על סקרים, תדמית ואומת הסטארט-אפ

המגזין פורבס (Forbes) פרסם השבוע סקר שדירג את המדינות והערים הטובות ביותר שבהן כדאי לפתוח סטארט-אפים. באופן לא מפתיע, למקומות הראשונים הגיעו מדינות כמו סין, מלזיה, הודו ופולין.

הסקר התבסס על פרמטרים תשתיתיים בעיקר, שבחלקם הם פונקציה של גודל, גיאוגרפיה והיקפים: כיסוי האינטרנט במדינה, מהירות הגלישה ופרמטרים של רגולציה.

מה שהפתיע רבים בארץ הוא הדרתה המוחלטת של ישראל, אומת הסטארט-אפים, מהסקר. נשאלת השאלה: למה?

ראשית, צריך להתייחס למדיה ולנושא הסקרים בכלל. סקרים הם מסוג הדברים בתקשורת שיש להם ביקוש והם ללא ספק מגדילים את הרייטינג. במיוחד סקר שמבוסס על עבודת מחקר שחוצה ימים ויבשות.

ייתכן שישראל לא מצטיינת במהירות גלישה באינטרנט כפי שספקי האינטרנט מספרים לנו, גודלה אינו כמו זה של סין ואולי הפולנים פחות מקפידים מאשר אצלנו בתחום הרגולציה. אבל אי הכללת ישראל לחלוטין בסקר מעוררת תמיהה ומותר אף להביע אכזבה קשה, שכן במבחן המציאות העולמית, גם במדינות שמוזכרות בסקר מעמדה של ישראל כמדינת היי-טק עדיין גבוה מאוד והתואר "אומת הסטארט-אפ" עודנו ממותג ליד השם "מדינת ישראל". משלחות מסין, הודו ומדינות רבות אחרות ממשיכות לזרום אלינו כדי לחפש את הסטארט-אפים הישראליים. חלק מאותן משלחות באות עם מזומנים בכיס וערוכות לחתימת חוזים באופן מיידי, במידת הצורך.

סביר להניח שאותם יזמים ומשקיעים בוודאי יודעים את מה שפורבס והמכון הבריטי גילו בסקר שלהם, לגבי תשתיות האינטרנט, הרגולציה וכן הלאה. אז למה הם באים? התשובה היא שתשתיות זה לא הכול.

כפי שנכתב, עיקר הפרמטרים של פורבס הם תשתיות, וכאן מותר להודות על האמת – ישראל לא מצטיינת בכך. אלא שעמק הסיליקון הישראלי הוא עדיין מקום שרבים באותם מקומות שבהם מחפשים מקורות להשקעה נושאים עיניהם אליו. זה נכון דווקא בימים אלה, תקופה לא שקטה מבחינה ביטחונית, שבה שוב הוכח שמבצעים, מלחמות וטרור נעצרים בכניסה לחברות היי-טק ובוודאי לא מפחידים יזמים צעירים.

אחרי שסיימנו למתוח ביקורת על הסקר, אנחנו צריכים בכל זאת להסתכל החוצה, לבדוק את עצמנו ולראות מה עוד אנחנו יכולים לעשות כדי שמעמדנו כאומת סטארט-אפ לא יכורסם. האווירה הבינלאומית אינה אוהדת את ישראל, בגלל סיבות אחרות לגמרי. החרם על תוצרת ישראלית מהשטחים אמנם לא נוגע להיי-טק, אבל אנחנו חיים בעולם פתוח, שבו הנגישות למידע היא מיידית, לכל אחד ובאופן צמוד. סקר של פורבס עלול לשמש דלק נוסף לכל אותם ארגונים שמנהלים את התעמולה האנטי ישראלית.

ד"ר יאיר שינדל, ראש מטה ישראל דיגיטלית. צילום: קובי קנטור

השורה התחתונה: הסקר של פורבס, שמדיר את ישראל מרשימת המדינות שכדאי להקים בהן סטארט-אפים, לא עומד במבחן המציאות. עם זאת, מן הראוי שנבדוק היטב את עצמנו באותם תחומים שמוזכרים בסקר ולהשתפר, לא רק עבור עצמנו אלא גם כדי לחסום עוד פינה שעלולה לשמש בידי מי שרוצה לפגוע בישראל.

