המהפכה החכמה של השלטון המקומי: הזדמנות לצד סכנות

כנס IT מוניציפאלי של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') במרכז הכנסים אווניו, התמקד בנושא העיר החכמה. הוא שיקף את חלומו של כל ראש עיר נבחר לשרת טוב יותר את התושבים שלו, על ידי זה שיידע טוב יותר מה כל תושב רוצה ומה מפריע לו. החידוש הוא שראש העיר יוכל לתת מענה מיידי למצוקת התושב, הרבה לפני שהוא חושב להתלונן במוקד העירוני.

ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, שפתח את הכנס, המחיש זאת בצורה הטובה ביותר, האופיינית לו: הוא דיבר על פקקי התנועה – נושא כאוב שמעסיק רשויות רבות בארץ, בוודאי בגוש דן. עיריית רעננה, סיפר בילסקי, עומדת להטמיע בעיר רשת של סיבים אופטיים, שמלבד זה שהיא תחסוך הרבה מאוד משאבים על טלפוניה, חשמל ועוד, היא תאפשר להקים מערכת שו"ב חכמה, שתוכל לנתב את התנועה ברחבי העיר מלשכת ראש העירייה. "בעוד כמה חודשים, אוכל לשבת בלשכתי, לראות על המסך היכן יש בעיות תנועה ובלחיצת כפתור לנהל טוב יותר את הכוונת הרמזורים ולאפשר תנועה חופשית", אמר בילסקי.

רעננה איננה לבד. בכנס הופיע גם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שנכון להיום היא זו שהלכה הכי רחוק בכל מה שקשור לעיר חכמה. הלוי, יחד עם היועץ של המיזם, אורי בן ארי, הציגו שורה של פרויקטי עיר חכמה שנעשו באילת, שמשלבים את הצורך בניהולה כעיר נופש מחד וכעיר עם תושבים בעלי צרכים שדומים לתושבים בכל עיר אחרת. הפרויקטים הללו שיפרו את איכות החיים של התושבים.

השתתפו בכנס גם נציגים של עיריית תל אביב-יפו, שהולכת על עיר חכמה עם פרויקט לא פחות חשוב: עידוד סטארט-אפים שמפתחים פתרונות בנושא. זאת, בנוסף לשורה של שירותים שכבר יושמו בעיר לפני כמה שנים, עוד לפני שהבאזזז החל. ללמדך שעיר חכמה היא לא מקשה אחת, אלא אוסף של טכנולוגיות, תהליכים ובעיקר תפיסת עולם.

עיר חכמה ופער דיגיטלי

אלא שהכנס שיקף מגמה נוספת, הרבה פחות ורודה ואופטימית. צריך לשים את הקלפים על השולחן: אם הדברים לא השתנו, עיר חכמה עלולה להיות אחד האמצעים המסוכנים ביותר להחרפת הפער הדיגיטלי בין הרשויות המקומיות השונות ובין התושבים בכל אחת מהן. היטיב להגדיר זאת ד"ר עדי קפליוק, היו"ר הפורש של פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, המנמ"ר הפורש של עיריית גבעתיים והרוח החיה מאחורי התכנים של הוועידה. לדבריו, הפריבילגיה של יישום עיר חכמה היא של הערים הגדולות והמבוססות. זאת, מפני שהאתגר הגדול של הרשויות אינו ביישום רכיבי עיר חכמה, כמו מצלמות, חיישנים ואפילו לא חפירות לסיבים אופטיים. העלות היקרה ביותר היא חיבור בין המערכות החכמות למערכות הקיימות של הרשויות, מערכות ליבה שרובן בנות לפחות שני דורות. באופן טבעי, צריכה הרשות לחדש את כל המערכות שלה – עובדה לא ריאלית לחלוטין. הפתרון שמתבקש הוא אינטגרציה בין המערכות, וגם כאן מדובר בעלויות יקרות.

ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים ויו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: קובי קנטור

המסקנה מכך היא פשוטה: השלטון המרכזי חייב לסייע לרשויות החלשות להיערך לעיר החכמה, אמר ד"ר קפליוק. הרי את הקדמה אי אפשר לעצור וככל שמספר פרויקטי הערים החכמות ילך ויגדל, כך יגדלו הפערים בין הרשויות. הדבר עלול לגרום להגירה שלילית גדולה יותר מהפריפריה לערים המבוססות יותר – עובדה שתעלה את יוקר המחיה בערים אלה, שגם ככה הוא רב.

הוקרה לפעילות ציבורית חשובה

במהלך הכנס הוענקה תעודת הוקרה לד"ר קפליוק, שכאמור – הודיע על סיום תפקידיו כיו"ר פורום המנמ"רים בשלטון המקומי וכמנמ"ר עיריית גבעתיים, עקב יציאה לגמלאות. ד"ר קפליוק הוביל את הפורום במשך שנים, ובמידה רבה היה הנציג האותנטי הנאמן ביותר של המנמ"רים המוניציפאליים. לאורך כל שנות פעילותו נאבק כדי לשפר את מעמד המנמ"ר ולהכיר בו כמקצוע רשמי ברשות המקומית.

זה סיפור קשה, שמלווה במאבקים אין סופיים בפקידים ובביורוקרטיה של השלטון המרכזי, שעושה כל מאמץ לסרס את השלטון המקומי, בעוד שבפועל, הרשות המקומית היא החזית הראשונה של שירותי הממשלה. אין ספק שכיום, מעמדם של המנמ"רים ברשויות טוב יותר ויציב יותר, ראשי ערים מבינים שבלעדיהם קשה לתפקד ושמחשבים כבר אינם חלופה לעציצים, אלא תנאי לתפקוד שוטף – וגם הדרך לכבוש את העיר פעם נוספת.

בשם מערכת אנשים ומחשבים שלוחה ברכה מיוחדת לד"ר קפליוק על שיתוף הפעולה איתו בארגון כנסי המחשוב בשלטון המקומי, שתרמו רבות לשיפור מעמדו של התחום בישראל.