הפאזל הדיגיטלי של הבנקים

ההודעה של בנק דיסקונט על הקמת אגף דיגיטלי היא התפתחות חשובה בהליכתם של הבנקים לתחום, שישפר את השירות ללקוח ● וגם: פרשת קרטל המחשוב מעוררת מחשבות האם צריך לשנות את השיטה

רפורמות שישפיעו רבות על עולם הבנקאות. צילום אילוסטרציה: BigStock

השבוע הטכנולוגי מסתיים בהודעה מהבוקר (ה') של בנק דיסקונט על הקמת אגף דיגיטל, שינוהל על ידי אריק פרישמן, עד כה ראש מטה הטכנולוגיה והתפעול של הבנק, ויהיה כפוף לסמנכ"ל הטכנולוגיות, לוי הלוי.

הודעת הבנק השלימה את התמונה הדיגיטלית של המערכת הבנקאית בישראל. כעת, כל אחד משלושת הבנקים הגדולים יצר מסגרת ארגונית מיוחדת לנושא החדשנות הדיגיטלית. אלא שעל אף שהמסגרות דומות, עדיין יש שוני בין הבנקים בפרשנות שלהם בנושא הדיגיטל. בבנק הפועלים הגדירו את החדשנות כאגף נפרד, עם אוריינטציה עסקית שצריכה, כמובן, לעבוד עם האגף הטכנולוגי. בבנק לאומי החדשנות היא חלק מהפעילות והסמכויות שנתונות בידי המנמ"ר, דן ירושלמי, על בסיס התפיסה הכללית של הבנק, שאומרת שהחדשנות והדיגיטל הם קודם כל דברים טכנולוגיים, הגם שהם משרתים את הביזנס. בדיסקונט, כאמור, הקימו אגף דיגיטל חדש.

אם כך, אנחנו רואים שהמהפכה הדיגיטלית במגזר הפיננסי מתחילה לקבל צורה, כאשר כל בנק נותן לה את הפירוש שלו, כי במציאות אין הגדרה אחת לבנקאות דיגיטלית.

כך או כך, אנשי המקצוע והטכנולוגיה מבינים שהאתגרים המרכזיים עדיין לפניהם. טרנספורמציה דיגיטלית מלאה קשורה לטיפול ומתן מענה לממשקים שצריכים להיות ליישומים הדיגיטליים עם המערכות המרכזיות – Legacy ומערכות מידע בתצורות שנכתבו לפני שלושה עשורים לפחות, עם ספגטי של רשתות ובסיסי נתונים שאין אדם שפוי שיכול להבין אותם. הבנקים תקועים עם המערכות האלה, להשבית או להחליף אותן הם אופציות שלא באות בחשבון, ולכן מחפשים פתרונות ביניים שיאפשרו להם לחיות בשני העולמות.

הענן ההיברידי מסתמן כגשר שיאפשר גם למערכות פיננסיות אחרות לצעוד מהר יותר אל הדיגיטל. בנק יהב מהווה סמן ימני עבור הבנקים הקטנים שרוצים להתחרות בגדולים אבל אין להם את המשאבים לבנות את הכול מחדש. המגה פרויקט שטאטא (TATA) מבצע בימים אלה בבנק זה ושאמור לעלות לאוויר בסתיו הקרוב יסמן עוד אבן גדולה בדרך של הבנקים אל הדיגיטל.

ויש עוד עניין – ההון האנושי, העובדים. שלושת הבנקים הגדולים גייסו במהלך השנים עובדים רבים שמפעילים את מערכי הטכנולוגיה שלהם. המערכות הדיגיטליות אמורות לייצר לחץ לשנות את המבנה הארגוני של העובדים ביחידות המחשוב בבנקים. זהו אתגר קשה ונפיץ מבחינת יחסי העבודה בבנקים – כל מי שמכיר את המערכות יודע שגמישות תעסוקתית אינה הצד החזק של המגזר הפיננסי.

השורה התחתונה: המעבר לעידן הדיגיטלי במערכת הפיננסית בישראל עולה שלב ומחלחל גם למגזר הביטוח ולגופים אחרים. גמישות טכנולוגית ותעסוקתית תאיץ את התחרות ותוליד פתרונות יצירתיים, שיענו על ציפיות הלקוחות לקבל שירותים מהירים וטובים יותר, ובעלויות זולות יותר.

פרשת קרטל המחשוב: כישלון השיטה?

באחרונה בישרו הכותרות על דרמה של ממש: רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על כוונה להזמין לשימוע את מנהליהן הבכירים של שבע חברות מחשבים ואינטגרציה, ו-15 נושאי משרה בכירים המכהנים בחברות ציבוריות אלה. זאת, על הרקע הכוונה להגיש כתבי אישום בגין תיאום לכאורה של מכרזים והצעות מחיר במכרזי מחשוב על אספקת חומרה לכמה גופים ציבוריים גדולים ומשרדי ממשלה.

תיאום מחירים במכרזים ציבוריים וממשלתיים הוא עבירה פלילית, לפי סעיף 43 לחוק המכרזים, ומוגדר כ-"הסדר כובל". העונש המקסימלי הקבוע בחוק על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.

רבים בענף וכאלה שמכירים את תחום המכרזים הציבוריים לא נפלו מהכיסא כששמעו על החקירה. ההתייחסות ששמענו מהם הייתה:"מה חדש? זה קורה כבר שנים…". כוונתם הייתה שהליכה משותפת של חברות למכרזים אינה דבר חדש, והיא אף לא מנוגדת לחוק. האם שיתוף הפעולה יוצר מצב של תיאום מחירים? על זה בדיוק תצטרך החקירה לתת את הדעת.

אותם גורמים איתם שוחחנו השבוע , שאינם קשורים כלל לחקירה, אמרו כי הבעיה היא בשיטה ואולי גם פרצה בחוק.

השיטה היא לא טובה, כי מכרזים בממשלה ובגופים ציבוריים מעניקים משקל מרכזי למחיר. במכרזים מהסוג שהרשויות חוקרות בימים אלה לגביהם, מכרזי חומרה, התחרות בין החברות קשה, ההבדלים בין חומרה זו לאחרת כמעט שלא קיימים ומה שמשכנע את ועדות המכרזים הוא המחיר. זה מעגל שקיים לא רק בממשלה והיו גם מקרים, אם כי לא רבים, שבהם ועדות בחרו בספקים שהציעו איכות טובה יותר אבל מחיר גבוה מהמתחרה האחר, הגיעו המכרזים האלה לבתי המשפט.

נקודה נוספת היא העובדה שחלק נכבד מעובדי המחשוב בממשלה, כולל כאלה שמקבלים החלטות, אינם עובדי מדינה אלא עובדי קבלן. לכאורה, חוק חובת המכרזים לא חל עליהם, אבל אם הם עוברים על החוק, הם צפויים לעונש. זו סוגיה הרבה יותר רחבה וגדולה שהממשלה לא פתרה: אפליה ברורה בין עובדי מדינה לעובדי קבלן במשרדים הממשלתיים.

השורה התחתונה: למרות הנוסח הדרמטי שבהודעת הרשות, ספק אם היה פה קרטל אמיתי של חברות שהשתתפו במכרזים. סביר להניח שכאשר יהיו השימועים הדברים יתבהרו ואם היו כאלה שחרגו מהמותר ועברו על החוק – דינם להיענש, כמו כל אחד אחר. בינתיים, צריך להמתין בסבלנות ולא להסיק מסקנות מרחיקות לכת. האמת תצא לאור בסופו של דבר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים