האינטרנט של הדברים: מערכת מידע אחת עולמית גדולה

האינטרנט של הדברים הוא כבר לא רק מושג תיאורטי, אלא טכנולוגיה שהולכת ונפרסת בתחומים רבים, כמו בריאות, ספורט, ייצור, אבטחה וביטחון, פנאי, איכות חיים ועוד. ככל שכוח המחשוב ותשתיות התקשורת מאפשרות, כך גם תתרחב הפריסה של הטכנולוגיה, שתאפשר העברת נתונים ואפילו קבלת ידע בלחיצת מקש – לאחר שהנתונים נותחו במנועי ניתוח שונים – ותשנה את חיינו.

נדמיין את האינטרנט של הדברים כרשת בלתי נראית, שבנויה מכל ה"דברים" הפיזיים שמקיפים אותנו בכל הסביבות – בבית, בעבודה, במכונית וכו'. בתוך ה"דברים" האלה, שיכולים להיות גם קוצב לב, למשל, יהיו מוטמעים חיישנים זעירים. כשיקושרו עם האינטרנט, יוכלו החיישנים לקבל ולשגר נתונים ומידע – למשל עם "דברים" אחרים, עם הרופא, או עם חברת הביטוח.

לפי תחזיות של אינטל (Intel), עד שנת  2022 יהיו בעולם 50 מיליארד דברים מחוברים, שיהיו מערכת מידע אחת עולמית גדולה. בהתאם למודלים כלכליים שונים או לרגולציות – ארגונים או פרטיים יוכלו לקנות נתונים כאלה או אחרים שבהם יהיו מעוניינים, ולהשתמש בהם לצרכים שונים – לימוד, מחקר, שיווק וכו'.

הכסף הגדול לא נמצא בסיליקון, אלא בנתונים

כמות הנתונים ש"תזרום" לאינטרנט היא אינסופית, וכפי שהתבטא מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', בכנס הסלולר העולמי שנערך בברצלונה, "הכסף הגדול לא נמצא בסיליקון, אלא בנתונים". כי מהנתונים האלה אפשר לעשות הרבה כסף. החברות שיתמחו באיסוף נתוני האינטרנט של הדברים יוכלו להציע אינסוף שירותים המבוססים עליהם, שיכולים להיות מסחריים או פרטיים. מעבר להיבט של חיי היומיום, אין ספק שהאינטרנט של הדברים יערער מודלים עסקיים ישנים ויוליד חדשים.

גם אם זה נשמע תיאור עתידני ובדיוני משהו, המומחים בעולם אינם חלוקים בדעתם באשר לכך שזה יקרה. ומה שמדהים בסיפור האינטרנט של הדברים הוא, שהחפצים הפיזיים האלה כבר נפרסים בעולם, וכמה מהם מהם אפילו פועלים ללא מגע יד אדם.

ככל שיתרחב האימוץ של הטכנולוגיות, בזכות חידושים טכנולוגיים במחשוב ובתקשורת, ולא פחות בסיוע תקינה, ניתן יהיה לאסוף מידע כמעט מכל דבר בעולם, בכל מקום ובכל זמן. וככל שגם תתבגר הטכנולוגיה, יבינו ארגונים, ממשלות ואנשים את הפוטנציאל שלה, שכעת נמצא ממש בתחילת דרכו.

קולות רבים בתעשייה קוראים לחברות הנמצאות בקדמת הטכנולוגיה לכוון את חזונם אל הפוטנציאל, ההשפעה וההזדמנויות שמציבה טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, שתשפיע בעיקר בשני תחומים: ראשית, מידע ואנליטיקה, והשני – אוטומציה, ושליטה.