הפרינט לא מת – והעתיד שלו ורוד מתמיד

מאז 2008, אחת לארבע שנים מקבל העולם דרישת שלום חמה מתעשיית הדפוס, העיצוב והמדיה, באמצעות תערוכת Drupa. אם בסיום התערוכה ב-2008 הייתה תחושה שזו שירת הברבור של התעשייה המפוארת הזו, בגלל השפעת האינטרנט והדיגיטל באופן כללי ועקב המיתון העולמי, הרי ש-Drupa 2016 מראה שהדיבורים האלה היו מוקדמים מדי. התערוכה, שמתקיימת בימים אלה בדיסלדורף שבגרמניה, שמה את הגולל סופית על נבואות הקבורה של הפרינט. הדפוס חי, נושם ונע בכיוונים קצת אחרים מבעבר, עם פזילה משמעותית לעולם הדיגיטל.

פריצת האינטרנט והעידן הדיגיטלי העמידה את התעשייה הזו בפני אתגרים לא פשוטים וחוללה בה, כמו בהרבה תעשיות אחרות, מהפכות. ב-Drupa 2016 מוצגות התוצאות של שינויים אלה ובעיקר טכנולוגיות הזרקת הדיו, שמניעות את גלגלי הדפוס הדיגיטלי – אחד הגורמים הדומיננטיים בתערוכה

המציאות של תעשיית הדפוס, על פי תחזיות של חברות המחקר, הרבה פחות נוראית ממה שמקובל לחשוב. Global Market קבעה שהיקף התעשייה יעמוד ב-2016 על 845 טריליון דולר – גידול קל לעומת 2014. בנוסף, מגזר הדפסת העיתונים, שספג את אחת הפגיעות הגדולות, יסבול בשנה הנוכחית פגיעה קטנה ביחס למגזרים אחרים.

כמו בכל Drupa, גם השנה דאגו המארגנים למתג אותה כתערוכה הגדולה מכולן בתעשיית הדפוס, ואף כינו אותה בתואר המחייב "אולימפיאדת הדפוס". מארגני התערוכה יצרו קונספט מעניין שלפיו העתיד כבר מזמן כאן, ובתערוכה הנוכחית, ובשנים שאחריה, כל אחד מצווה להכיר אותו ולהתאים אותו למה שהוא צריך.

קצת מספרים

התערוכה משתרעת על 19 אולמות ושטח של 2600 מ"ר. לפי דיווחי המארגנים, יש בה 1,500 מציגים מ-50 מדינות, כולל מישראל (על המציגים הישראליים – בהמשך). נוכחות בה כל החברות הגדולות בתחום הדפוס, עם טכנולוגיות חדשות של הדפסה דיגיטלית, שיטות ייצור מתקדמות, ושילוב של מדיה דיגיטלית, אינטרנט ומולטימדיה לתהליכי קדם דפוס.

כאמור, ההדפסה על נייר, ובפרט הדפסת העיתונים, ספגה פגיעה גדולה עם עליית עידן האינטרנט והדיגיטל. היא אמנם קיימת, ועדיין ניתן לראות בתערוכה את יצרני מכונות הדפסת העיתונים הענקיות, אבל בהיקף קטן יותר. התחליף הוא מגמה שנראתה גם ב-Drupa הקודמת: טכניקות הדפסה כמעט על כל חומר, עם טווח שימושים כמעט אינסופי. כך, למשל, המבקרים בתערוכה יכולים לצפות בשטחי תצוגה גדולים לאריזות חכמות, התאמות פרסונליות, הדפסות ביטחוניות ועוד. זאת, לצד שיטות הדפסה שהתרחבו לתחומים חדשים כמו אלקטרוניקה, קמעונות ובריאות. שם המשחק הוא גמישות והאפשרות להעביר תבניות הדפסה גנריות מתחום אחד לאחר.

גם תעשיית התלת מימד מככבת, כמובן, בתערוכה, והמבקרים יכולים לראות כיצד מדפיסים חלקי חילוף, איברי גוף אנושיים ואפילו כנפיים למטוסים. התעשייה הזו מעניינת בין היתר את בעלי לשכות השירות, שמזהים פוטנציאל שוק חדש כתחליף לירידה בהיקף הפעילות של הדפוס הקונבנציונלי בלשכות השירות.

במסגרת Drupa 2016 מומחש עוד פן של המהפכה הדיגיטלית: התקשורת הרב ערוצית. המציגים בתערוכה יכולים להתרשם מפתרונות של חברות שנותנים מענה לצורך בהפצת תוכן אחד באמצעות ערוצי פרסום רבים, אם זה דרך הפרינט ואם בערוצים הדיגיטליים. העולם הולך למסגרת עיצובית אחת שמתאימה לכולם והאתגר הוא לייצר תבניות כאלה.

איכות הסביבה תופסת אף היא מקום חשוב השנה, שכן תעשיית הדפוס המסורתית משתמשת בחומרים מזהמים, ויש חברות שמציעות פתרונות לכך. הדפסות אקולוגיות ושימוש בחומרים ירוקים נמצאים כמעט בכל פינה בתערוכה.

אחד המסרים היותר מרכזיים שמארגני התערוכה מנסים להעביר הוא הדומיננטיות של טכנולוגיית הזרקת הדיו, שבמשך שנים נאבקה על קיומה מול המתחרה העיקרית – טכנולוגיית הלייזר. בתערוכה הנוכחית אין ספק שזוהי הטכנולוגיה שתוביל את ענף הדפוס והמדיה בשנים הבאות. היתרון המרכזי שלה הוא חיסכון בשימוש בדיו, יותר סטריליות ועלות הדפסה נמוכה יותר.

הישראלים ב-Drupa 2016

כמו בכל התעשיות המתקדמות בעולם, גם בתעשיית הדפוס הדיגיטלי יש לישראל ייצוג די מכובד. שתי יצרניות ישראליות גדולות ובינלאומיות מככבות גם השנה ב-Drupa: מעבדות לנדא, שהוקמו על ידי היזם בני לנדא, ואינדיגו מבית HP.

מעבדות לנדא היו לפני ארבע שנים אחת האטרקציות הגדולות של התערוכה, כאשר הציגו את הפרוטוטייפ הראשון להמצאה החדשה בתחום ההדפסות הננו-גרפיות לשוק הדפוס הדיגיטלי. כעת חוזרת החברה אל התערוכה עם המוצרים המוגמרים שלה.

אינדיגו כובשת את עולם הדפוס הדיגיטלי על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי היזם הראשון שלה, אותו בני לנדא, עד שמכר אותה ל-HP – והיא ממשיכה לעשות חיל בכל העולם.

בנוסף, רשומות בתערוכה 12 חברות ישראליות, שמפתחות בעיקר פתרונות לתהליכי קדם דפוס והוצאה לאור בעידן הממוחשב, ביניהן AVT, זיקית, כימפרינט היליקון ו-Massii'3D Printing.

תעשיית הדפוס בישראל מונה יותר מ-1,000 בתי דפוס שרובם מוגדרים קטנים או בינוניים, לא מעט מהם עסקים משפחתיים, עם מחזורים של עד חמישה מיליון שקלים בשנה. הענף סובל מעודף כושר ייצור, שמביא לתחרות קשה במחירים ומערער יציבות של לא מעט בתי דפוס.

תערוכת Drupa מהווה עבור רבים מבעלי בתי הדפוס אירוע מרכזי, שבו הם יכולים לזהות הזדמנויות חדשות. אלה יאשפרו להם לפעול יותר בקלות בתעשייה ענקית זו, שחווה בשנים האחרונות זעזועים רבים.