ה-IT שמאחורי המזל

מפעל הפיס מייצר אצל רבים מאיתנו קונוטציה מידית של מזל, הגשמת חלומות וכמובן את קולה של אראלה בתשדירים ברדיו ובטלוויזיה. אבל מעטים נחשפו לכך שמאחורי מפעל ההגרלות הלאומי עומדות מערכות מחשוב וטכנולוגיות מהשורה הראשונה, שמאפשרות לבצע מדי שבוע 3,250 הגרלות ולייצר הכנסות בסך 6.24 מיליארד שקלים (בשנת 2014), שמהן מוקצים 1.5 מיליארד שקלים למטרות חינוך, רווחה ותרבות.

לפרטים הללו נחשפו באחרונה חברי פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים C3, בעת שביקרו בבניין חטיבת המחשוב של מפעל הפיס בדרום תל אביב. הם היו אורחים של דניאל נחום, סמנכ"ל המחשוב, ושל צוות החטיבה שהוא עומד בראשה.

"התפקיד המרכזי של חטיבת המחשוב והתפעול של מפעל הפיס הוא להבטיח את רציפות המכירות של כרטיסי ההגרלות באמצעות רשת ההפצה הגדולה, הפרוסה בכל רחבי הארץ", אמר נחום. "אנחנו עובדים ברמת שרידות של 24/7 ולא יכולים להרשות לעצמנו שום תקלה".

נחום ציין כי "הכספים שמגויסים מהציבור באמצעות ההגרלות והמשחקים מוחזרים לו על ידי תמיכות ותרומות מדי שנה. מאז קום המדינה היפנה מפעל הפיס כ-32 מיליארד שקלים למטרות ציבוריות. בין השנים 2002-2014 הוא מימן את הקמתם של כ-9,000 כיתות לימוד וגני ילדים ברחבי הארץ, בסכום כולל של 5.8 מיליארד שקלים".

הפעילות הזו מבוססת כולה על מערכות המחשב והמידע של חטיבת המחשוב, אותה מוביל נחום מזה כשנתיים. בסך הכול מועסקים במפעל הפיס כ-260 עובדים (לא כולל משווקים וזכיינים), מתוכם כ-100 בחטיבת המחשוב – מה שמלמד על הקריטיות של הטכנולוגיה בארגון זה, שמממש מדי שבוע חלומות של ישראלים רבים. בנוסף לעובדי המטה, פועלים שמונה משווקים אזוריים האחראים על כ-400 זכיינים כל אחד בכ-2,700 נקודות מכירה ברחבי המדינה.

דניאל נחום, סמנכ"ל המחשוב של מפעל הפיס

"ההגרלות משודרות בשידור חי, חשופות לעיני אלפי אנשים ותפקידנו לוודא שהן תתבצענה ללא תקלות ובשקיפות ציבורית", הסביר יוסי נאמן, האחראי על ההגרלות בחטיבה. "כדי להגיע לרמה גבוהה ואיכותית של ביצוע ולהבטיח רציפות תפעולית, אנחנו מבצעים שורה של פעולות ובקרות, באמצעות נהלים מוקפדים וכלי בקרה שפותחו בחטיבה".

החטיבה תומכת ב-2,700 לוטומטים ו-300 מכשירי בדיקת הגרלות בשירות עצמי, ולוקחת חלק פעיל בפיתוח משחקים חדשים, ביחד עם חטיבת השיווק. כמו כן, היא מתפעלת, בין היתר, מערכות תפעול פנימיות כמו בילינג, BI ,CRM ו-ERP, תומכת באפליקציה סלולרית לאנשי מכירות, מפעילה פורטלים פנים ארגוניים וחיצוניים לקשר עם הציבור, ומנהלת את האתר של הארגון.

"כדי להבטיח שקיפות ואמינות, אנחנו מבצעים בדיקות אבטחת מידע ובדיקות חדירה לכל מערכת לפני עלייתה וכן אחת לתקופה, בהתאם לקריטיות שלה", אמר נחום. "אנחנו ערוכים לתת מענה מידי לתקלות כשהן קורות, כדי למנוע השבתה, שפירושה הפסד של מיליוני שקלים בתוך דקות".

חיש גד וירטואלי

אחד הפרויקטים החדשים שהחטיבה הובילה בשנה האחרונה הוא פרויקט ה-EIL (ר"ת Electronic Instant Lottery). מדובר במערכת מרכזית עם מיליוני כרטיסי חיש גד וירטואליים, כאשר הלקוח משחק מול מכונת הגרלה אלקטרונית שמדמה את משחק החיש גד ואת הגירוד שלו שמקנה פרס כספי ברמות שונות למי שהתמזל מזלו.

