כיצד ה-IT מסייע להוזלת מחירי הדירות?

משבר הדיור היה אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח הישראלי ב-2015 ועוד ידובר בשנים הקרובות. הממשלה הבטיחה לטפל במשבר זה על ידי ביצוע שורה של צעדים שיוזילו את מחירי הקרקעות. כמו כן, היא הבטיחה לבצע רפורמה משמעותית בתהליכי העבודה של ועדות התכנון ובניין הערים, המהוות מזה שנים אחד החסמים הגדולים שמאטים את קצב התחלות הבנייה בישראל.

כל הרפורמות האלה מבוססות על פרויקטי מחשוב ומערכות מידע, שמביאים לשקיפות גדולה יותר בתהליכי אישור היתרי הבנייה, מייצרים מנגנונים אוטומטיים שמדווחים לכל צד על התקדמות התהליך ובעקיפין גם מייצרים מנוף מפקח על עבודת הוועדה ודורשים דיווחים על תקלות וחריגות.

ההיבט הזה של מערכות המידע עלה בפאנל שנערך לא מכבר בכנס eGov של אנשים ומחשבים. בפאנל השתתפו רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, שהנחה אותו; רונן רגב, מנכ"ל מפ"י (ר"ת המרכז למיפוי ישראל); דוד פורשר, מנהל היישומים בממשל זמין; שי קוקוי, מנמ"ר מינהל החינוך ההתיישבותי; ושירה ברנד, סגנית מנהלת מינהל התכנון.

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל

פורשר אמר כי הקשר בין מערכות המידע לרפורמת הדיור הוא ביטוי אותנטי לשילוב בין הטכנולוגיה לתהליכים העסקיים. "זה השילוב המנצח", הוא הביע את דעתו ואין סיבה לחלוק עליו. ממשל זמין פיתח פתרון מבוסס מערכות מידע שיהיה לו ממשק בוועדות לתכנון, ממשק למגישי ההצעות וממשק עקיף, שיהווה בקרה על תהליכים ודרישה לקבלת הסברים על עיכובים.

"המערכת משולה לנתב (ראוטר) שמקשר בין כל הגורמים", ציין פורשר. הוא הבטיח כי זו תהיה מערכת ידידותית, שתאפשר לכל אחד להשתמש בה ולהפיק ממנה את התועלת. פורשר העריך שהמערכת תעלה לאוויר בתחילת 2016 ושהשינוי יורגש באוויר.

ברנד ציינה שהרפורמה קובעת כי תהליכי הדיון בהיתרי בנייה צריכים להסתיים בתוך 90 יום. לדבריה, כדי לאכוף זאת, וגם כדי לייצר שקיפות מקסימלית כלפי מגישי הבקשות, יש מעקב אוטומטי אחרי לוח הזמנים, עם דרישה להסברים על תהליכים שונים.

היא הוסיפה ש-"כדי לוודא שהחוק הזה ייושם נקפיד שכל הוועדות ישתמשו במערכות המידע המקוונת, שקובעות לוחות זמנים ועוקבות אחרי הביצוע". יצוין כי גם מבקש הבקשה ייהנה מהמערכת, על ידי זה שהוא יקבל חיווי על התקדמות התהליך באופן אוטומטי מממשל זמין והדיווח הזה ייתר התראה בצד השני, בפני גורמי הביצוע".

דוד פורשר, מנהל היישומים בממשל זמין. צילום: קובי קנטור

המערכות שיועמדו לרשות גורמי התכנון על ידי ממשל זמין מבוססות על שכבות GIS – תחום שהפך להיות שוב רלוונטי בשנים האחרונות, במיוחד בגלל מגמות כמו האינטרנט של הדברים והערים החכמות.

הטכנולוגיות קיימות, היישום – פחות

רגב סיפר על שיתוף הפעולה של מפ"י עם גופים שונים שביצעו, למעשה, מיפוי של הנדל"ן בישראל – תנאי בסיסי ליצירת השקיפות עבור המשתמשים ומקבלי ההחלטות. המידע הזה מצוי גם ברשויות המקומיות, שוועדות התכנון שלהן הן גורם חשוב באישורי תהליכי בנייה.

אולם את המסר החשוב ביותר הביע דווקא מי שאינו קשור ישירות לתכנון ובנייה, אבל מכיר את הפעילות במשרדי הממשלה בפרט ובמגזר הציבורי בכלל: שי קוקוי, כאמור – מנמ"ר מנהל החינוך ההתיישבותי. הוא ציין כי "אנחנו מודעים היטב לחשיבותה של החדשנות הטכנולוגית במשרדי הממשלה. בסופו של דבר, המימוש תלוי במשרדים השונים".

כל מי שישב בפאנל מכיר היטב את המציאות אותה הוא מתאר. המערכת הטכנולוגית החדשנית הטובה ביותר בעולם לא יכולה לממש את ייעודה, אם מנכ"ל המשרד או מי שעומד בראש אותו גוף לא יראה בה כלי חיוני לפעילות ולא יקצה לזה את המשאבים המתאימים – הן האנושיים והן הכספיים. במידה שהדברים האלה לא יקרו, שום רפורמה לא תצא לפועל.

רונן רגב, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל. צילום: קובי קנטור

משתתפי הפאנל לא היו קהל היעד שהיה אמור לתת לקוקוי את התשובה, אבל הם ללא ספק הסכימו אותו, מה שמחזיר אותנו למציאות העגומה בה אנחנו חיים. המדינה משקיעה מיליוני שקלים בפיתוח מערכות מידע ומחשוב עדכניות ומעסיקה את טובי המוחות, אבל, למרבה הצער, יותר מדי פתרונות ומערכות הפכו לאבן שאין לה הופכין, הכסף ירד לטמיון והמשרדים שהן פותחו עבורם ממשיכים לתת שירות גרוע לאזרחים.

הדבר קריטי ביותר במיוחד כאשר מדובר בתהליכי תכנון ובנייה, שהעדר היעילות שלהם הוא האב המייסד של משבר הדיור בישראל. גם לרשות מקרקעי ישראל, השם העדכני של מינהל מקרקעי ישראל, שהינה גוף עתיר בירוקרטיה, יש מניות יסוד במשבר.

צריך היה להיות בעל מצב רוח מאוד אופטימי כדי לשמוע את האנשים הטובים שישבו בפאנל וסיפרו באמונה עד כמה מערכות המידע אמורות לסייע בצמצום מצוקת הדיור. מבחן התוצאה יהיה בין היתר על הפיגומים ובמחירי הדירות שהקבלנים יבנו.