המספרים העגומים של הלומדים מתמטיקה ומדעי המחשב

דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על נתונים בעייתיים, במיוחד לאור המחסור ההולך וגדל בעובדים בענף ההיי-טק ● על הממשלה להכין תוכנית חירום לאומית, שתזרים לתעשייה כוח אדם מיומן

הטכנולוגיה יכולה לסייע בשיפור הנתונים המדאיגים. חבל שלא כולם נותנים לכך את החשיבות הראויה. צילום: BigStock

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ד') דו"ח על מספר הזכאים לבגרות במתמטיקה ומספר הסטודנטים שפונים ללמוד מדעי המחשב. הנתונים מתייחסים לשנים תשע"ד (2013-2014) בהשוואה לאלה של תש"ע (2009-2010). לא צריך להתעמק יותר מדי בנבכי הדו"ח המפורט כדי להגיע למסקנה שהמצב בתחום, גם בתיכונים וגם באוניברסיטאות, לא טוב, אם לא גרוע מזה.

עיקר הירידה אצל התיכוניסטים הייתה במספר הניגשים לארבע יחידות לימוד במתמטיקה, בעוד שבחמש יחידות הירידה הייתה מתונה יותר. מבין הזכאים, 17.7% עברו בתשע"ד את הבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד לעומת 19.2% בתש"ע. ברמה של ארבע יחידות עברו 24% בתשע"ד בהשוואה ל-31.7% בתש"ע.

יצוין כי השילוב בין אלה שלומדים הן מתמטיקה והן מקצוע מדעי או טכנולוגי אחר כלשהו נמצא אף הוא במגמת ירידה: מ-17.1% בתש"ע ל-15.8% בתשע"ד.

הירידה הגבוהה ביותר מבין הזכאים לבגרות במקצועות הטכנולוגיה היא במגזר הערבי. לא נמסרו בדו"ח מספרים מדויקים, אולם ציינו כי שיעור הזכאים שם ירוד ביותר.

עורכי הדו"ח מעירים שרמת ההיבחנות, כלומר: מספר יחידות הלימוד, במתמטיקה עשויה ללמד על מוכנות התלמיד להמשך לימודים גבוהים בתחומי המדעים. עוד הם כותבים שהשילוב בין היבחנות מוגברת במתמטיקה להיבחנות מוגברת במקצועות מדע וטכנולוגיה נוספים מעיד על הרמה הכוללת של תעודת הבגרות, כמו גם על סיכוייו של התלמיד להשתלב בתחומים המדעיים-טכנולוגיים במוסדות להשכלה גבוהה.

אלא שגם בזירה האקדמית התמונה די עגומה. בתשע"ה (2014/15) למדו 228,600 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מהם 30% למדו מקצועות מדע וטכנולוגיה.

נתון מעודד הוא שאחוז הערבים מסך הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה עלה במהלך השנים האחרונות בקרוב ל-50%. ואולם, חלקם עדיין נמוך יחסית ובשנת תשע"ה הם היוו 10.2% מסך הסטודנטים החדשים בתחומים אלה, לעומת 15% מהסטודנטים החדשים בשאר התחומים ולעומת שיעורם של הערבים באוכלוסיה – כ-20%.

אחוז הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בתחומי מדע וטכנולוגיה עלה בחמש השנים האחרונות בכ-7% (מ-32.4% ל-39.6%), אך בשיעור לומדי התואר השני בתחומים אלה לא חל שינוי משמעותי. בתואר השלישי נרשמה ירידה בתשע"ג, אך בתשע"ה חלה שוב עלייה.

בקרב הסטודנטים החדשים במכללות האקדמיות לא חל שינוי בשנים האחרונות. כ-20% בלבד לומדים לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה.

בתחילת שנת הלימודים הכריז שר החינוך, נפתלי בנט, על תוכנית שאפתנית להגדלה דרמטית של מספר הלומדים לחמש יחידות במתמטיקה. התוכנית זכתה לתמיכה מקיר אל קיר ומנהלים רבים בתעשייה התגייסו לסייע. יש לקוות שהיא תשנה את הנתונים המדאיגים שמשתקפים בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אלא שזה ייקח זמן: מבנה מערכת החינוך הוא כזה שנתונים על אחוז הזכאים לבגרות בשנה הנוכחית יהיו זמינים במקרה הטוב בעוד שנה. בינתיים, המחסור במהנדסים בתעשייה הולך ומחריף: עובדים רבים פורשים ומנגד, מספר הפונים ללימודים בתחומים הרלוונטיים קטן. גם אם התוכנית של השר תצליח ב-100%, נראה את פירותיה בעוד 3-6 שנים לפחות, בהתחשב באילוצי שירות צבאי, טיולים ולימודים גבוהים. התעשייה לא יכולה להמתין כל כך הרבה זמן. לכן, נדרשת תוכנית חירום מיידית, שתזרים לתעשייה כוח אדם מיומן. סיעור מוחות שמשרדי החינוך והכלכלה יכולים לארגן יניב רעיונות לטווח הקרוב, עד שהתוכניות היפות של השר בנט יראו תוצאות.

תרומה לקהילה: הגודל לא תמיד קובע

התרומה לקהילה תעמוד גם השנה על סדר היום של חברות רבות במשק. סביר להניח שגם השנה, כמו בשנים קודמות, מגזר ההיי-טק יוביל את היקפי ואת סכומי התרומות. אבל גם בתוך מגזר זה היקפי התרומות אינם שווים ובאופן מפתיע, לא עומדים בשום יחס לגודל החברה ומשקלה בשוק.

כך, למשל, ב-2015 תרמה קבוצת אמנת 1.9% מהרווח שלה, One1 תרמה 0.6%, מטריקס – 0.4%, ומלם תים – 0.3%. אמנת, הקטנה ביותר מבחינת חלקה בענף ההיי-טק מבין ארבע החברות שנזכרו, הייתה שיאנית ההפרשה לתרומות מסך הרווח (לפני מס). עם זאת, היא לא תרמה את הסכומים הגדולים ביותר: כאן מטריקס לקחה את הבכורה, לאחר שתרמה 450 אלף שקלים, כשאחריה One1 עם 440 אלף ומלם תים עם 140 אלף.

אברהם אסף (לולו), יו"ר קבוצת אמנת

אברהם אסף (לולו), יו"ר קבוצת אמנת

אברהם אסף (לולו), יו"ר אמנת, חוזה שבכל הנוגע לקבוצה, הנתונים של 2015 בתחום בהחלט ישקפו את אלה של 2016, מאחר שהדבר משקף את ה-DNA שלה, של העומדים בראשה ושל עובדיה.

לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי גם במדיניות ההעסקה של עובדים בעלי מוגבלויות בפרויקטים שונים שהחברה מבצעת, לא רק בתחום ההיי-טק (אמנת היא גם הבעלים של קבוצת סיסנט). הוא מציין שרבות מהפעילויות האלה כלל לא ניתנות לכימות.

גם מנכ"לים אחרים בענף מעודדים תרומה ואף תורמים בעצמם, מה שמבטיח שגם בשנה הנוכחית, ענף ההיי-טק יהיה הקטר שיוביל את התרומה לחברה בישראל. למרבה הצער, הביקוש לתרומות אלה הולך וגדל בכל שנה, בהיעדר מענה ממוסד ומוסדר של הממשלה והחברה הישראלית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים