חדשנות ישראלית: השמיים הם כבר לא הגבול

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמור לארח מחר (ד') בבוקר בביתו את חברי מיזם Spaceil – עמותה ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לבנות את החללית הישראלית שתטוס לירח. לצד יוזמי הרעיון ומנהלי הפרויקט ישתתף במפגש שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס.

מדובר במיזם שהוקם על מנת לקחת חלק בתחרות שעליה הכריזה גוגל (Google), שמטרתה להנחית בבטחה רובוט על פני הירח, שישדר תמונות ונתונים.

המטרה של Spaceil היא קידום מדע וחינוך נוער מדעי-טכנולוגי, ולהמשיך ולבסס את מעמדה של ישראל כמדינת סטארט-אפ וכמובילה טכנולוגית. אם הפרויקט יזכה בפרס, בשווי של 30 מיליון דולר, הוא יופנה למטרות המיזם.

מייסדי הקבוצה הם יריב בש, סטודנט במסלול יזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה; כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למנהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית.

יו"ר הארגון הוא ינקי מרגלית – יזם ואיש היי-טק ותיק, שפרץ דרך במשך שנים רבות. מאז שמכר את החברה שלו, הוא מקדיש לא מעט מזמנו בנושאי חינוך.

ייקח למיזם הזה זמן עד שהוא יקרום עור וגידים. בינתיים, התבשרנו על מיזם שאפתני לא פחות שבו מעורבים מהנדסים ישראליים: הלוויין הישראלי עמוס 6 יספק שירותי פס רחב למיזם הענק של פייסבוק (Facebook), שמטרתו לספק שירותי אינטרנט דרך החלל לאזורים שכיום אין להם גישה לרשת.

הפרויקטים האלה הם שתי דוגמאות לחדשנות פורצת הדרך שמאפיינת את המהנדסים הישראלים, ומהווה את הסיבה המרכזית לכך שנמצאים בישראל יותר מ-280 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, למרות המורכבויות המאפיינות את המציאות הלא פשוטה שבה אנחנו חיים.

מהו ה-DNA של החדשנות הישראלית?

באחרונה קיימה מערכת אנשים ומחשבים פאנל בהשתתפות מנהלי חדשנות ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות הפועלות בארץ. סביב השולחן ניסו המשתתפים לפענח את ה-DNA של החדשנות הישראלית ובמה היא שונה מהחדשנות שקיימת במרכזי פיתוח אחרים בעולם. זו לא הייתה משימה קלה והתשובה שעלתה במפגש לא הייתה חד משמעית. אולם, הטענה שעברה כחוט השני בדברי המשתתפים היא שעבורנו, הישראלים, שום דבר לא מובן מאליו. יצר הסקרנות והרצון לשנות דברים הם מנוע הבערה של מהנדסים רבים בארץ.

המאפיין השני של אומת הסטארט-אפ הוא התעוזה והנכונות לקחת סיכונים מחושבים כדי לממש את הפנטזיות של הוגי הרעיונות. מאפיין בולט נוסף של החדשנות הישראלית הוא היכולת לזהות את האנשים הנכונים, לאתגר אותם ולתת להם לפרוח, גם אם יעשו טעויות וייכשלו.

הצד השני של המשוואה הוא היכולת של כל אותם חדשנים לשכנע את הלקוחות של החלומות שלהם שאכן מדובר במשהו פורץ דרך. לרוב מדובר במנהלים שיושבים בצד השני של האוקיינוס ושדרך החשיבה שלהם שגרתית ושמרנית. הם לא אוהבים שינויים ולא תמיד מסוגלים להסיט ספינות ענקיות לדרך חדשה. היכולת של המהנדסים מישראל לרתום את אותם אנשים לחלום ולהצליח היא כנראה עוד תכונה נסתרת שלהם.

צח ברקן, מנהל החדשנות במרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל, אמר בפאנל כי חדשנות ופיתוח רעיונות פורצי דרך הם הבסיס של כל מהנדס שמתקבל לעבוד ברשת החברתית. אנשי פייסבוק מצפים לחדשנות מכל עובד, וזוהי רוח המפקד שמשרה מארק צוקרברג. בנוסף, הם נוטים לאפשר לכל מהנדס לבחור את הפרויקט שהוא חושב שהוא הכי טוב בו. אולם, זה מחייב אותו לא רק לחשוב על רעיונות אלא לשכנע את מי שצריך שהרעיון שלו הוא אמנם הכי טוב. הבחירה של הרעיונות נעשית בסיעור מוחות שקוף לחלוטין, מה שגורם לכך שאלה שמנצחים הם באמת הטובים ביותר. זה מסביר מדוע צוקרברג ואנשיו בחרו, בסופו של דבר, בלוויין הישראלי, אחרי שמן הסתם בחנו אותו בקפידה.

אם נחזור לכמה משפטים למיזם שיגור החללית – יש בו מסר חשוב לעידוד תלמידים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה, שהיא הבסיס לכל חשיבה ופעילות מדעית. ישראל נמצאת בפיגור רב מבחינת מספר המהנדסים המסיימים בכל שנה ומספרם המתמעט הולך ומערער את היכולת הישראלית לממש חדשנות פורצת גבולות.

אם כל הגורמים שנוגעים בדבר, כולל ההורים של תלמידי התיכון, לא יתעוררו ויפנימו את חשיבות הנושא, עמוס 6 והחללית לירח יהיו אפיזודות חולפות בספר ההיסטוריה שבו יסופר כי פעם הייתה פה מדינת סטארט-אפ.