זאבי גרוסמן, מנהל פרויקט ה-EIL במפעל הפיס

זוהי הפעם הראשונה שבישראל מאפשרים הפעלת מכונות משחקי מזל אלקטרוניות. "כיום פועלות בארץ 500 מכונות כאלה ב-150 נקודות מכירה, באחריות זכיינים שמפעילים אותן. אחת המטרות היא מזעור האפשרות לזליגה להימורים בלתי חוקיים שאסורים על פי חוק במדינת ישראל", הסביר זאבי גרוסמן, שמנהל את הפרויקט. "בתום מכרז, אליו ניגשו מספר חברות בינלאומיות שמתמחות בפיתוח משחקים ומכונות אלקטרוניות, נבחרה Novomatic האוסטרית, שנחשבת לאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום המכונות הממוחשבות להגרלות".

"כל המערכות מחוברות ברשת תקשורת אחת עם בקרה מרכזית שנשלטת על ידינו, בנוסף לבקרה שוטפת של מפעיל המשחקים בנקודות המכירה", אמר גרוסמן. "המערכת עובדת תחת פיקוח רגולטורי שמחייב הגבלה של סכום הכסף שבו המשחק יכול לקנות כרטיס ברקוד להפעלת המכונה. הוא לא יכול להשתמש בזה בנקודת מכירה אחרת. במקרה של הצטברות יתרה של 500 שקלים ומעלה, המערכת מכריחה את השחקן לפדות אותה, והסכום המרבי לזכייה הוא 15 אלף שקלים".

"הגירוד האלקטרוני נעשה באמצעות אפליקציה שמדמה את התהליך הידני, המופעל רק לאחר שמכניסים את כרטיס הברקוד למכונה", הסביר.

הוא ציין כי "לוח הזמנים, לפרויקט מורכב זה היה קצר. ביולי 2014 חתמנו על החוזה עם החברה האוסטרית וביולי השנה המכונות כבר פעלו ונפרסו בכל רחבי הארץ".

המעבר לתל אביב

פרויקט נוסף שחטיבת המחשוב הובילה באחרונה הוא הקמתם של שני חדרי מחשב – ראשי בתל אביב ומשני ב-Med-1 בטירת הכרמל, ברמת שרידות של Tier 3. הפרויקט כלל גם את המעבר של חטיבת המחשוב מאזור למיקום החדש ברחוב המסגר בתל אביב, שנחנך בשנה שעברה.

שרגא פרנס, מנהל אגף התשתיות והטכנולוגיה וה-CTO של מפעל הפיס, שהוביל את פרויקט המעבר המורכב, אמר כי "המשימה שלנו הייתה לבצע את המעבר תוך שמירה על מקסימום המשכיות עסקית, שמשמעותה מניעת איבוד כסף רב למפעל הפיס. למעשה, ביצענו ארבעה פרויקטים במקביל: העברה של חטיבת המחשוב לרחוב המסגר בתל אביב, הקמת חדר מחשב ב-Med-1 בטירת הכרמל, הקמת חדר מחשב בבית מפעל הפיס הראשי בתל אביב ופינוי המבנה באזור, שהיה בשכירות".

הוא הסביר כי "בחדר המחשב בבית מפעל הפיס בתל אביב פועלים מערכות הייצור המרכזיות, מערכות הפיתוח והבדיקות וכן חדר ההפעלה, ובטירת הכרמל פועלות מערכות הגיבוי בעת חירום (DRP). בבניין ברחוב המסגר, שעוצב מחדש לצורך המעבר, נמצאת חטיבת המחשוב ובו מתבצעים התחזוקה והפיתוח של כלל מערכות המחשב של מפעל הפיס. בין האתרים יש קווי תקשורת מגובים ומאובטחים".

"הפרויקט כולו ארך פחות מארבעה חודשים", אמר פרנס. "מדובר זמן שיא בהשוואה לפרויקטים דומים. מלבד העברה חלקה, ללא שום תקלות והשבתה, השגנו רמת שרידות גבוהה, בין היתר בגלל הקמת מתקן הגיבוי המשוכלל ב-Med-1 והקמת המרכז הלוגיסטי במודיעין".

בפרויקט ההעברה והתקנת חדרי המחשב השתתפו שתי חברות גדולות: HP, שזכתה במכרז הקמת חדרי המחשב, וטלדור, שזכתה במכרז להקמת האחסון והגיבוי. הן התווספו לעוד חברות שהשתתפו במגה פרויקט זה.