הסיירת יוצאת לדרך

והרי החדשות הטובות: משרד החינוך הודיע אתמול (ד') כי מאות היי-טקיסטים יתחילו מחר בפרויקט לעידוד תיכוניסטים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה. אנשי ההיי-טק יגיעו ביום שישי, שבדרך כלל מוקדש למשפחה, סידורים ובילויים, לבית שיתופים בכפר יהושע, להכשרה לקראת כניסתם לכיתות. המורה הראשי שילמד אותם הוא לא אחר מאשר מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל (Intel) ישראל.

זהו השלב הראשון במימוש תוכנית חומש שהציב שר החינוך, נפתלי בנט, להגדלת מספר התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה, במטרה לצמצם את המחסור החמור במהנדסים בהיי-טק ולמנוע בריחת מוחות. בשבוע שעבר הודיע המשרד כי 200 מורים למתמטיקה החלו בהכשרה מיוחדת ללמד תלמידי תיכון חמש יחידות.

יש לברך על מהלכים אלה, ובמיוחד את מהנדסי ההייטק מכל החברות שמתגייסים למשימה הלאומית החשובה.

השבוע, בעיתוי מקרי לחלוטין, קיבלנו חיזוק נוסף, דרמטי ביותר, מראש אמ"ן, מדוע חשוב שהתוכניות הללו יצליחו. הוא אמר שהאיום האיראני בתחום הסייבר חמור ומסוכן ביותר, בגלל היתרון היחסי שיש להם במספר המהנדסים המסיימים שם בכל שנה לעומת ישראל.

מלחמת הסייבר היא בראש ובראשונה מלחמת מוחות. היתרון של ההון האנושי של ישראל הוא אחד מכלי הנשק החזקים ביותר שעומדים לזכותנו במלחמות המודרניות ובפעילות המודיעינית היומיומית, כולל נגד הטרור.

הכשרת מהנדסים אינה קצרה. המהנדסים שיגיעו לענף בעוד חמש שנים במקרה הטוב – אחרי הצבא, הטיולים והלימודים – יפגשו במציאות אחרת לחלוטין מאשר כיום. בינתיים, על צה"ל ומדינת ישראל לתת מענה מידי למחסור בכוח האדם. יש לעשות זאת על ידי הכשרה ותגמולים לסטודנטים, שמתלבטים בין מדעי המחשב ולימודים אחרים.

שרת המשפטים, איילת שקד, החליטה אתמול להאריך את תקופת ההתמחות של עורכי דין בשנה, כדי לצמצם את מספר הסטודנטים הלומדים בתחום זה, שחלקם הגדול לא מוצא לאחר מכן עבודה. שקד אמרה כי "אם יש צעירים שמתלבטים בין לימודי משפטים והנדסה – שילכו ללמוד הנדסה".

צריך לאמץ את המשפט הזה ולהפוך אותו לקמפיין לאומי. אותם מהנדסים יוכלו אחר כך לתת ביטוי לשאיפותיהם המשפטיות, שכן גם בהיי-טק יש סוגיות משפטיות, אבל קודם כל הם צריכים ללמוד מדעים ולהירתם למשימה הלאומית. השר בנט וענף ההיי-טק הרימו את הדגל. יש לצפות מראש הממשלה ומהממשלה כולה להתגייס למשימה, במיוחד לאור האזהרות החמורות של ראש אמ"ן.

הקרב על המסחר המקוון

השבוע הודיעו ישראכרט ומאסטרקארד כי הן פותחות חזית חדשה בעולם הארנק האלקטרוני והשיקו שירות תשלומים חדש, שמתחרה ב-PayPal. אין ספק שזה ניסיון מעניין, שמגדיל בצורה משמעותית את היקף הקניות ברשת – דבר שהישראלים אוהבים מאוד לעשות, ובמיוחד באתרים בינלאומיים. המיזם החדש של ישראכרט מאפשר לישראלים רבים שאין להם כרטיס אשראי בינלאומי להצטרף לחגיגה.

העיתוי של ההכרזה אינו מקרי: החודשים נובמבר ודצמבר רוויים במכירות ובאירועי מכירות מיוחדים בכל העולם, כאשר השיא הוא יום שישי השחור, ב-27 בחודש זה. לפניו צפויים אירועים לא פחות חשובים כמו חודש התחפושות, שמחירן ירד אחרי חגיגות ההלאווין בשבוע שעבר וימי מכירות של גוגל (Google) בימים ד' ו-ה' בשבוע הבא.

אבל מעבר לחגיגות הקנייה, יש במיזם של ישראכרט מהלך הרבה יותר מעמיק: הקרב הוא לא רק על כיסו של המשתמש אלא גם על הסליקה של כרטיס האשראי. התחרות היא על בתי העסק שיסלקו את הקניות דרך חברות האשראי, שמתפרנסות מזה.

יש להן סיבה טובה להעמיק את החדירה שלהן לשוק הישראלי, על רקע הודעת בנק ישראל כי הוא מתכוון לדרוש הפרדה מבנית מוחלטת בין הבנקים לחברות האשראי, כדי להגדיל את התחרות בשוק האשראי החוץ הבנקאי. במערכת הפיננסית יש עדיין ויכוחים והרבה תמיהות על המהלך, ויש רבים שמטילים ספק אם הוא יקרה, אבל למלחמה מתכוננים כמו למלחמה.

המתנגדים למהלך של בנק ישראל טוענים כי התחרות על האשראי החוץ בנקאי כבר קיימת וכי יש יותר ויותר גורמים פיננסיים שמעניקים הלוואות ללקוחות, כמו חברות ביטוח, ללא קשר לשיוך הבנקאי שלהם או לאיזה כרטיס הם מחזיקים. רק באחרונה עלה לאוויר קמפיין מוצלח מאוד של מגדל, שמציעה מהלך פיננסי די מקורי: מגדל רוצה לתת הלוואות אבל כדי לגייס את הכסף היא מעדיפה לא לקנות כסף יקר על ידי אג"חים, אלא פונה לציבור הרחב. החברה מעודדת אותו לבוא אליה ולהשקיע אצלה את חסכונותיו, תמורת ריביות מפתות, שלא קיימות בבנקים. את הכסף הזה ינתבו במגדל למתן אשראי חוץ בנקאי ובכך יצטרפו למלחמה על הסליקה.

מדובר בחלק מהתחום החם בשוק הפיננסים: הפינטק. הקרב בין בנק לאומי לבנק הפועלים מי יציג בנקאות יותר דיגיטלית הולך ומתחמם, ובשבוע הבא הוא יעלה על רף גבוה ביותר.

מאחורי כל אלה נמצאים אנשי ה-IT, שהם לא ברקע אלא דומיננטיים ובין המובילים את התהליכים. זוהי תמצית העידן הדיגיטלי של עולם הפיננסים, שמשנה את דפוס הפעילות של מערכות מורכבות כמו בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות וגופים חוץ בנקאיים.

בנק ישראל משחק פה שני תפקידים: מצד אחד נותן אור ירוק כדי לעודד את התחרות, כאשר היעד הוא הוזלת יוקר המחייה ועלות העמלות. מצד שני, הוא פועל תחת כובע הרגולטור, שמחד חוסם תהליכים שיכולים היו לזרז את התחרות ומאידך יוזם מהלכים שאמורים לעודד אותה ולהוזיל עלויות. מבחן המציאות יוכיח האם המדיניות הזו נכונה.