האם דרוש פיקוח על ייצוא הסייבר?
במשרד הביטחון ובמטה הסייבר מתכוונים להטיל על התחום מגבלות כמו על הייצוא הביטחוני ● רבים יוצאים נגד זה, בטענה שהמגבלות הללו יבריחו משקיעים זרים ● מי צודק?
בסוף השבוע שעבר חל המועד האחרון שקבעו האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ומטה הסייבר הלאומי, שבו חברות שעוסקות בייצוא פתרונות סייבר יכולות להגיש ערעור על הכוונה להוציא צו שיכליל את התחום תחת ייצוא ביטחוני לכל דבר. משמעות הדבר היא רגולציה קפדנית ביותר, כפי שהיא נהוגה על עסקאות נשק ועסקאות ביטחוניות אחרות שחברות ישראליות עושות בחו"ל.
הכוונה להטיל פיקוח על ייצוא הסייבר עוררה התנגדות כמעט מקיר לקיר. הוביל את המהלך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בראשותו של אלישע ינאי. האיגוד הגיש השבוע את ההסתייגויות שלו לגבי הכוונה להחיל את הצו. הנימוק העיקרי הוא העובדה שמרבית הסטארט-אפים שמייצאים פתרונות סייבר עובדים עם שווקי חו"ל וחלק גדול מהם ממומן על ידי משקיעים זרים. משקיעים אלה לא יחושו בנוח, בלשון עדינה, כשהפעילות של החברות שהם מלווים אותן תהיה תחת פיקוח של האח הגדול. שלא לדבר על ערימות של ביורוקרטיה שייצר הצו, עיכובים בפעילות ובסופו של דבר פגיעה בייצוא הסייבר, שהוא אחד הנכסים הגדולים ביותר של תעשיית ההיי-טק כיום.
באיגוד ביצעו בדיקה שעל בסיסה הם אומרים שאם וכאשר יוטל הצו, ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שתטיל משטר פיקוח על סייבר. זה הדבר האחרון שחסר לישראל בכל מה שקשור למדיניות החוץ שלה ותדמיתה בעיני העולם.
החשש באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה הוא שעצם הפרסום על הכוונה להטיל פיקוח על ייצוא הסייבר ירתיע משקיעים זרים ואנשי מקצוע מלשתף פעולה עם ישראל. ראשי האיגוד אומרים כי הטיוטה של הצו, כפי שהגיעה לידיהם, לוקה בחוסר בהירות ניסוחית ומונעת מהעובדה שהמדינה רוצה לפקח על הסייבר כדי למנוע היבטים פליליים. לדבריהם, יש פה הכללה והענשה של ציבור שלם של אנשי חברות תוכנה והיי-טק בכלל, שמפאר את שמה של המדינה ומשפר את תדמיתה, רק בגלל הסיכוי שמישהו יבצע עבירה פלילית.
חברות סייבר שפועלות בארץ כפופות לחוק הישראלי ואם הן יעברו על החוק, או חמור יותר יפעלו בצורה שתפגע בביטחון המדינה, יש מספיק אמצעים לטפל בהן. הנימוקים של הרשויות הם עדיין לא סיבה להכניס תעשיה שמכניסה למדינת ישראל 3.5 מיליארד דולר בשנה ומפרנסת מאות משפחות להסגר של פיקוח ייצוא ביטחוני, שהוא מהחמורים והקפדניים ביותר שקיימים בארץ, ועוד מסיבות שלא קשורות לתעשייה הזו גופא. התעשיינים מוכנים לקבל עול של פיקוח, אבל למה הוא צריך להיות ביטחוני ולהרחיק משקיעים ויזמים מחו"ל?
יצוין שהתעשיינים אינם היחידים שמתנגדים. למטה הסייבר הוגשו התנגדויות גם מצד בעלי עניין ישירים, משרדי עורכי דין ונציגים של יזמים. לזכותם של משרד הביטחון ומטה הסייבר ייאמר שהם מתייחסים להתנגדויות ברצינות ולא ממהרים לקבוע עובדות. למי שפנה אליהם אמרו אנשי המשרד שהם יבחנו כל פנייה ברצינות רבה ולא ימהרו לעשות צעדים חד צדדיים.
