מהם התנאים לרישום פטנט?

בחלקים הקודמים של סדרה זו דנתי בשאלות מהו פטנט, מדוע הוא חשוב ואיך ניגשים לפרויקט הרישום באופן נכון? האם זה בכלל כדאי? וכיצד יכול פטנט לשרת מיזם והאם ומדוע פטנט חיוני עבורכם? בחלק הנוכחי אדון בתנאים המתחייבים על מנת שניתן יהיה להגן על אמצאה בפטנט, ועל הדרך לבדוק אם ניתן להגן על אמצאה.

התנאים לרישום פטנט

על מנת לרשום פטנט על האמצאה שלכם, לפי החוק עליה להיות, בין היתר, חדשה ולגלם התקדמות אמצאתית. חשוב לדעת שגם חידוש וגם התקדמות אמצאתית נבחנים מול כלל הידע הזמין לציבור ביום הגשת הבקשה לפטנט ולא רק מול פטנטים ו/או בקשות פטנט קודמים.

כפי שהוסבר בחלקה הראשון של הסדרה, פטנט הינו מונופול על ידע חדש שניתן לבעל האמצאה על ידי המדינה, בתמורה לגילוי הידע על ידי הממציא. המדינה מעניקה את הפטנט מכיוון שזו דרכה לתגמל את בעל האמצאה "לפתות אותו" לגלות לציבור את הידע, שכן הגילוי מביא עימו קדמה כלכלית וטכנולוגית, דברים שהמדינה כמובן מעוניינת בהם. מסיבה זו, אם האמצאה כבר פורסמה בעבר בדרך כלשהי: הרצאה בכנס, מאמר בעיתון או כתב עת כלשהו, פרסום באינטרנט, וכל אופן אחר שהופך את הידע זמין לציבור, כולל כמובן בקשת פטנט שהוגשה בעבר (על ידי בעל האמצאה או על ידי מישהו אחר), הרי שלמדינה כבר אין כל אינטרס להעניק לבעל האמצאה פטנט על אמצאתו. האמצאה כבר איננה חדשה, ובמילים אחרות: אין בה חידוש.

כלומר: אם יימצא פרסום כלשהו שמתאר את כלל חלקי האמצאה – האמצאה תחשב כנעדרת חידוש ולכן לא ניתן יהיה לקבל עליה פטנט.

זו בדיוק הסיבה בגללה לממציא ולבעל האמצאה אסור (!) לדבר על אמצאתם לפני הגשתה של בקשת פטנט. אם יפטפטו ויספרו על האמצאה בכל דרך שהיא שמאפשרת, ולו אפילו בסביבות נמוכה, שהידע יזלוג החוצה, הדבר עלול להיחשב כפרסום ולבטל את החידוש הקיים באמצאה. פיסקה זו מיועדת לכל אותם ממציאים שרצים לספר לחבר'ה שיש להם רעיון מדליק… וגם לכל אותם יזמים שמקיימים פגישות עסקיות לפני שהגנו על אמצאתם בבקשת פטנט.

התקדמות אמצאתית היא הקפיצה שהאמצאה עושה מעבר לכלל הידע הזמין ביום הגשת הבקשה. קפיצה זו צריכה להיות מספיק גדולה. בניגוד לחידוש שנבחן מול פרסום יחיד שצריך לתאר את כל האמצאה, התקדמות אמצאתית נבחנת מול פרסום אחד או יותר. כלומר: אם ממציא המציא אמצאה שכוללת שלושה רכיבים: א', ב', ו- ג', ובחיפוש מתברר שקיים מאמר שמתאר את חלקים א' ו- ג', ומאמר נוסף שמתאר את ב', קיים סיכוי סביר שהאמצאה תחשב כחדשה אך זו זמנית גם כנעדרת התקדמות אמצאתית.

לאחר הגשת בקשת הפטנט בוחן הפטנטים, שעובד ומייצג את משרד הפטנטים של המדינה, מבצע חיפוש ושולח לעורך הפטנטים מכתב עבור בעל האמצאה. המכתב קרוי "דוח בחינה" ובו מפרט הבוחן את השגותיו, אם קיימות. כלומר: למה לדעתו לא מגיע לבעל האמצאה פטנט על האמצאה בהנתן תוצאות החיפוש. נושא הכשירות לרישום פטנט (חידוש והתקדמות אמצאתית) יכול לעלות גם במקרים נוספים ולא רק בעת הבחינה. לדוגמה, כאשר מבצעים הערכת שווי לפטנט (לצורך השקעה או לצורך מכירת החברה) או כאשר פטנט מגיע לדיון בבית משפט.

