנה והייבוא מטורקיה לישראל הגיע ל-1.8 מיליארד דולר בשנה. שנת השיא ביחסי הסחר בין שתי המדינות הייתה 2014, שבה הסתכם הייבוא מטורקיה לישראל ב-2.68 מיליארד דולר והייצוא של ישראל אליה – ב-2.74 מיליארד. ביחד, מדובר בכ-5.4 מיליארד דולר. ב-2015 חלה ירידה של 24% בהיקף הסחר בין המדינות, שהסתכם ב-4.1 מיליארד דולר. מכון הייצוא הסביר זאת בירידה החדה, של 40%, בייצוא הסחורות מישראל לטורקיה.

כ-18% מהייבוא שלנו מהטורקים ב-2015 היה של כלי רכב; 16% של מתכות פשוטות; 14% – מכונות וציוד חשמלי; והשאר טקסטיל, טבק, משקאות ומזון, פלסטיקה וגומי ואחרים.

הירידה בהיקף הסחר בין שתי המדינות ניכרת גם במחצית הראשונה של 2016. לאחר שרשם קיטון של 17%, הוא הסתכם ב-1.2 מיליארד דולר. המגמה השלילית בייצוא הסחורות לטורקיה נובעת בעיקר מירידה חדה בכימיקלים ובזיקוקי הנפט – ענף דומיננטי, שמהווה 75% מהייצוא הישראלי לטורקיה.

תחום הגז כל כך חשוב וטומן בחובו אפשרות של חיזוק המשק הישראלי וקופת המדינה בהון עתק. טורקיה חתמה על ההסכם עם ישראל בין השאר מתוך אסטרטגיה לבזר את מקורות הגז מהם היא רוכשת, להקטין תלות בייבוא גז מאיראן ולהוריד סיכונים בעקבות המתח שנוצר באחרונה עם רוסיה, ספקית הגז העיקרית שלה.

חשוב לפעול ליצירת שווקים חדשים לגז שאנחנו מוציאים מהמים ולהזכיר ש-60% מכל שקל שיוצא מהמים שלנו מגיע לקופת המדינה. מדובר בסכומי עתק של מאות מיליארדי דולרים בשנים הבאות. מאגר לוויתן, למשל, יכול לספק את השוק הטורקי ולאפשר אספקת גז דרך טורקיה לאירופה. זה דבר אסטרטגי למדינת ישראל.

בעשור האחרון אנחנו פועלים כדי לקדם את הקשר בין גורמי השפעה טורקים וישראלים. בשנה האחרונה פעלנו נחרצות לגייס משלחת של בכירי המשק מטורקיה לביקור עסקי-ממשלתי בישראל. ואכן, בשבוע שעבר, ולאחר מאמצים רבים, הצלחנו לארגן משלחת של בכירי המשק וראשי חברות הבנייה המובילות בטורקיה להגיע לביקור רשמי בישראל. הביקור הוכתר בהצלחה, וחברי המשלחת נפגשו עם נציגי הממשלה ובכירי המגזר העסקי, כאשר עיקר הדגש בביקור היה על מתן פתרונות להאצת הבנייה בישראל ופעילות להוזלת יוקר המחיה שמכביד על כולנו.

ברור שייקח זמן עד שהיחסים יתחממו וישובו להיות כבעבר, ושני הצדדים יבחנו זה את התנהלותו של זה בסוגיות שעל הפרק – ויש כמה נושאים נפיצים ורגישים מאוד. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שטורקיה יכולה להוות צינור מדיני-ביטחוני לקידום האינטרסים של ישראל מול העולם הערבי בפרט ואזורנו בכלל, וצינור כלכלי להולכה של הגז שלנו למדינות אירופה וכרוכשת רצינית של עתודות הגז הגדולות שיש ברשותנו.

החודשים הקרובים יוכיחו את כדאיותו והצלחת יישומו של ההסכם.

הכותב משמש כמנכ"ל אתגר פתרונות אסטרטגיים ויזמות. הוא שימש כיועץ לראשי הממשלה אריאל שרון ובנימין נתניהו.