יש גם סיכוי טוב שהצו בכלל לא יוטל. איך יודעים זאת? בשבוע האחרון הועלתה הצעה להקים ועדה שתבדוק את ההתנגדויות. במדינת ישראל, כאשר מקימים ועדה, במרבית המקרים זה מסתיים במות נשיקה של היוזמה או שמייצרים משהו אחר שלא דומה למה שהיה בתחילה – ואז כולם מרוצים.
במקרה הזה, יש מקום להקשיב לתעשיינים. הם מייצגים את אחד ההישגים היותר יפים של אומת הסטארט-אפים ואפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משתמש בזה בכל פעם שהוא מדבר על היתרון היחסי של הישראלים. נתניהו, כמי שדחף יותר מכולם להקמתה של התעשייה הזו, בוודאי לא יהיה מרוצה מכך שצו פיקוח יהרוס את היוזמה הזו.
הטלפון החכם – הארנק האלקטרוני הבא?
סקר שערך הסניף הישראלי של ויזה אירופה ופורסם השבוע גילה דברים חדשים על התנהגותו של הצרכן הישראלי בכל מה שקשור לאמצעי תשלום. הוא כבר לא צמוד למזומנים שבארנק ולא לכרטיס הפלסטיק שאותו הוא אוהב לגהץ.
הסקר, שנערך בשיתוף נילסן (Nielsen), העלה ש-60% מהישראלים בגילאי 15-65 יהיו מוכנים להשתמש בשיטות חדשות של תשלום באמצעות הסמארטפון, כגון תשלום ללא מגע או ארנק דיגיטלי. 87% מהנשאלים ציינו שהסמארטפון משמש להם כמקור מידע עיקרי לקבלת החלטות על רכישות שונות. הם משתמשים בו כדי לדעת על המוצר שבחנות, הווירטואלית או הפיזית, לעתים תוך כדי שיטוט בחנות הפיזית, ומושפעים מאוד מהמלצות של גולשים.
אלה הן חדשות טובות ל-ויזה אירופה. מזה כמה שנים פועלת החברה לבחינה ולהטמעה של אמצעי תשלום חכמים, כמו טרמינלים שיכבדו כרטיסי אשראי ללא מגע יד אדם ויישום אפליקציות בטלפון הנייד שיאפשרו ביצוע תשלומים שונים.
מדובר בחלק ממהפכת ה-mPay, שתגרום לכך שהצרכנים כבר לא יצטרכו לעמוד בתורים לקופות כדי לקנות משהו, ויוכלו לשלם באמצעים אלקטרוניים. ה-mPay צץ לפני כחמש שנים, אבל לפחות בישראל הוא כנראה הקדים את זמנו. המגמה הזו עוד לא הצליחה לעבור את מחסום הקופות בעמדות המכירה של רשתות הקמעונות הגדולות בארץ – וגם באירופה, אגב. אף אחד לא הצליח להוכיח לבעלי רשתות שהעמדת עמדות תשלום חכמות זולה יותר מאשר להמשיך ולשלם לקופאים.
חוויית הלקוח היא אמנם אלמנט חשוב בשיקולי הפעלת רשתות מכירה ושיווק, אבל בסופו של דבר, השורה התחתונה קובעת. ולכן, המגמה הבולטת ביותר כיום בעולם התשלומים החכמים היא מציאת פתרונות חכמים, שיאפשרו ללקוח לעבור לעידן הבא של קניות במרכולים או בקניון מבלי הצורך לחייב את בעלי הרשתות להשקיע בתשתיות חדשות. על פי הסקר של ויזה אירופה, ישראל מתקדמת ביותר לעומת אירופה בכל מה שקשור לאימוץ הטכנולוגיות האלה, ואין זה פלא. הרי אנחנו אומת הסטארט-אפ ומדיה עם שיעור חדירה של הטלפון הסלולרי מהגבוהים ביותר בעולם.
תגובות
(0)