החשיבות שבהידוק שיתוף הפעולה בין הביזנס לטכנולוגיה
מחקר של מקינזי מאשש את התפיסה שלפיה שותפות בין אנשי ה-IT לשאר הארגון תורמת ליעילות, לחדשנות ולביצועים ● אז למה זה לא קורה בכל ארגון?
ארגונים בהם הטכנולוגיה מהווה שחקן מרכזי, כשותף מלא של המחלקות העסקיות ולא רק ספקי פתרונות טכנולוגיים, הם יעילים יותר, חדשניים יותר ועם ביצועים משופרים. התפיסה הזו, שמקובלת בקרב הקהילה הטכנולוגית, מקבלת גיבוי רשמי ממחקר גלובלי רחב שערכה חברת הייעוץ מקינזי (McKinsey).
במחקר השתתפו מנכ"לים ומנמ"רים, והמסקנה החד משמעית שלהם היא שה-IT חייב להיות שותף מלא בכל תהליכי הניהול והייצור של הארגון. על פי המחקר, בארגונים ששיתוף פעולה כזה קיים, ההשפעה החיובית הרבה יותר גדולה מאשר יעילות פנימית. ארגונים מוטי IT מדווחים על שיפור גם במערך שירותי הליבה, תרומה ליצירה תרבות ארגונית בריאה.
מסקנה אחרת מהמחקר מראה כי האתגרים והלחץ על ארגוני IT ילך ויגדל ככל שהם יכניסו לתהליכים צד שלישי כמו ענן כשירות (CaaS) ותשתיות כשירות (IaaS). ארגונים שמיישמים יוזמות דיגיטליות מחזקים מאוד את הקשר עם המחלקות שאותן מנהל המנמ"ר. הם מעניקים לו הזדמנות להתפתח ו-"לרוץ" טוב יותר.
המשתתפים במחקר של מקינזי התבקשו לדווח כיצד שיתוף הפעולה עם מערכות המידע בארגונם מתבצע ומה השפעתו האמיתית של ה-IT כשותף עסקי. רוב המשתתפים השיבו שאין להם ספק שהמנמ"ר צריך להיות שותף מלא לתהליכים העסקיים והליבתיים של הארגון, אבל לצערם, ברוב הארגונים עדיין אין שיתוף פעולה מלא ומושלם.
עוד עלה מהנתונים כי בארגונים שבהם השותפות הדוקה יותר קיימת השפעה על האפקטיביות כמעט בכל מדד שבו נמדד הארגון. היתרונות האלה באים לידי ביטוי בעיקר במגזרים שבהם רמת השירות והתגובות של הלקוחות היא קריטית: מגזרי הפיננסים והבריאות. כך, למשל, מנהלים בארגוני מוטי שירות דיווחו ששביעות הרצון של הלקוחות מתגובות הארגון גדולה פי שלושה בזכות השילוב של הטכנולוגיה בשירות מאשר בארגונים שעדיין לא הגיעו לרמת מחשוב גבוהה של תהליכים אלה.
חוסר התקשורת והעדר הפרגון עדיין כאן
אבל אסור להתלהב יותר מדי. המשתתפים בסקר זיהו בבירור שחוסר התקשורת המלאה ואפילו הפרגון בין אנשי ה-IT לאנשי הביזנס עדיין נמשכים. אהבה גדולה אין שם, וכשאין אהבה, קשה מאוד לתחזק מערכת יחסים לאורך זמן שתביא תוצאות ממשיות.
אולם, יש מקרים שבהם, כמו בנישואים, הצורך והמציאות מחייבים את שני הצדדים להתייחס טוב יותר אחד לשני. מצד שני, הלחץ על ארגוני הטכנולוגיה מתגבר ככל שמתקרבים למימוש אסטרטגיה דיגיטלית ובאותם ארגונים צפוי שיתוף הפעולה ההדוק בין הטכנולוגיה לעסקים להתגבר. אנחנו עוד לא שם: מחצית מהמשיבים ציינו כי בשלבים הראשונים של ביצוע תהליכים דיגיטליים, ה-IT הוא שותף חלקי או לא שותף בכלל, ושליש אמרו שמערכות המידע משחקות תפקיד של ספק טכנולוגיה ולא יותר.
המציאות הזו חייבת להשתנות ומחלקות ה-IT חייבות להגדיר את עצמן מחדש. הידוק שיתוף הפעולה בין הטכנולוגיה לעסקים יחייב שינוי מחשבתי גם אצל המנכ"לים. לא כולם מפנימים את חשיבות הטכנולוגיה בהצלחת ארגונם. הם בודקים את הכלים שהמנמ"רים מציעים להם על פי יעילות הפונקציה ולא מבצעים בדיקה רוחבית יותר של ההשפעה על כלל העסק.
ככלל, כל מרכיבי הארגון צריכים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם, להצעיד את המנהיגות הטכנולוגית אל הקו הקדמי של הארגון, לעודד יזמות, וכל הזמן לראות איך משפרים את רמת השירות ואת שביעות רצון הלקוחות.
בישראל המצב לא שונה בהרבה. מגזרים בתחומי הפיננסים, הקמעונות והשירותים מגלים ערנות רבה יותר ליישום טכנולוגיות מתקדמות יותר כדי לעמוד בתחרות. לעומת זאת, ארגונים שבדרך כלל לא נמדדים על שום דבר, כמו ארגונים ממשלתיים וציבוריים, עדיין רואים במנמ"רים טכנאי שירות ולא יותר. אלא שגם שם הולכת ומתחדדת ההבנה שהמציאות הזו צריכה להשתנות.
תגובות
(0)