תשבץ הגיון

בתחילת המילניום נסעתי לראיין את ינקי מרגלית, מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת המידע (שנרכשה באחרונה) אלדין. בראיון ביכה מרגלית את התדרדרותה של תעשיית ה-IT המקומית. הוא איים, בלשונו הציורית כדרכו, כי "יש לנו שתי ברירות: להידמות לעמק הסיליקון – או לטהרן. כפי שהדברים נראים, עם ההזנחה המתמשכת של תשתיות החינוך ואי ההשקעה ביזמות טכנולוגית – אנו בדרך הבטוחה להיות איראן-2".

מפה לשם, שמתי לב שדף הבית שלו הוא גוגל. כבר אז, גוגל היתה ידועה ואף נפוצה, אף אם לא במימדים האימתניים כפי שהם כיום. שאלתי את מרגלית מדוע בחר בענקית מנועי החיפוש כבדף הבית שלו, ונעניתי בתשובה ארוכה על פוטנציאל התועלת שבחיפוש וביכולותיו המרובות. הוא שאל אותי כיצד אני מחפש, ואנוכי – הבור הטכנולוגי, השבתי, בכנות, כי למרות שאנו בני אותו מחזור, הרי שאני שייך לדור אחר – דור הספר. למרות שאני עובד בעיתון טכנולוגי, הסברתי, הרי שהמילונים והאנציקלופדיות מדברים אליי הרבה יותר מאשר מסך וכבל רשת. מרגלית יעץ לי "להשתנות – ומהר".

שעות הפנאי שלי מתמקדות בשלושה עיסוקים חביבים ובלתי מזיקים: צפיה בכל פרקי הסדרה "חוק וסדר", פתרון תשבצי סודוקו בדרגת הקושי הגבוהה (עם עדיפות לתשבצי אלכסון), ופתרון תשבצי היגיון. אלו שב-"העיר" ובמוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות הן בבחינת המתאבן, ואילו זה של מוסף "הארץ" – הוא הקשה מכולם, ופתרונו גוזל את הזמן הרב ביותר.

הבעיה – ויש נמרים שיאמרו שזהו האתגר – בפתרון תשבץ מעין זה, היא שנדרשת השכלה כללית רחבה בתחומים רבים, שלא בכולם אני בקיא. כך, בעולם היהדות: לדוגמה, פתרון ההגדרה "צה"ל נעתר לבקשתו של רבי נחוניה", היא: "אנא בכוח". בטוחני, כי גם שומרי מצוות רבים אינם בקיאים בתולדות חייו של בן הדור השני לתנאים, רבי נחוניה בן הקנה. לתנא זה מיוחס חיבור הפיוט "אנא בכח".

כך, בעולם המוזיקה: פתרון ההגדרה "איך נשיג 'מעולה' לפי אריק איינשטיין?", דורש לגגל בין אתרים שונים, בהם רשומים פרטי שיריו ותקליטיו של הזמר בן ה-70, ולהבין שהכוונה היא לשיר ולפתרון ההגדרה "(אני ואתה) נשנה את העולם". כך, בעולם הספרות: "איינשטיין מבצע חצי רומן של פוקנר". הרומן של ויליאם פוקנר הוא "אבשלום, אבשלום". ולסיום, נדרשת התמצאות גם בעולם הגיאוגרפיה: הפתרון להגדרה "ירושה לדורות הבאים ליד בנימינה", הוא "נחל(ת)נינים".

לכאורה, מה אני מנסה לומר? איך גיליתי שנים אחרי כולם את יתרונותיו של מנוע החיפוש ברשת? אולם אל ייקל הדבר בעיניכם. הדובר הוא טכנופוב מובהק. ייתכן שעד היום לא היתה לי תיבת דואר אלקטרוני, והייתי ממשיך לשלוח כתבות בדיסקטים אותם היה מעביר לאשתי – אילולא העורך שלי התעצבן לפני שנים רבות, והודיע לי שפתח עבורי תיבת דואר אלקטרוני, ושהוא מסרב לקבל יותר כתבות מהמייל של אשתי.

אני מודע לכמות ההבלים ששוהה לה בלא בושה בעולם הקיברנטי. ועדיין, הסתמכות על מקורות אמינים, וברירת החומרים – פעולה שראוי לעשותה גם בעולם המודפס – מקלה מאוד במציאת חומרים טובים ונתונים מדויקים. ועל הדרך היא גם עוזרת לפתרון תשבצי היגיון.

והסובלים העיקריים מהמהפך שעברתי לפני שבע שנים? אלו הם הספרים. כואב הלב להודות – כמי שהם היו חבריו מילדות – כי עשרות מילונים, אנציקלופדיות, אטלסים ולקסיקונים – כולם מונחים כאבן שאין לה הופכין בספריה, ומעלים אבק – ממתינים לגאולה שכבר לא תגיע.