סיכום שנה בוועדת המדע: מהשיימינג ועד החלל

שיחה עם ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, במלאת שנה לכהונת הוועדה ● דיונים שהיו על סדר היום הציבורי, לצד מעקב שוטף אחר התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: מתוך ויקיפדיה

ועדת המדע והטכנולוגיה מסכמת בימים אלו שנה לפעילותה, מאז שהחלה לפעול בכנסת הנוכחית. עיון בפעילות הוועדה מעלה כי הייתה זו אחת השנים היותר אינטנסיביות שלה, בין היתר בגלל הנושאים שהיא נדרשה לעסוק בהם, נושאים בוערים – שעמדו על סדר היום הציבורי.

ליו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שהחליף בתפקיד את ח"כ משה גפני, חברו לסיעה – לא היו אפילו 100 ימי חסד, שנהוג לתת לבעל תפקיד חדש. אירוע רדף אירוע, והוועדה נדרשה לתת מענה לנושאים שנויים במחלוקת ולחקיקה נדרשת.

עם תחילת העבודה של הוועדה, ביוני 2015, נדון הנושא של גבולות השיח במרחב האינטרנטי. זאת, על רקע ההתאבדויות שנבעו מפוסטים בפייסבוק (Facebook), כמו גם כלל השיח האלים ברשתות החברתיות. הוועדה קיימה גם כמה וכמה דיונים בנושא אפלקציית "בליינד ספוט". האפליקציה הסלולרית החדשה, מדאיגה את ההורים: היא מאפשרת לשלוח הודעות טקסט, סרטונים ותמונות באופן אנונימי – דבר שמאפשר בריונות רשת. היישום עורר סערה, הן בגלל יכולתו, והן בשל הקשר המשפחתי של מפתחו – אחיה של בר רפאלי.

ח"כ מקלב סבור כי הדיונים בנושא ההסתה ברשת, שעלו לדיון בוועדה בצורות שונות, תרמו למודעות ולשיח הציבורי בתחום. "התרשמתי מאוד שנציגים בכירים של פייסבוק הגיעו במיוחד לישראל כדי להשתתף בדיונים שלנו. זאת, על רקע הביקורת שנשמעה בציבור בעקבות גלי ההסתה שהתגברו מאוד בשנה האחרונה", הוא מציין.

ח"כ מקלב אומר כי מערכת היחסים עם גופים כמו פייסבוק, היא מורכבת למדי, אבל יש רושם כי למרות זאת, גופים אלה קשובים לשיח הציבורי בישראל ומנסים לעשות ככל יכולתם, כדי לתת מענה לבעיות הרבות. "אין ספק שגם במושב הבא של הכנסת נמשיך לעקוב אחר הנושא", הוסיף.

סייבר בבנקאות ו-IT ממשלתי

הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא הסייבר, בין היתר בעקבות הצעה לסדר היום, שעניינה היה ההשלכות של הונאות הסייבר על המערכת הבנקאית והחשש לזליגת פרטי חשבונות הבנקים של משתמשים.

נושאי התקשוב השונים עולים באופן קבוע על סדר יומה של הוועדה, וגם על כך נוהלו דיונים שונים. כך, בין היתר, גם בנושאים הקשורים לישראל דיגיטלית. ח"כ מקלב אינו מסתיר את שביעות רצונו מהתחום: "הופתעתי להיווכח מהפעילות החשובה שהם עושים. השרה גילה גמליאל אכן לוקחת את הנושא ברצינות. אני מקווה שיהיו לכך תוצאות. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הפעילות, כדי לוודא שהיא נמשכת ומתרחבת".

אכזבה מסוימת מביע ח"כ מקלב כלפי השלטון המקומי. לדבריו, כל הניסיונות לשדרג את ה-IT של הרשויות המקומיות, וליישם אצלן את התפיסה של ממשל זמין – לא צלחו משום מה. אבל מקלב לא אומר נואש, מבטיח לא לוותר ולהמשיך לפעול יחד איתן.

הוועדה דנה, בין השאר, בנושא התקשוב הממשלתי. ח"כ מקלב מציין כי במושב הקיץ של ההכנסת, חברי הוועדה יתמקדו בתחום ספציפיים, וייבדקו את יישום התקשוב במשרדי הממשלה השונים. במושב הנוכחי של הכנסת, דנה הוועדה ביישומי תקשוב ממשלתי וביישומים חכמים במשרדי הבריאות והתחבורה.

ח"כ מקלב אינו מבין את עמדת משרד התחבורה, המתנגד ליישם את התחבורה השיתופית בישראל. זו, לדבריו, תוריד את העומס בכבישים ותצמצם את היקף תאונות הדרכים בארץ. "אני לא מבין את נהגי המוניות, שלא מנסים לעבוד יחד עם אובר (Uber) ועם טכנולוגיות אחרות" אומר ח"כ מקלב, "בסופו של דבר, אי אפשר לעצור את הקידמה".

ח"כ מקלב אומר כי מדינת ישראל חייבת לעבור בצעדים מהירים יותר, לכיוון ממשל זמין, אלקטרוני, שיאפשר לאזרחים לקבל שירותים בצורה נוחה ומהירה יותר. "נעשו לא מעט דברים", הוא אומר, "אבל עדיין הדרך רחוקה מסיום". יו"ר הוועדה אינו מסתיר כי דעתו אינו נוחה ממה שקורה בפרויקט המרכבה – שעדיין נמצא באחריות משרד האוצר. "הפרויקט הזה עולה למדינה מיליוני שקלים בשנה", אומר ח"כ מקלב, "הוא החל להיות מוטמע לפני 20 שנה ועד היום לא סיימו להטמיעו – ולא בגלל הטכנולוגיה. יש היום תוכנות מדף ומערכות פשוטות בהרבה, אשר יכולות להתחבר עם סאפ (SAP) ומערכות אחרות. בדעתי לדון בנושא ולבדוק אותו".

הוועדה דנה גם בנושא החינוך הטכנולוגי-מדעי. ח"כ מקלב מתרשם מאוד מהיכולות של התלמידים בישראל בכל נושאי הרובוטיקה. לטעמו, זו הזדמנות להרבה יותר תלמידים להראות את הישגיהם.

מצוקת כוח האדם המדעי – אלה שבארץ ואלה שלא מגיעים לישראל – מטרידה אותו מאוד. "הבנתי שיש פה מכשולים בירוקרטים, שמונעים הטבות ופעילות שתחזיר מדענים לישראל", אמר ח"כ מקלב, "לקחתי על עצמי לטפל בנושא זה בעזרת חברי הוועדה, ולנסות להוריד חסמים". הוא הוסיף כי בוועדה הוקמה ועדת משנה, שתעסוק בנושא החלל, תחום שישראל מובילה בו, לצד מדינות אחרות.

שורה תחתונה: סיכום השנה של ועדת המדע והטכנולוגיה, לפי הערכת יו"ר הוועדה, הוא ללא ספק חיובי. הוועדה מהווה במידה רבה מאוד את הלובי, את ה"בית", את הקול הבודד – הכמעט יחיד שיש בכנסת לתחום ההיי-טק. במציאות בה מדברים רבות על "אומת הסטארט-אפים", רק מעטים מאוד עושים משהו כדי לשמר או לקדם מצב זה. אין ספק שהיקף הדיונים והנושאים שמובאים לפתחה של הוועדה – מסייעים לקדם את הענף כולו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים