בין שקיפות לנגישות באתרי הממשלה והכנסת
הממשלה לא מספיק שקופה והכנסת לא מספיק פתוחה, אבל יש מי שמנסה לשפר את המצב - גם מחוץ לשלטון
שקיפות המידע מאתרי הממשלה, הנגשתו וחשיפת פרטים רבים יותר הם בין הנושאים שעומדים בלב ליבה של תפיסת ישראל דיגיטלית, שהממשלה מובילה בשנים האחרונות. המחאה החברתית, יוזמות חברתיות של אזרחים שאכפת להם וחקיקה אילצו את הממשלה לשחרר לא מעט מידע לציבור, כמו למשל אתר התקציב ומידע שניתן לציבור בעקבות חוק חופש המידע.
אולם, המציאות היא שהרייטינג של האתרים האלה, ויש לא מעט מהם, הוא נמוך. מעט מאוד אזרחים נכנסים אליהם, לא מפני שזה לא מעניין אותם אלא מאחר שהנגישות והמבנה שלהם אינו ידידותי, ולא מאפשר למי שלא בקי בחומרים לקבל את המידע באופן ישיר.
הדוגמה הבולטת לכך היא אתר תקציב המדינה, שחלקים ממנו פתוחים לציבור אולם השיטוט בו די מורכב ודורש ידע בסיסי בהבנת הפעלת אתרים – ידע שלא מצוי בידי כל אזרח. העדר הנגישות וחוסר האכפתיות מנטרלים, למעשה, את המטרה העיקרית שלמענה הוקמו האתרים האלה והרייטינג הנמוך משרת גורמים שונים במגזר הציבורי-ממשלתי, שמסיבות כאלה ואחרות לא מעוניינים לחשוף את המידע לאזרח.
שומרי הסף של השקיפות הציבורית
כך הדבר גם לגבי אתר הכנסת, שאמנם הושקעו בו בשנים האחרונות משאבים רבים לשיפור התכנים, נגישותו והפיכתו לידידותי יותר, אבל הפער בין השקיפות, שקיימת במידה רבה, לבין הנגישות למידע עדיין גדול.
זו הייתה אחת הסיבות שב-2010 הקימו שני יזמים חברתיים אנשי טכנולוגיה את אתר כנסת פתוחה. מדובר בעופרי רביב, שהיה אז דוקטורנט למדעי המוח, ובני דאון, ארכיטקט תוכנה עצמאי, שהקים את שונרא תוכנה.
"הרעיון עלה באחת ממערכות הבחירות האחרונות, כאשר ראיתי שהמפלגות וחברי הכנסת לא מעניקים לנו מידע אמיתי ולמעשה, הם רצו שנצביע בהתאם למה שמשרדי יחסי הציבור שלהם מוכרים לציבור", סיפר רביב בעבר.
כך נולד האתר כנסת פתוחה, שמהווה מעין "אתר צללים" לאתר הכנסת הרשמי. הוא מאפשר לאזרחים לקבל מידע על דיוני המליאה, הוועדות, פרוטוקולים, הצעות חוק, מעקב אחר הצבעות ועוד. האתר פועל על סמך קוד פתוח, ששוחרר על ידי הממשלה, בתקופה בה כיהן מיכאל איתן כשר בה.
שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי
כנסת פתוחה היא כיום אחד הכלים שמפעילה הסדנה לידע ציבורי – עמותה שעוסקת בהגברת השקיפות של השלטון בישראל, הנגשת המידע הממשלתי באמצעות כלים טכנולוגיים באינטרנט ועידוד דיון אזרחי באמצעות ידע פתוח.
"הסדנה נוצרה כאינקובטור למיזמי קוד פתוח, עוד בתקופת השר לשעבר מיכאל איתן, מתוך שאיפה לשכפל את הצלחת כנסת פתוחה", הסבירה שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה, בשיחה עם אנשים ומחשבים.
"הפעילים שלנו סורקים את כל האתרים הממשלתיים והציבוריים ומנסים להביא מידע עדכני כמה שיותר נגיש לציבור. אנחנו לא עוקפים אף אחד, יש לנו לא מעט שיתופי פעולה עם גורמי ממשל, אבל קיימים עדיין לא מעטים שסבורים שאנחנו מפריעים להם", ציינה.
