הירידה בייצוא: הכתובת הייתה על הקיר – ואיך מחנכים את דור ה-Z?

נתוני הייצוא שפורסמו השבוע כללו נתון מדאיג במיוחד: היקף הייצוא של ההיי-טק הישראלי ירד ברבעון הראשון של השנה ב-32%. הדבר מבטא המשך מגמה מרבעונים קודמים. עכשיו כבר מדברים בקול רם על האטה, שמתכנסת לבעיה שיש למצוא לה פתרון מיידי.

צריך להזכיר שההאטה בהיי-טק היא חלק ממגמה מתמשכת בהיקף הייצוא בכל המגזרים, אבל מאחר שההיי-טק עדיין מוגדר כקטר של המשק, באופן טבעי, הירידה בו הובילה לשורה של תגובות מצד ראשי התעשייה וכלכלנים. אלה מזהירים מפני ההשלכות שיש לירידה בייצוא הענף על המשק כולו.

ראשי התעשייה מודאגים, אבל הם רחוקים מאוד מלהיות מופתעים. לטענתם, הסיבה העיקרית לירידה המתמשכת בייצוא היא המחסור החמור בכוח אדם טכנולוגי. לשיטתם, הכתובת הייתה על הקיר – והם יכולים להוכיח את זה. הכול מתועד. הם דיברו, יזמו ונפגשו עם כל מי שרק היה מוכן לשמוע אותם, אבל כנראה שזה לא עזר. מבחן התוצאה הוא שבכל שנה מסיימים את לימודי ההנדסה רק 8,000 איש וגם על המספר הזה אפשר להתווכח – יש אומרים שהוא אופטימי מדי.

בין ראשי התעשייה שהתריעו על כך נמנה יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד בינת, שחגגה לא מכבר 35 שנה להיווסדה. זיסאפל מכהן בתפקידים ציבוריים רבים ועוסק רבות בנושא החינוך הטכנולוגי כי הוא משוכנע ששם נמצא המפתח לשיפור תנאי הייצוא.

אתמול (ד'), בכנס הלקוחות השנתי של בינת, הוא לא הסתיר את דאגתו אבל גם הוא היה בין אלה שבהחלט לא הופתעו מהנתונים. זיסאפל יכול להרשות לעצמו לומר "אמרתי לכם, הזהרתי על כך כבר לפני 10 שנים". כנשיא לשעבר של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, הוא התריע על הנושא רבות.

הסיבות למחסור נעוצות, לדעתו, בהיבט ביולוגי טבעי לחלוטין: דור המהנדסים, מנהלי ההיי-טק, המוחות המבריקים שעומדים בצמרת שדרת הניהול של התעשייה, מתבגרים. גם בני דור המהנדסים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90, שנחשב לדור איכותי שהזניק את הענף למקום שבו הוא נמצא, גדלים, ומזה יותר משני עשורים אין הזרמת דם חדש לענף, בהיקף דומה.

8,000 מהנדסים שלכאורה מסיימים את הלימודים בכל שנה כבר מזמן לא מספיקים. זיסאפל אינו היחיד שחושב כך. רבים מחבריו התעשיינים משוכנעים שאילו היו הרבה יותר מהנדסים, בכפולות של פי שניים או שלושה מהמצב כעת, תמונת מצב הייצוא הייתה משתנה.

ראוי לציין שיש גם פקטורים אחרים שמשפיעים על הייצוא: מיתון מתמשך באירופה וצמיחה לא גדולה בארצות הברית, המצב הכללי של המשק, תעסוקה ומצב ביטחוני ומדיני לא מזהיר במיוחד. הירידה בייצוא מושפעת גם מאלה.

אז מה עושים? תהליך ההכשרה של המהנדסים ואנשי המחשבים הוא ארוך. זיסאפל מציע להתחיל את הלימודים כבר מגיל בית ספר יסודי ואולי מגן הילדים.
אבל מה לגבי הטווח המיידי? פה הממשלה והעומד בראשה צריכים להתעורר – ודחוף. כבר שנים מדברים על מיזמים להחזרה למעגל העבודה של אנשי היי-טק בני 45 ומעלה, אבל הכול נשאר בדיבורים.

סא"ל רמי שקד, מפקד בית הספר הצה"לי למקצועות המחשב וההגנה בסייבר. צילום: קובי קנטור

כולם מבינים שאם יש ירידה בייצוא, ואין שום מקורות הכנסה חלופיים או אפיקי השקעה מניבים, המשק כולו ייכנס למצבי מיתון שאף אחד לא רוצה לחזור אליהם. זה כבר לא ויכוח על קמפיין חמש יחידות כן או לא (קמפיין מעולה, אגב) אלא אתגר לאומי שצריך להיות במגרש של האוצר והממשלה כולה. ולכן, כדי שהקטר יחזור לפסים, בנימין נתניהו ומשה כחלון מתבקשים לגשת לתא הקטר, לקחת את ההגה בידיים ולטפל בבעיה בדחיפות.

לחנך את דור ה-Z על פי דרכו

אחת האנומליות שמתחרשות בתחום החינוך הטכנולוגי כבר שנים היא העובדה שהממשלה מתנערת מכל אחריות חברתית שמוטלת עליה שקשורה בחינוך, בצמצום פערים ובמתן הזדמנויות. גם כאן צה"ל מתגייס למשימה החשובה הזו: מזה שנים הוא ממלא את החסר שקיים במערכת החינוך ומכשיר בוגרי הנדסה וטכנולוגיה, שיוצאים אחר כך לשוק האזרחי.

האתגר הקשה של צה"ל הוא במקורות הגיוס לאותן יחידות טכנולוגיות. המחסור בכוח אדם משפיע קודם כל על הצבא, שצריך למלא את השורות ולאייש את היחידות השונות בתקשוב, במודיעין וכמעט בכל זרוע. האבסורד הידוע הוא שצה"ל מכריח תלמידים שבכלל לא רוצים ללכת לכיוון המדעי, מעלה אותם על מדים והופך אותם לחיילים מצטיינים, כי אי אפשר לפגוע בסדר הכוחות.

דוגמה אחת קיבלנו השבוע בהרצאה של סא"ל רמי שקד, מפקד בית הספר הצה"לי למקצועות המחשב והגנת הסייבר. בהרצאה מאלפת הוא סיפר כיצד הוא מכשיר את דור ה-Z למקצועות המחשב הנדרשים ומצליח לחדור לליבם. היתרון של שקד הוא שמדובר במאותרים מכיתות י"ב ו-י"ג, שהצבא מאפשר להם ללמוד במשך שנה במסגרת צבאית (בממר"ם) ואחר כך משלח אותם לשירות סדיר.

אבל שקד הבין מזמן שהדרך ללמד את הילדים האלה אינה בשיטות ההוראה שהם היו רגילים להן בבית הספר. הוא אימץ את התפיסה לפיה בכלל לא משנה מה אתה מלמד, כי הטכנולוגיה הרי משתנה, אלא איך אתה מלמד, מה המסרים שאתה מעביר ואיך אתה מייצר מוטיבציה למצוינות. במצגת שהציג, הוא הראה את הדרכים הוויזואליות, את הרעיונות המקוריים שמוצגים בפני החיילים הטריים ואת החשיבה מחוץ לקופסה. המודל של שקד ובית הספר הצה"לי שהוא מפקד עליו הוא המודל שהחינוך הטכנולוגי והחינוך בכלל צריכים לאמץ.