למידה מתחילה ומסתיימת באינטראקציה

למידה מקוונת הפכה לנורמה נפוצה בעולם המערבי לא רק עקב זמינותה מכל מקום ובכל שעה, אלא בעיקר עקב יעילותה בכל הנוגע לקליטת החומר על ידי הלומד.

הלומדות המקוונות מאפשרות לכל לומד להתקדם בקצב שלו ומוודאות הבנה והפנמה בזמן אמת. כשנוקטים במושג "לומדה" מקוונת אין מתכוונים לכמה עמודים נטולי אינטראקציה או להרצאות שהועלו לאינטרנט, אלא למערך שיעור מובנה וחוויתי בנושא מוגדר, המציית לכללי תהליך הלמידה.

המשמעות היא שמערך השיעור יכלול מעבר לחומר הנלמד גם אפשרות תרגול ואפשרות בחינת מידת ההבנה. כדאי שהדברים יעשו תוך שימוש בכלים היוצרים חוויית משתמש, כי אלו תורמים תרומה מהותית להבנת החומר.

בהקשר זה, די אם נזכיר גרפיקה איכותית, אנימציה (בייחוד כאשר מדובר בתהליכים), סרטונים וכמובן אפליקציות אינטראקטיביות. כאשר הלומדה אינה אינטראקטיבית דיה היא משאירה את המשתמש פאסיבי ויעילות הלימוד נפגמת. הדברים תקפים לגבי כמעט כל נושא, בין אם מדובר בלימוד שפה ובין אם בלימוד מדעים או היסטוריה.

"הועלתה מבלי שנבדקה תחילה על ידי משרד החינוך"

סקירה של מצב הלומדות בישראל מגלה עוד כשל מערכתי. אף אם יש פה ושם לומדות טובות, עדיין תמונת המצב עגומה. נבירה במעמקי אתר משרד החינוך (הקטלוג החינוכי, כל המוצרים החינוכיים במקום אחד) ובעוד מספר אתרים של גורמים האחראים ללמידה (מטח למשל) מגלה הרבה לומדות מיושנות וחובבניות, שספק אם הן ראויות לכינוי "לומדה".

לגבי חלק מהלומדות המופיעות באתר משרד החינוך, מצוין "יחידת תוכן זו הועלתה לפורטל מבלי שנבדקה תחילה על ידי משרד החינוך". כלומר, מעלים מכל הבא ליד בלי שום בחינה. במקרים לא ספורים כל "מערך השיעור" מתבטא בכמה דפי Word מביכים להורדה.

גם כאשר משרד החינוך הוא "בעל הבית" של מערך השיעור, זה עדיין לא מבטיח דבר. למשל מערך השיעור שכותרתו "מהו חלבון? וכיצד אנו חשים בכאב?" (הניסוח המוזר במקור) מספר על לומדה  בעברית ובערבית שפותחה על ידי אוניברסיטת יוטה.

לכאורה יופי, אלא שהקלקה על הקישורית שבעמוד פותחת שיעור המועבר בשפה האנגלית ונושאו What is a Protein? מישהו במשרד החינוך קבע נושא שלא בדיוק תואם את מה שייפתח בפועל. וכן, זו אינה לומדה אלא הרצאה מלווה בשקפים, שהאינטראקציה היחידה הטמונה בה היא הקלקה על הכפתור "next". אין תרגול או בחינה אינטראקטיבית של הבנת החומר.

אתר משרד החינוך: לומדה "בעברית וערבית" שמובילה להרצאה באנגלית

לא כדאי לפסול על הסף שימוש בלומדות טובות (ויש כאלו בשפע ברשת) באנגלית, שעה שקהל היעד הוא "מדעים על-יסודי", כי כך אולי נרוויח גם שיפור שפה זרה – אבל לפחות תואילו לבחור את האפליקציות הטובות והיעילות שכל ילד מסוגל לאתר ברשת.

אם מדובר בשפות, אי אפשר שלא להזכיר את דלות החומר של משרד החינוך בכל הנוגע ללימוד השפה העברית. הצצה לאתר של מכון גתה המופקד על הקניית השפה הגרמנית, מלמדת לאן צריך לשאוף או עד כמה פשוט ליצור מרכז למידה אינטראקטיבי ראוי.

לומדת שפה של מכון גתה: למה לנו לא מגיע?

השוואה של חומרי מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחומרים המצויים למשל באתר BIOMAN (אתר הוראה מיושן למדי) מגלה תמונה עצובה. בחרנו באקראי בנושא הפוטוסינתזה. בעוד שבאתר BIOMAN מצאנו מערך שיעור אינטראקטיבי מעולה (הרצאה מלווה באנימציה מאירת עיניים, תרגול לווידוא הבנת החומר ובחינה) הרי באתר מטח גילינו עמוד טקסטואלי יבש שלא מגרה איש להעמיק בו. מסתבר שלעמוד הזה אחראי משרד החינוך.

אתר BIOMAN: ישן אבל יעיל

גם שמגיעים ל"חלונות אל גוף האדם" (על פי התמונה נראה שהפרק מיועד לבית הספר היסודי) המצב אינו משתפר. מדובר בפרק שהוא בעיקר טקסטואלי יבשושי שאך עושה עוול לנושא. פרק זה נוצר בשיתוף בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב (לו אני במקום אנשי בית הספר לחינוך הייתי מבקש שיסירו את הקרדיט).

אני תוהה, אולי כל הלומדות שמצאתי הן בכלל חומרים היסטוריים שלא נותר תקציב להסירם מהרשת, ואין מדובר בחומרים שמאן דהוא סבור שהן לומדות ראויות.

צר לי להתקנא בידידותינו (מדינות המערב המפותחות) שקברניטיהן סברו שכדאי להשקיע בלומדות מתוקנות וחווייתיות, מהגיל הרך ועד לבגרות. לידיעת שר החינוך, למידה מתחילה ומסתיימת באינטראקציה, ואף פעם לא מאוחר להתחיל.