לדבריה, "הפעילים מפוזרים בכל רחבי הארץ. הם פועלים בעיקר במישור הטכנולוגי, עוקבים אחר פעילות הח"כים והשרים, יושבים בוועדות ובקיצור, מעצימים את הזרקורים על פעילות נבחרי הכנסת".
עד היום העלתה הסדנה לאוויר מיזמים שונים, בהם אתר פנסיה פתוחה, מפתח התקציב ואתר לחיזוי נסיבות לתאונות דרכים על סמך מידע גלוי על התאונות שקרו עד היום.
אחד המיזמים האחרונים של הסדנה הוא פעילות בשיתוף ח"כ סתיו שפיר, שעומדת בראש ועדה שהוקמה לאחר הבחירות: הוועדה להנגשת המידע הממשלתי ועקרונות השיפור לשקיפות הציבור.
הוועדה התכנסה באחרונה ולקראת הדיון הגישה הסדנה לידע ציבורי המלצות כיצד להנגיש טוב יותר את אתרי הכנסת. במסמך מעלים חבריה את הליקויים שיש לתקן בכל מה שנוגע לשקיפות ונגישות אתרי הכנסת. "שקיפות גרידא לא מבטיחה השתתפות אזרחית", נכתב במסמך שהוגש לוועדה. "הכנסת אמנם מעמידה בפני האזרחים מידע רב באופן מקוון, אך הפורמט שלה, האופן שבו הוא מוגש והחסמים יוצרים מצב שהמידע לא נגיש".
חברי הסדנה אף ממליצים לאמץ את העקרונות של אתר כנסת פתוחה. בהמשך הם מפרטים את הסוגיות הטכניות שהכנסת צריכה לתת את דעתה עליהן כדי להיות נגישה יותר. אחת ההצעות היא שהכנסת תכניס את כל המידע שלה תחת רישיון פתוח, לעומת המצב כיום, שבו היא טוענת לזכויות יוצרים על כל המידע המתפרסם באתר. "אפילו חברי הכנסת לא רשאים לעשות שימוש בתמונות שלהם המתפרסמות בכנסת", נכתב במסמך.
המלצות נוספות הן צמצום פערי הזמנים בין מועד דיוני הוועדות לפרסום לציבור, כולל של פרוטוקולים, הגברת שיתוף הפעולה עם החברה האזרחית, שיפור אמינות המידע ושינוי הפורמט – כיום אפשר להשיג את המידע רק ב-PDF.
בעקבות ההצעה הזו והצעות אחרות שהוגשו לוועדה הודיעה ח"כ שפיר כי היא מתכוונת לייצר עד סוף השנה אמנה לשקיפות ישראלית ממשלתית.
השורה התחתונה: אין ספק שנעשה לא מעט בכל מה שקשור לשקיפות המידע לציבור, אבל הדרך עד לנגישות ושקיפות מלאה עדיין רחוקה. זהו עוד מקרה קלאסי שבו המעצור איננו הטכנולוגיה, אלא מקבלי ההחלטות ואלה שמחזיקים במידע. לכן, פעילות של גופים כמו הסדנה לידע ציבורי חשובות ביותר ומהוות את העין הפקוחה של האזרחים על נבחריהם, כדי להזכיר להם שהם אלה שעובדים אצלנו.
תגובת הכנסת
בעקבות המסמך של הסדנה לידע ציבורי נמסרה מדוברות הכנסת התגובה הבאה: "שקיפות הכנסת לציבור היא חלק ממדיניות שמוביל יו"ר הכנסת, והנושא נמצא בתוכנית העבודה של הנהלתה. הכנסת מקיימת דיאלוג פתוח בכל נושא עם גופים רבים, בכלל זה עם הסדנה לידע ציבורי, ורק באחרונה התקבלו בכנסת מספר הצעות של גופים חברתיים".
בכנסת ציינו כי "גם מסמך זה ייבחן ברצינות הראויה על ידי הגורמים המקצועיים, שכאמור רואים בשקיפות מטרה בעלת חשיבות עליונה".
קל לבדוק כמות כניסות לאתרים. לפי similarweb לאתר כנסת פתוחה יש 15 אלף כניסות בחודש, כמו כן, יש להם פרסום ממומן במודעות גוגל. את האפליקציה שלהם הורידו מעט מאוד אנשים. מנגד, לאתר הכנסת הרשמי יש 200 אלף גולשים ובחודשים מסוימים כ 400 אלף גולשים, אז מי פה בדיוק המוצלח יותר? הם מפתחים לעצמם...