המשימה: מידוע המדינה

משרד החינוך פרסם אתמול (ב') הודעה על תחילת קורסי הכשרה ל-200 מורים למתמטיקה במסגרת רפורמת חמש היחידות עליה הכריז השר נפתלי בנט לקראת תחילת שנת הלימודים. מדובר במורים המלמדים בפועל את מקצועות המתמטיקה והכשרתם הנוכחית מותאמת לארבע יחידות לימוד בלבד. ההכשרה כוללת מימון מלא של משרד החינוך ותתבצע באוניברסיטאות הגדולות בישראל. במהלך הלימודים יצמידו למורים הלומדים מורים ותיקים, שישמשו כמנטורים.

אין ספק שזהו צעד חשוב ואף חיוני בדרך למשימה הלאומית עליה הכריז השר. מנתוני המשרד עולה כי אחד החסמים שהובילו לירידה במספר התלמידים בוגרי חמש יחידות הוא המחסור במורים מתאימים להוראת המקצוע. כדי ללמד חמש יחידות נדרשים מהמורים ידע מתמטי ברמה גבוהה מאוד לצד כשרון פדגוגי רחב ומעמיק. המשרד הודיע כי יפעל להרחבת הידע הפדגוגי של המורים – משימה שהיא תמיד חשובה, להעלאת רמת ההוראה בכל השטחים.

במסיבת העיתונאים בה הכריז השר על הרפורמה הוא התייחס גם לשילובם של מהנדסים מהתעשייה בהוראה בכיתות המדעיות בבתי הספר השונים. מדובר במהנדסים מחברות היי-טק מובילות כמו אינטל (Intel), גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft) וסיסקו (Cisco), שמצטרפים לכיתות לימוד בבתי הספר התיכוניים ומעבירים שיעורים. המיזם הזה הוא חלק מפעילות למען הקהילה שעושות החברות האלה, שאף הקימו לצורך העניין קואליציה אד הוק, שבה הן משתפות פעולה למען המטרה.

מטרתה של רפורמת חמש היחידות היא להכשיר את מהנדסי העתיד, שיעבדו בחברות ההיי-טק שמהן מגיעים המהנדסים שמלמדים אותם, כמו גם בחברות אחרות. אחת הבעיות של תוכניות הלימוד בנושאים שונים, במיוחד בלימודי הנדסה ומחשבים, הוא שהן מנותקות מהמציאות. בוגר לימודי הנדסה שיוצא היום לשוק אמנם יודע בעל פה נוסחאות ויכול לפתור בקלות תרגילים מורכבים, אבל ההיכרות שלו עם השטח, עם התעשייה, היא קלושה ביותר. זאת מאחר שאף אחד לא לימד אותו את זה ואף אחד לא טרח לחבר אותו עם נציגי התעשיה שיכינו אותו לחיי העבודה.

ללמוד מפעילות הממשלה בשנות ה-50' וה-60'

חלק גדול מהמהנדסים הישראליים של היום, שמהווים מקור להערכה בכל העולם, קיבלו את ההכשרה שלהם לפני 2-3 עשורים. הם בוגרי מערכת חינוך שפעלה בתקופה שבה הממשלות וראשי המדינה הבינו שלמרות המשאבים המוגבלים, חייבים לתת עדיפות לחינוך המדעי-טכנולוגי. יצוין כי מדובר היה אז בתקופות שבהן מצבה הכלכלי של המדינה היה הרבה פחות טוב. בימים הרחוקים ההם עדיין לא דיברו על אומת הסטארט-אפ אבל עשו שורה של פעולות שיצרו את התשתית להצלחה של ההיי-טק הישראלי.

כל הדרך – הספר החדש של יצחק נבון

הוכחה לכך ניתן למצוא בכל הדרך, ספר הזיכרונות של יצחק נבון, ששימש במשך שנים כעוזרו ואיש סודו של דוד בן גוריון והיה בעצמו חבר כנסת ושר חינוך, ולימים נשיא המדינה. נבון מספר שמצע מפא"י לקראת הבחירות באוגוסט 1961 כלל שני פרקים שעסקו בפיתוח התעשייה והכלכלה בישראל, ובחינוך הטכנולוגי. הוא כותב כי הוטל עליו לנסח את המצע וכי החליט לכלול בו סעיפים הקשורים לנושא זה. הוא טבע את המושג "למדע את המדינה", כלומר – לשנות את הכיוון שלה ולהוסיף לה נופך מדעי טכנולוגי. היי-טק כמובן שעדיין לא היה אז, אבל במצע ההוא של מפא"י יש, למשל, אזכור להתחלת ההשקעות מהעולם למרות החרם הערבי שהוטל אז. בפרק אחר במצע, העוסק בחינוך, מדע ותרבות, מציינים המפא"יניקים את הקמת רשות ההשקעות, ובפרק ההבטחות לשנים הבאות הם מתחייבים להגדיל את התמיכה במחקר ופיתוח.

עוד מציין נבון בספרו כי הממשלה שכיהנה לפני אותה מערכת בחירות, בין 1958 ל-1961, הגדילה את התמיכה בטכנולוגיה ובמדע ב-40% (!) ודאגה לגידול במספר הסטודנטים.

המצע אף כולל פרק נרחב על החינוך המקצועי, ובו הקמת מוסדות להכשרת טכנאים והרחבת בתי הספר המקצועיים. מצוין שם במפורש שבתי הספר הללו מיועדים לבני עדות המזרח – תופעה שזוכה כיום לביקורת נוקבת ומוגדרת כ-"הסללה".

54 שנים לאחר פרסום המצע הזה של מפא"י, היקף ההשקעות בחינוך הטכנולוגי ובמחקר ופיתוח מצוי בירידה מתמדת. הכשרת מורים ללימוד חמש יחידות במתמטיקה ושילוב מהנדסים ותיקים במערכת החינוך יגדילו את הסיכוי שישראל תחזור להשקיע בחינוך המדעי כמו שידעה לעשות בעבר והכי חשוב – תוודא שההצלחה של אומת הסטארט-אפים לא תהיה אפיזודה חולפת.