חשוב מאוד להבין את משמעות האמירה "הקפיצה צריכה להיות מספיק גדולה". זהו שיקול סובייקטיבי לחלוטין שכן קפיצה תחשב כגבוהה על ידי אדם אחד וכנמוכה על ידי אדם אחר. לכן ניתן לעיתים להתווכח עם בוחן הפטנטים על השגה של העדר התקדמות אמצאתית, זאת בניגוד להעדר חידוש – השגה שאיתה הרבה יותר קשה להתווכח שכן היא השגה אובייקטיבית יחסית.

לכן, לפני כתיבת בקשת הפטנט ולפני הגשתה לרישום במשרד הפטנטים, מומלץ לחפש ולברר מה הידע הקיים בתחום. עבודתו של עורך הפטנטים תהיה בדרך כלל מדוייקת יותר אם יבסס אותה על תוצאות חיפוש, והסיכויים להעלות את ערכו של הפטנט העתידי יעלו. כמו כן, באמצעות חיפוש ניתן ללמוד על מתחרים ומשקיעים עתידיים וכך לדייק את בקשת הפטנט על מנת שתשרת את האסטרטגיה העסקית של בעל האמצאה.

חשוב לזכור שחיפוש הינו תהליך אינסופי. ניתן להשקיע אלף שעות בחיפוש ולא למצוא דבר, ואז להשקיע את השעה האלף ואחת ולגלות פרסום כלשהו ממש זהה בתוכנו לתאור האמצאה בגינה נערך החיפוש. אך מכיוון שלא ניתן, במציאות, להשקיע אינסוף שעות, ההחלטה האם ומתי להתקדם תלויה בממציא או בבעל האמצאה. בעל אמצאה אחד יחליט להתקדם מבלי לחפש כלל. בעל אמצאה שני ישקיע מאמץ קטן בגישוש ומשם יתקדם הלאה, ואילו בעל אמצאה שלישי ישקיע בחיפוש מאמץ גדול או אפילו עצום. עורך הפטנטים יוכל לכוון את בעל האמצאה ולתאר בפניו את תחושת הבטן שלו כבעל נסיון רב בתחום, הוא יוכל לפרוש בפני בעל האמצאה גם שיקולים עסקיים ואחרים בעד חיפוש בהיקף כזה או אחר, אך לדעתי ההחלטה הסופית מתי לצאת לדרך צריכה להתקבל על ידי בעל האמצאה, באופן שיאפשר לו להרגיש נח עם התהליך.

בעבר טיפלתי בלקוח שהשקיע כמה אלפי דולרים בחיפוש – הרבה יותר ממה שמקובל היה להשקיע בחיפושים באותה תקופה – ולא מצא פרסום של ידע דומה לטכנולוגיה עליה רצה להגן. הלקוח פנה אלי עם תוצאות החיפוש ואני כתבתי עבורו בקשת פטנט. כאשר הבקשה כבר הייתה כמעט גמורה ומוכנה להגשה החלטתי לבדוק פרט זניח כלשהו ולכן הפעלתי כלי חיפוש אליו הכנסתי שלוש או ארבע מילות מפתח. לתדהמתי הפרסום הראשון שעלה בחיפוש היה בקשת פטנט יפנית שנראתה לי חשודה ביותר. תרגמתי את הבקשה לאנגלית באמצעות כלי תרגום אוטומטי של משרד הפטנטים ביפן ו… גיליתי שהבקשה שמצאתי מתארת אמצאה זהה כמעט לחלוטין לבקשת הפטנט שכמעט סיימתי לכתוב. זכרו שהלקוח השקיע קודם לכן כמה אלפי דולרים, ולא מצא את המסמך שאני מצאתי. לא קיים כמובן ביטוח כנגד מצבים שכאלה: ככל שתשקיעו יותר בחיפוש כך תורידו את הסבירות שדבר שכזה ייקרה לכם, למרות שלעולם (!!!) לא תגיעו לסבירות של 100%.

במאמר הבא אעסוק בשאלה איך מחפשים ידע קיים ובדרך אליה כדאי, או יותר מדויק לא כדאי, לפנות על מנת להגן על אמצאתכם בפטנט. רמז: האם נתקלתם פעם במושג בקשת Provisional?

הכותבת הינה עורכת פטנטים שעוסקת מזה שנים רבות בתחום, עורכת בקשות פטנט ומפתחת אסטרטגיות פטנטים וקניין רוחני.