"יש לנצל את הפוטנציאל של החדשנות הישראלית לעצמאות כלכלית"

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"מגזרי ההיי-טק ומדעי החיים בישראל היו ועודם קטר הצמיחה של המשק. גם ביום העצמאות ה-68 של המדינה, אלה התעשיות המובילות בישראל בעידוד השקעות זרות, יצירת מקומות עבודה, קידום הידע האקדמי ושיפור הדימוי של ישראל בעולם. בישראל פועלים כיום מאות מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות, לצד סטארט-אפים וחברות ישראליות בוגרות, וכן חממות טכנולוגיות, קרנות הון-סיכון, אקסלרטורים וארגוני מסחור של IP אקדמי לשוק הפרטי. השאיפה צריכה להיות שכולם, או לפחות מרביתם, יפעלו במערכת יעילה ומשומנת של שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה והגורמים הממשלתיים.

סינרגיה בין כוחות שפועלים בשוק היא תנאי מפתח לקיום עצמאות כלכלית, כאשר המדינה צריכה במקביל להגביר את השקעתה בפיתוח ועידוד התעשיות המתקדמות והאקו-סיסטם התומך בהן. לאורך השנים אנחנו מצליחים לשמור על שיעור ההשקעות בהיי-טק הישראלי, אבל זה מספיק רק כדי לשמר את הקיים ולא ברמה שתייצר קפיצת מדרגה משמעותית בצמיחה במשק. אם נסתכל על תעשיות ההיי-טק של מדינות במזרח הרחוק, ובפרט סין, נראה ששיעור ההשקעות בהיי-טק המקומי שם זינק בשיעור ניכר בעשור האחרון. על מנת להוסיף עוצמה לקטר הצמיחה של המשק, עלינו לנקוט בצעדים משמעותיים ונחרצים לעידוד התעשיות המתקדמות. אנחנו חייבים להמשיך ולהצמיח את היזמים הבאים, לתמוך בחברות הרב-לאומיות ולקיים סביבה שמעודדת השקעות בתחומי הטכנולוגיה בישראל".

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"ראשית, יש להגדיל את השקעות הגופים המוסדיים בישראל. צריך לפתוח את הרגולציה ולהשקיע בהעשרת המוסדיים בכל תחומי ההיי-טק באופן שיקל עליהם להשקיע בקרנות, שהן מנוע צמיחה חשוב ביותר לתעשייה. אנחנו פועלים להגברת האטרקטיביות של ישראל בעיני חברות רב לאומיות, בעיקר עכשיו, עם ההזדמנות הנדירה שנוצרה כתוצאה מהטיפול במקלטי המס והתקינה החדשה בנושא (BEPS). כמו כן, אנחנו פועלים להכנסת פעילות המו"פ של חברות רב לאומיות בתחום מדעי החיים לישראל.

בנוסף, חשוב מאוד לגבש מדיניות מס שקולה ומאוזנת, שתאפשר לישראל להתחרות בהצלחה על פעילות החברות הרב לאומיות מול מדינות אחרות. בהקשר זה יש לציין שהאיגוד מנהל קשר קרוב ומתמשך עם השרים הרלוונטיים, ביניהם שר האוצר ושר הכלכלה, שנחושים להגיע לנוסחה שתשמור על האינטרסים הכלכליים של התעשייה. כמו כן, יש להמשיך לקדם ולבסס את פעילות רשות החדשנות החדשה שקמה באחרונה, ולמעשה מחליפה את רוב תפקידי המדען הראשי, כולל בעיקר את הטיפול בוועדות המחקר.

לסיום, ההשקעה החשובה ביותר לטווח הארוך היא בחינוך הטכנולוגי. המדינה, בשיתוף פעולה עם הצבא, האקדמיה וכמובן התעשייה, חייבת להשקיע בהכשרת הדור הבא של יזמים ומהנדסים, ולהבטיח המשכיות של כוח אדם איכותי באמצעות השקעה בחינוך טכנולוגי כבר מגיל בית הספר ובהכשרות מקצועיות בתעשייה. היום כבר מתבצעת פעילות ענפה בתחום החינוך, כמו למשל אליפות הסייבר הארצית לתלמידי כיתות ג'-י"ב של IATI, בשיתוף משרד החינוך וקרן רש"י. אנחנו פועלים בתחום ההכשרה המקצועית ומובילים יוזמה יחד עם המועצה הכלכלית במשרדי הממשלה הרלוונטיים ועם חברות התעשייה, שנועדה לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים בתעשייה.

לסיכום, הדרך לעצמאות כלכלית עוברת קודם כל בתעשיות המתקדמות וביכולתנו להמשיך להבטיח את מעמדנו כמעצמת חדשנות עולמית. הדבר כרוך בהשקעה בלתי פוסקת בתעשיית ההייטק, מדעי החיים, ובשאר תעשיות החדשנות בישראל ובעליית מדרגה בשילוב הכוחות הפועלים בשוק, לטובת האינטרס המשותף.

אני מאחלת לכולנו שנשכיל לממש את הפוטנציאל הכביר של החדשנות הישראלית ולרתום אותו לטובת חיזוק עצמאותנו הכלכלית".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.