ככה לומדים בעידן הדיגיטלי

שנת הלימודים הנוכחית עומדת במידה רבה בסימן חדשנות, טכנולוגיה ומצוינות. מלבד רפורמת חמש היחידות במתמטיקה, מתחרשת במערכת החינוך מהפכה שקטה, איטית לטעמם של אחדים, שעיקרה התאמת תוכניות הלימוד לעידן הדיגיטלי. במרכז המהפכה עומדת הכנסתם למערכת של הספרים הדיגיטליים, הטאבלטים ואמצעי עזר אחרים שהתלמידים מכירים מהבית.

מנתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך עולה כי 1,800 בתי ספר נערכים בימים אלה ליישום תוכנית הספרים הדיגיטליים, שנועדו להביא את החדשנות והקדמה הטכנולוגית לכיתות הלימוד. הספר הדיגיטלי כולל תכנים להוראת מקצועות מסוימים, באופן ויזואלי, ברור ומדבר בשפה של הילדים. כבר השנה הוכנסו למערכת 19 אלף ספרים דיגיטליים, שנבחרו על ידי מנהלי בתי ספר וצוותי הוראה.

התוכן הדיגיטלי נרכש על ידי בתי הספר באמצעות תקציב מיוחד שהועמד לרשותם. לקראת חופשת הקיץ נשלחה להורים רשימת ספרים דיגיטליים שמחליפים את ספרי הלימוד המודפסים. בניגוד לספרים המודפסים, חלק מאלה הדיגיטליים ניתנים ללא תשלום.

גם המורים עוברים מהפך מסוים: הם לומדים כיצד להעלות תכנים לאתר בית הספר ולשתף מורים אחרים בידע שלהם. זהו מהלך שעד לפני כמה שנים לא היה מובן מאליו כלל.

התועלות של הספרים הדיגיטליים

השימוש בספרים דיגיטליים מייצר תועלות בשני מישורים חשובים: מצד אחד, הוא משפר את איכות ההוראה ואת דרכי הסברת הנושאים השונים ומצד שני, מכניס את הילדים והמורים לעידן החדש, שבסופו מרבית אמצעי הלימוד יהיו דיגיטליים. שלא לדבר על האפשרות שתכני הספר הדיגיטלי ניתנים ללמידה בכל מקום ומכל מקום, תכנון לימודים דינמי וגמיש לתלמידים.

במערכת החינוך שמים דגש רב על כך שהאמצעים הדיגיטליים לא מחליפים את המורה אלא להפך – המורה ממשיך להיות המנטור, המכוון והמקדם. כך, למשל, יעל ויידה, מורה בבית ספר בהוד השרון, מצוטטת באתר של משרד החינוך: "כיום אני יכולה להוציא את התלמידים שלי לעולמות מופלאים בקליק אחד. הספרים הדיגיטליים נותנים מענה למי שיכולת הלימוד שלו חזקה יותר באמצעות שמיעה, או באמצעים חזותיים".

כאמור, הספרים הדיגיטליים ניתנים ללמידה מרחוק, שגם היא נכנסת יותר ויותר למערכת החינוך. מוביל את המגמה הזו רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך. בשנה שעברה ניתנו 312 קורסים מרחוק וכעת נערכים לחיזוק ההתפתחות האחרונה בעולם הלמידה המקוונת: קורסי MOOC. אשתקד נערך פיילוט מוצלח, שבו נלמדו 16 קורסים בשיטת ה-MOOC. בסך הכול, 315 תלמידים בתיכונים למדו קורסים מתוקשבים שמועברים על ידי מרצים מחו"ל, באנגלית, נבחנו במקצועות כמו הנדסת תוכנה וקיבלו ציונים גבוהים.

ההבדל היחיד בין קורסי MOOC רגילים לאלה שנלמדו בפיילוט הוא שבעוד שבאופן רגיל, הקורסים האלה נלמדים בדרך כלל בצורה אינדיבידואלית, הרי שבפיילוט התחלקו התלמידים לקבוצות, כאשר כל תלמיד קיבל אחריות על תחום מסוים, למשל סיוע באנגלית. בפועל, למדו התלמידים לא רק את חומר הלימוד, אלא גם פרק חשוב בלמידה משותפת, החלפת מידע ועבודה קבוצתית.

לפי נתוני המשרד, 80% מ-315 משתתפי הפיילוט סיימו את הקורסים. על פי מחקרי השוואה עולמיים, זהו הישג ייחודי לישראל. בפועל, חלק גדול מהאנשים שמתחילים את הקורסים הללו ברוב חלקי העולם לא מסיימים אותם, מסיבות שונות. שר החינוך, נפתלי בנט, התלהב מאוד מהסיפור הזה והורה שבשנת הלימודים הנוכחית, כל תלמיד ילמד לפחות קורס MOOC אחד.

בלי התנגדויות אי אפשר

כמובן שלמהלך חדשני כמו זה יהיו התנגדויות. הוויכוח עלה לסדר היום בין היתר בעקבות כתבה שטחית ובלתי מאוזנת ששודרה בתוכנית חיסכון בערוץ 2, שבה הובאו טענות של הורים מסוימים בבת ים על כך שאולצו לקנות טאבלטים במחירים גבוהים. גם ועדת החינוך נדרשה לכך במהלך הקיץ, ושם הפופוליזם חגג.

בת ים היא מקרה אחד, של עיר שהייתה בין החלוציות בהכנסת מחשבי לוח, אבל נאלצה להתאים אותם לתכני הלימוד ולפלטפורמות. בשאר בתי הספר, המורים והילדים מגלים אהדה לנושא ומוכנים לשתף פעולה. זהו דור העתיד שיתפוס עמדות מפתח בתחומים שונים של החברה הישראלית וכך ילמדו בעתיד גם במוסדות להשכלה גבוהה. שילוב אמצעים טכנולוגיים, כאשר המורה אינו רק מקור הידע אלא המנטור, זה שמכוון ומשלב את הטכנולוגיה בשיטת הלימוד.

במאה ה-21, מן הראוי שהורים ייאבקו להגברה משמעותית של הלמידה הדיגיטלית, שימוש בטאבלטים ולמידה מקוונת, אם הם רוצים שילדיהם יוכלו לחיות היטב ולהוביל בעולם המתחדש, כאשר הם יסיימו את לימודיהם.