"מגמת התארגנות העובדים תכפיל את עצמה בשנה הקרובה"

כיצד אתה מסכם את השנה בכל הנוגע להתארגנויות עובדים בהיי-טק?
"המגמה החלה לפני יותר משנה, עם ההתארגנות של עובדי נס, אבל לפני כשנה התארגנו בראשונה עובדים בחברה שהיא בלב ההיי-טק – סאפ (SAP). כ-700 עובדים בחברה הצטרפו להסתדרות לאחר הסגירה של המעבדה בכרמיאל ופיטוריהם של 70 עובדים מהיום להיום. אחרי שהם התארגנו נפתחה הדלת להתארגנות בהיי-טק. לאחר מכן היו התארגנויות בחברות נוספות: העובדים של קומברס התאגדו, העובדים של אמדוקס התחילו להתארגן והשבוע, שנה אחרי עובדי סאפ, זה קרה גם ב-NCR-ריטליקס".

ההיי-טק נחשב לענף עם שכר גבוה יחסית למשק הישראלי. מדוע בעצם העובדים בו מתארגנים?
"יש לכך כמה סיבות: ראשית, העובדים מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים שאפשר. לכן, מה שנשאר הוא לפנות אלינו ולהרים את הכפפה – ומשם מתחילה ההתארגנות. הם מתארגנים כי זאת זכות וכי מדובר בביטוי למערכת יחסים תקינה ויציבה.

סיבה שנייה היא ביטחון תעסוקתי. למשל, לעובדים אחרי גיל 45 שמפוטרים קשה מאוד למצוא את עצמם. אנחנו חותרים לזה שעובדים בהיי-טק יהיה ביטחון תעסוקתי גדול יותר ושיישמרו מקומות העבודה כאן גם אם החברה מתפשטת למקום אחר. כמו כן, אנחנו חותרים לצמצם את תופעת עובדי הקבלן ולמצוא חלופות לפיטורים – למשל, שחברה תיתן לעובד הזדמנות להשתפר, תבנה איתו תוכנית לשיפור או תעביר אותו לתפקיד אחר".

במה התארגנויות עובדים תורמות למעסיקים?
"יש חבירה של אינטרסים בין העובדים להנהלות בארץ בשמירה של מקומות עבודה, שלא יברחו למקומות אחרים בעולם, ובשמירה על הידע הישראלי בארץ. בחברות גלובליות, להנהלה הלוקאלית יש אינטרס לחזק את הכוח שלה מול ההנהלה הראשית. מעבר לזה, מערכת יחסים קיבוצית, עם ועד, יכולה לאפשר שיתוף פעולה ועבודת צוות בתוך החברה. עובדים שמרגישים בטוחים יותר – התפוקה שלהם גבוהה יותר, הם לא עוסקים כל היום בעתידם או בלחפש את עצמם מקומות אחרים, ויש לביטחון הזה ערך".

מה אתה צופה בתחום לשנה הבאה?
"יש לנו עוד דרך ארוכה, גם בהקשר של ההתארגנות וגם בהקשר של בניית מערכת יחסי העבודה. אני צופה עוד התארגנויות והסכמים קיבוציים. אנחנו, בהסתדרות, מעריכים שהמגמה תכפיל את עצמה בשנה הקרובה".