האם בנק אגוד ילך בעקבות בנק יהב?

מינויה של ליאורה בן אפרים למנמ"רית בנק אגוד עורר תגובות לא מעטות בענף. על התפקיד של בני גורביץ, שהתפנה, התמודדו כמה עשרות מועמדים, ביניהם מנמ"רים בכירים מהמגזר הפיננסי. לחלק מהם נעשו פניות יזומות. למרות זאת, החליטה הנהלת הבנק לבחור בבן אפרים, שתפקידה האחרון לא היה ניהול של מערכת מחשוב בגוף פיננסי.

בדיקה מקיפה יותר בפרטי המכרז שפרסמה הנהלת הבנק בחיפושיה אחר מנמ"ר מעלה שהיא חיפשה מנהל טכנולוגי שיידע להצעיד את הבנק אל עבר העידן הדיגיטלי.

החלק הזה בתיאור התפקיד אינו מקרי. בסוף השנה הזו, 2016, עומד להסתיים החוזה שקיים בין בנק אגוד לבנק לאומי בקשר לשיתוף הפעולה ביניהם בתפעול מערכות הליבה. זהו הסכם היסטורי שחודש בפעם האחרונה לתקופה של 10 שנים. בנק אגוד שקל אז להקים מערכות ליבה עצמאיות, אבל ויתר על הרעיון.

על פי ההסכם, בנק אגוד משלם ללאומי כ-45 מיליון שקלים בשנה, ובתום 10 השנים (שיסתיימו, כאמור, בסוף שנה זו) יקבל לאומי מאגוד 430 מיליון שקלים.

הסכומים האלה אמנם משתלמים לבנק וחוסכים הוצאות של מאות מיליוני שקלים על תחזוקה עצמית של המערכות. אולם כל עוד הם תלויים במערכות הליבה של לאומי, אנשי אגוד לא יכולים לצעוד עם הזמן ולאמץ את השינויים המהירים שקורים בעולם הבנקאות, בהם הפינטק והמעבר לבנקאות דיגיטלית. ההסכם בין שני הבנקים אמנם מחייב את לאומי לשתף את אגוד בפיתוחים החדשים שהוא עושה על מערכות הליבה שלו, אבל באיחור של כמה חודשים עד שנה – זמן בלתי סביר בעידן המטורף של היום.

לאומי מצוי במרוץ תחרותי מטורף מול הפועלים ודיסקונט כדי לנכס לעצמו לקוחות בעולם הדיגיטלי ולכן סביר להניח שלא יאפשר לאגוד לרוץ מהר מדי, בוודאי שלא לפניו.

ללכת בעקבות בנק יהב

ככל הנראה, עדיין לא התקבלה בבנק אגוד החלטה האם להיפרד לשלום מבנק לאומי ולצאת לדרך חדשה או להמשיך את החוזה. אם וכאשר תחליט הנהלת אגוד לא להמשיכו, היא תצטרך לתת מענה למערכות הליבה של הבנק. החלופה הטבעית ביותר היא ללכת בעקבות בנק יהב, שעושה את פרויקט ה-BOT עם TATA ההודית. בן אפרים בוודאי תדע איך לעשות את זה הכי טוב, משום שבתפקידה האחרון היא שימשה כמנהלת מערך המגזר הפיננסי של TCS ישראל, זרוע ה-IT של TATA. היא אף הייתה אחראית על הפרויקט של התאגיד בבנק יהב.

סביר להניח ש-TATA תמהר, מצידה, להציע לבנק אגוד את שירותיה. כניסתה לשוק הישראלי באמצעות פרויקט ראשון עם בנק יהב אינה דבר חד פעמי אלא תקיעת יתד לטווח ארוך. אגוד יכול להיות הבנק השני שישתמש בשירותיה, ולא מן הנמנע שגם בנקים אחרים יקפצו למים הקרים.

בן אפרים נכנסת, אפוא, לתפקיד המנמ"רית של הבנק כשעל שולחנה סדר יום עמוס ביותר עם אתגרים מורכבים. היא מקבלת מערכות מידע שהשאיר לה קודמה, בני גורביץ, שנחשב למנמ"ר מקצועי ומצליח. הוא שדרג את המערכות שאינן ליבה ושאינן תשתיתיות, כמו מערכת ה-CRM, וקידם את אגוד בכל מה קשור למערכות האונליין והמובייל. כל אלה יכולים להוות תשתית נוחה למהפך המחשובי שהבנק יעשה אם וכאשר יחליט להתנתק מלאומי, ואולי אף להתחרות בו בעולם הדיגיטלי.

למי מדווח המנמ"ר?

לבנק אגוד ולבן אפרים יש משימה חשובה: לשדרג את מעמדו של המנמ"ר בבנק. באגוד, בניגוד לארגונים רבים במגזר הפיננסי, המנמ"ר מדווח לסמנכ"ל בכיר בחברה ולא למנכ"ל. גורמים בשוק מעריכים שזו הסיבה שהנהלת הבנק קיבלה לא מעט סירובים ממנמ"רים בכירים להם היא הציעה את התפקיד, שכיום מדווחים למנכ"ל ולא יעלה על הדעת מבחינתם שבתפקידם הבא ידווחו למישהו אחר בהנהלה. מעבר לכך, אם הנהלת אגוד, או כל בנק אחר, שוקלת ללכת לפרויקט של החלפת מערכות ליבה במתכונת דומה לזו של טאטא ההודית, עליה לשדרג מייד את מעמדו של המנמ"ר בארגון, כפי שהדבר קורה בבנק יהב, שם גדי דודיאן מדווח ישירות למנכ"ל.

השורה התחתונה: כניסתה של בן אפרים לתפקיד מנמ"רית בנק אגוד מוסיף עוד נופך לפרופיל האישי של מנהלי הטכנולוגיות במגזר הפיננסי – אנשים בעלי ניסיון בתחום הטכנולוגיה, ולא אנשי עסקים, כי רק מנמרים בכירים כאלו מסוגלים לחבר בין הביזניס לעולם החדש.