על חשמל, התאוששות מאסון ושו"ב

הפסקות החשמל וניתוקם של מאות אלפי אנשים מהרשת, בנוסף למאות עסקים ושירותים שהושבתו כתוצאה מכך, הציפו שוב את הדיון בהיערכות לשעת חירום – בחברת החשמל ובכלל.

בדרך כלל, כאשר מדברים על נושאים אלה, מתייחסים למצבי קיצון כגון רעידות אדמה, התקפות טילים, שריפות או קריסת מערכות מסיבות שונות. אלא ששינויים באקלים הפכו להיות גורם משמעותי וכמעט קבוע בכל פעם שמתחיל חורף בישראל, ואם לא בהתחלה – אז במהלכו. אמנם, יש לנו מעט ימי סערה וחורף אמיתי, אבל הימים המעטים האלה גורמים לנזקים בהיקפים עצומים.

מחדל החשמל בוודאי עוד ייחקר וייבדק. במהלך התחקיר יבואו לידי ביטוי, מן הסתם, היבטים של IT – מערכות טכנולוגיות ובין היתר מערכות שו"ב. זאת, גם אם ניתן לנחש שהפעם, הבעיה לא הייתה שם. לדוגמה, בתחילת השנה הודיעה חברת החשמל כי השקיעה יותר מ-10 מיליון שקלים במערכות שו"ב חדשות, שנועדו לנהל טוב יותר את הצוותים בשעת חירום. המערכת הותקנה בעקבות לקחי סופת השלג בירושלים ב-2014.

מערכות השו"ב הן רק חלק אחד בתהליך. יש יסוד להניח שהן עבדו כהלכה גם הפעם, אלא אם כן השביתה האיטלקית שבה נקט הוועד בתחילת המשבר חלה גם על עובדי מוקד השו"ב.

איך המגזר העסקי יכול להיערך טוב יותר?

הדברים, כאמור, ייבדקו – הטיפול, או אי הטיפול, במשבר בשלב הראשון ואחר כך. אולם, בהינתן העובדה שהפסקות חשמל ממושכות הן בינתיים חלק מהחיים שלנו, נשאלת השאלה מה אפשר לעשות כדי שניערך טוב יותר למקרים כאלה ועל מנת להקל, ולו במעט, על הסבל והמצוקה.

האתגר גדול יותר כאשר מדובר במגזר העסקי. כאן שוב עולים על הפרק הנהלים לשעת חירום, שקיימים כמעט בכל ארגון. מדובר בתהליכים מובנים של DRP-BCP, שכל מנמ"ר מכיר אותם. גיבויים של מידע באתרים שונים וביצוע תרגולים קבועים מספר פעמים בשנה, במיוחד לפני חורף או קיץ, כדי לוודא המשך עבודה תקינה במצבים של הפסקת אנרגיה ממושכת. כזכור, מצב שכזה משפיע לא רק על הארגון עצמו, אלא גם על לקוחותיו ועל הסביבה שלו.

זוהי שעתם הגדולה של חדרי המחשב החיצוניים, שמאחסנים מידע ואחראים על תהליכים עסקיים קריטיים. היכולת שלהם לעמוד בהפסקת חשמל ממושכת אינה רק עניין של הסכמי SLA, אלא תלויה גם ביכולת של המשאבים של אותם חדרי מחשב לספק פתרונות. אלה נבנים ביחד עם הלקוחות, על בסיס חישובים ומהלכים שונים שקשורים לניהול סיכונים.

עד כה סברו כי הפסקות חשמל קיצוניות באזורים שלמים של מדינת ישראל הוא דבר שהסיכוי להתרחשותו נמוך. אלא שהימים האחרונים מראים אחרת. הם מוכיחים שאין לנו על מי לסמוך במקרים כאלה.

לכן, המנמ"רים וצוותיהם, שעליהם מוטלת האחריות על התפעול הטכנולוגי השוטף של הארגונים גם במצבים כאלה, לא צריכים להסתפק בשיחות מרגיעות מנציגי חברת החשמל. עליהם לתרגל באופן שוטף את כל התהליכים, כדי שברגע שמצבים כאלה קורים, ייכנסו מיד לפעולה.

חלק גדול מהרחובות בערים אחדות באזור השרון נראו בימים האחרונים כ-"רחובות רפאים", כמו בזמן מלחמה או אחרי הפגזה, חלילה. העסקים ננטשו, העובדים נשארו בבית והלקוחות נותרו ללא מענה. מוקדי השירות של החברות הבולטות ששירותיהן נפגעו – חברת החשמל, בזק ואורנג' – לא עמדו בעומס. אחת הסיבות הבולטות לכך היא העדר היערכות נכונה בכל מה שקשור לתהליכי BCP מתבקשים.

השורה התחתונה: בעוד כמה ימים, כשהאור ישוב לדלוק אצל כולם, מן הראוי שכל מנמ"ר וכל מנכ"ל יעשה בדק בית אצלו ויוודא שבפעם הבאה שעובדי חברת החשמל לא יספיקו לתקן במהירות את התקלות, הארגון ימשיך לפעול. ויפה שעה אחת קודם.