הדרך לעצמאות כלכלית עוברת בהיי-טק

ערב יום העצמאות ה-68 עולה שוב השאלה האם העצמאות המדינית שלנו, אותה קיבלנו ב-1948 ועליה אנחנו נלחמים עד היום, מלווה גם בעצמאות כלכלית-חברתית. אין מחלוקת שב-68 השנים האחרונות עשינו פה דברים נפלאים, גם בתחום הכלכלי, שמהווים אור לגויים בתחומים רבים. אחד מהם הוא תעשיית ההיי-טק, שמהווה חלון הראווה של העצמאות הכלכלית של ישראל.

הסיבה שתרומת ההיי-טק לעצמאות הכלכלית של ישראל גדולה היא בגלל אופייה: כדי לייצר או לפתח מוצר בהיי-טק אין צורך לייבא חומרי גלם ולהשקיע בתשתיות מורכבות מאוד. הנכס העיקרי של התעשיה הזו הוא ההון האנושי, כוח האדם. לכן, הערך המוסף מכל דולר ייצוא שנכנס לקופת המדינה גבוה יותר מתעשיות מסורתיות, שם ההשקעה בשרשרת הייצור עד למוצר עצמו יקרה מאוד.

ההיי-טק גם מייצג את הפן היפה של ישראל בעולם. כל מנהל בתחום שמסתובב בחו"ל יגיד בפירוש, ללא קשר לדעותיו הפוליטיות. יש יחס כמעט הפוך בין מעמדה ותדמיתה של ישראל מבחינה מדינית ופוליטית לזה שיש לה בהיבט הטכנולוגי. שנים לא מעטות אחרי רב המכר "אומת הסטארט-אפ", ברחבי העולם ממשיכים לתפוס את ישראל ככזו.

בשנה שעברה ייצאה תעשיית ההיי-טק בכ-26 מיליארד דולר. אם מוסיפים לכך את הסכום של קצת יותר מארבעה מיליארד דולר שנשארו בתוך הארץ מגיעים לכך שהענף מכניס לקופת המדינה קצת יותר מ-30 מיליארד דולר.

זוהי התעשייה שיחס ההכנסות בין המחזור לפריון העובדים בה הוא מהגדולים במשק, בהינתן העובדה שרק 10% מכוח האדם במשק מועסקים בה (אגב, לעומת 14% ב-2000). עם זאת, אותם 10% נחשבים לבעלי שכר גבוה יחסית למגזרים אחרים במשק.

עוד נתון מעודד הוא מספר הסטארט-אפים שפועלים כיום בישראל, שעומד על כ-5,000. ב-2015 הם גייסו שבעה מיליארד דולר ועשו אקזיטים ב-3.5 מיליארד. בהשוואה לתעשייה כולה, זה מספר קטן, אבל הזרקורים ממשיכים להיות מופנים אליהם.

מעבר לסטארט-אפים, תעשיית ההיי-טק בארץ מבוססת על חברות רב לאומיות, ישראליות ובעיקר בינלאומיות. ב-68 שנות קיומה, ובעיקר בעשורים האחרונים, הצליחה ישראל למשוך אליה את מרבית חברות הטכנולוגיות הבולטות בעולם ודי לערוך סיורים באזורי היי-טק בערים הגדולות כדי לראות את השמות הגדולים, כמו HP, יבמ (IBM), סאפ (SAP), אורקל (Oracle), אפל (Apple) וכמובן אינטל (Intel), שעל אף שבימים אלה מפטרת עובדים, היא אולי הענקית הבינלאומית שנותנת את האמון הרב ביותר בישראל מבין ענקיות ההיי-טק. אינטל היא עדיין המעסיק הפרטי הגדול ביותר בישראל והראשונה ואחת מתוך בודדים שנענו לאתגרים, הקימו מפעלי ייצור בפריפריה ותרמו לערים וליישובים שאף ממשלה בישראל לא השכילה להוציא אותם מהמצוקות שלהם.

במשאל שערכנו בקרב מנהלים בתעשייה, בו שאלנו האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית, חזרה על עצמה התשובה: כדי שתעשיית ההיי-טק תמשיך ותתרום לביסוס העצמאות הכלכלית, חייבים להקים פה חברות חזקות כמו צ'ק פוינט (Check Point). מה שיש זה יפה אבל לא מספיק.

על המדינה להפנים את העובדה שיש חובה לחזק את העוגן המקומי, כלומר – לשכפל את מודל צ'ק פוינט, לסייע בהקמת חברות שייצאו מפה לכל העולם, ולא להיות תלויים בחברות רב לאומיות, שעם כל הרצון הטוב שלהן, השיקולים שלהן לא תמיד יכולים להתחשב במציאות הכלכלית הישראלית.

המדינה גאה בהיי-טק? שתשקיע יותר!

אי אפשר לדבר על ההצלחות של ההיי-טק הישראלי בלי לדבר על תחום הסייבר. ישראל היא מותג בתחום זה, מה שהביא לכאן לא מעט משקיעים, תרם רבות לפיתוח באר שבע כבירת הסייבר ולפעילות של הממשלה להגנה בתחום זה.

כדי לחזק את העצמאות של ההיי-טק, דבר שיתרום רבות למשק, חייבת גם התערבות ממשלתית בהשקעה בתשתיות. אין מדובר רק בכבישים ונדל"ן אלא השקעה בהון האנושי. נכון להיום חסרים לתעשיית ההיי-טק אלפי מהנדסים,  שבהעדרם רמות השכר בענף גבוהות, מה שמוריד את האטרקטיביות של חלק מהחברות הישראליות ומונע הקמת חברות חדשות ומשקיעים מחו"ל. שר החינוך, נפתלי בנט, הכריז עם כניסתו לתפקיד על מיזם חמש יחידות, שנועד לעודד תלמידי תיכון ללכת ללמוד חמש יחידות במתמטיקה, כדי שבעתיד ישתלבו בתעשיית ההיי-טק, יתבססו כלכלית ויתרמו לעצמאות הכלכלית של ישראל.

ישראל 2016 גאה מאוד בהיי-טק שלה, אבל הנתונים היבשים מראים שההשקעה במו"פ לא נמצאת גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. למעשה, מאז שנת 2000 ההשקעה הזו יורדת בעקביות. תקציב המדען הראשי, שעומד גם בראש רשות החדשנות, נשאר אותו הדבר לאורך שנים במונחים ריאליים, והתקווה היא שהרשות החדשה תוכל לחלץ אותו מהמלכודת של תלות קבועה בתקציב המדינה וברצון הטוב של שרים וראשי ממשלות.

השורה התחתונה: בשנתה ה-68 יכולה מדינת ישראל להתגאות בתעשיית ההיי-טק שלה, אבל כדי שבעוד 68 שנים נוכל להמשיך וליהנות מיצירת פאר זו, חייבים להמשיך ולהשקיע בעתיד – הן בחינוך והן ביצירת מקומות עבודה חדשים. בעיקר יש לשאוף לרגיעה ביטחונית ומדינית.