צל"ש דיגיטלי לממשלה

משלחת של רשות התקשוב הממשלתית חזרה השבוע מביקור קצר בטאלין, בירת אסטוניה, שם נערך כינוס שרים ומומחים מפורום המדינות הדיגיטליות. בראש המשלחת עמד ד"ר יאיר שינדל, ראש מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, ובין המשתתפים בה היה יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית.

ישראל היא אחת מחמש מדינות בלבד ששותפות בגוף יוקרתי זה. היא צורפה לפורום המכובד ב-2014, בעקבות מזכר הבנה שחתם המנכ"ל דאז של משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, עם ממשלת בריטניה, שחברה בפורום. שלוש החברות הנוספות הן דרום קוריאה, אסטוניה וניו-זילנד.

מטרת הפורום היא קידום מדיניות דיגיטלית לאומית במדינות השונות, תוך התייחסות לעקרונות הבאים: שירותים מוכוונים משתמש, סטנדרטים פתוחים וקוד פתוח, "שווקים פתוחים" (מדיניות רכש המעודדת תחרות), ממשל פתוח, קישוריות (תשתית אינטרנט מתקדמת), קידום לימודי תכנות במערכת החינוך, אוריינות דיגיטלית ומחויבות לשיתוף מידע. מפגש היסוד התקיים בדצמבר 2014 בלונדון ובמהלכו חתם על אמנת הפורום, בשם ממשלת ישראל, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קטריבס.

נשיא אסטוניה, תומס הנדריק ליבס, אירח את המשלחות השונות בכנס בטאלין, כמו גם ראש הממשלה האסטונית, טאווי רייוואס, וסגן הנשיא לעניינים דיגיטליים של האיחוד האירופי, אנדרוס אנסיפ.

המפגש השנה עסק בנושאים כמו: העברות מידע פנים ממשלתיות, מדיניות Once Only, שאוסרת על הממשלה לבקש מידע מסוים מאזרחים יותר מפעם אחת, שירותים אינטגרטיביים לאזרחים, הזדהות דיגיטלית בטוחה ורכש ממשלתי מקוון.

"כחלק מהמאמץ של ישראל דיגיטלית להוביל טרנספורמציה דיגיטלית במרחב הציבורי, אנחנו רואים תפקיד חשוב לשיתופי פעולה בין לאומיים, הן ללמידה משותפת מההצלחות והכישלונות והן לשותפות בפרויקטים אסטרטגיים", אמר ד"ר שינדל. לדבריו, המשלחת הישראלית הזמינה את עמיתיה להשתתף בתוכנית המובילים הדיגיטליים, בה הוכשרו מנהלים בכירים מהמגזר הציבורי להובלת תהליכים דיגיטליים.

במסגרת המפגשים הציגה המשלחת את הפעילויות הבאות: שיתוף מידע מבוקר ומאובטח בין משרדי ממשלה, שיאפשר מתן שירותים טובים יותר לאזרחים, פיתוח שירותים והצגת מידע מכלל משרדי הממשלה מנקודת הראות של האזרח מקבל השירות ולא של המשרד נותן השירות, ועוד.

פראנק סיכם את הביקור באמרו כי "במפגש עם נציגי המדינות החברות בפורום הצגנו את העשייה וכיווני הפעולה בהנגשת שירותים מקוונים לאזרחים ועסקים, וכן את אתר gov.il החדש, שהוא פרי שיתוף פעולה עם הבריטים ונמצא בשלב הרצה. האתר החדש מיישם עקרונות מתקדמים של ממשק משתמש והנגשת מידע ושירותים לאזרחים".

מתעניינים במחשוב במגזר הממשלתי? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס e-Gov של אנשים ומחשבים.