הטובים לחמש יחידות במתמטיקה

הקמפיין המתוקשר של משרד החינוך והשר העומד בראשו, נפתלי בנט, לתוכנית לאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה בבתי הספר תוקף בעיה ישנה ונועד לתת מענה למצוקה אמיתית: מחסור הולך ומחמיר במהנדסים, שיאיישו את עמדות הפיתוח בחברות הטכנולוגיה.

בקרוב עומד להתממש האיום לפיו התואר "מדינת הסטארט-אפ" יהפוך להיסטוריה, בגלל מצוקת כוח אדם איכותי. התעשיינים וחברות ההיי-טק מתריעים על כך כבר שנים. בהעדר פעילות של ממש מצד הממשלה, נוצרו בשטח יוזמות של החברות הגדולות, בין היתר באמצעות קואליציה של חברות בראשות אינטל (Intel), ושורה ארוכה של מיזמים פרטיים וציבוריים, שמנסים למלא את החלל הריק.

ובכן, מה חדש בפעילות של השר בנט? התשובה היא, לפחות נכון לעכשיו, המוזיקה, העטיפה, המיצוב, השיווק – וגם התקציבים.

בנט יודע שדור הפייסבוק (Facebook) והווטסאפ (WhatsApp) חיוני לתעשייה ולכלכלה, והחליט לפנות אליהם בשפה שהם מבינים: סיסמה קליטה, קמפיין מצולם בכיכובו של שמעון פרס, שמדבר אל בני הנוער בשפתם ואפילו יושב איתם בכיתה. אבל לא רק זה: בנט הבין שזה סיפור של כסף – והביא את התקציב.

המספרים טרם נחשפו אבל מדובר בסכומים גדולים: הכסף הזה יממן 100 מגמות לימוד חדשות בבתי ספר, פתיחת כיתות ותוספת של 15 אלף שעות הוראה. כל אלה לא פיצוחים לשבת. האם זה יבוא על חשבון תקציבים אחרים? לא בהכרח. משרד החינוך הוא גוף גדול או, כפי שבנט מגדיר אותו, ספינה ענקית. אפשר תמיד להתייעל ולנתב נכון יותר תקציבים שקיימים מתוך התקציב השני בגודלו בממשלה.

לשכנע את התלמידים לפנות להיי-טק

השינוי הנוסף בתוכנית הוא שציון הבגרות של התלמיד יהיה רק פקטור אחד בקבלה לאוניברסיטה. בנט מצפה שמערכת החינוך, ההורים וגם מנהלים בתעשייה ישכנעו את התיכוניסטים מדוע כדאי להם להיות היי-טקיסטים, ובדרך לשם להתאמץ יותר כדי להתקבל ללימודי 4 או 5 יחידות לימוד במתמטיקה. עם התוכנית החדשה הם יוכלו להירשם יותר בקלות לאוניברסיטה, בהנחה שימשיכו בתחומי המדעים והמחשוב. אחת היסובת להקהל הזאת היא שראשי האוניברסיטאות הבינו שעשו טעות חמורה כאשר ביטלו את הבונוסים לתלמידי חמש יחידות במתמטיקה. בנט, כיו"ר ה-ות"ת, לא עבד קשה במיוחד כדי לשכנע אותם שעליהם להחזיר את אותם בונוסים.

שר החינוך רוצה למצב את תלמידי המדעים והמתמטיקה כיחידת עילית. על משקל הטובים לטיס – הטובים לומדים חמש יחידות במתמטיקה. אותן חמש יחידות יסללו להם את הדרך ליחידות הרלוונטיות בצה"ל ומשם לאוניברסיטה.

אחרונים חביבים אבל ראשונים, ואולי המרכזיים ביותר, הם המורים. בנט מכיר את הסטטיסטיקה שפורסמה בקיץ לפיה כל מורה רביעי נוטש את המערכת. הוא יודע היטב שהמצב חמור עוד יותר בלימודי המדעים והמתמטיקה. בוגר מגמת מחשבים או הנדסה מצטיין שולח את קורות החיים שלו קודם כל לחברות היי-טק ומערכת החינוך נמצאת במקום נמוך מאוד ברשימת המקומות בהם הוא רוצה לעבוד, אם היא בכלל מוכנסת אליה.

במסיבת עיתונאים שערך אתמול (א') השר בנט סיפר על מפגשים שערך בקיץ האחרון עם סטודנטים למחשבים, במטרה לשכנע אותם לעסוק בהוראה. הוא בא עם סוכרייה שקשה לסרב לקבלה: מימון מלא של הלימודים ומלגת קיום לאלה שיתחייבו ללמד מדעים בבתי הספר במשך חמש שנים לפחות. במקביל, הוא סומך את ידו על ראשי התעשייה שיתנדבו כמה שעות בשבוע וילמדו את התלמידים מתמטיקה, בנוסף למורה בכיתה.

ככלל, התעשייה מברכת על המהלך ונציגים בכירים ממנה השתתפו אתמול במסיבת העיתונאים.

להיות מורה במגמה ריאלית – ציונות מדעית

מערכת החינוך לא יכולה להתמודד עם רמות השכר שמשולמות בהיי-טק, אבל בנט סומך על תחושת השליחות של בוגרי הלימודים המתאימים באוניברסיטאות ופורשי ההיי-טק. זאת, מפני שלהיות מורה בישראל זה ציונות ולהיות מורה במגמה ריאלית זה ציונות מדעית – מושג שבנט הזכיר אותו במסיבת העיתונאים לא פעם.

ועוד נקודה: כמו כל קמפיין בישראל, יודעים אנשי משרד החינוך שכדי למנוע התנגדויות מצד גורמים שונים, ויש לא מעט שחולקים על התוכנית, צריך לעטוף אותה בדברים כמו צמצום פערים, שוויון הזדמנויות לפריפריה ועוד. כל אלה קיימים בתוכנית בצורה בולטת.

השורה התחתונה: השר בנט מבין שהמבחן של ההצהרות והדברים היפים בתוכנית הוא מבחן התוצאה. התוכנית כוללת התחייבות להגדלת מספר הלומדים חמש יחידות לימוד במתמטיקה ומדעים, יש בה התחייבות והוא מניח על השולחן את השם שלו. מה שצריך כעת הוא להמתין שנה או שנתיים כדי למדוד ולהבחין האם התוכנית מצליחה.

בנט גם יודע היטב שהתלמידים שיתחילו מחר ללמוד חמש יחידות במתמטיקה והסטודנטים באקדמיה צריכים להיות שם גם בעוד שלוש-ארבע שנים, מה שלא בטוח לגביו, כפוליטיקאי. כלומר, הוא לוקח בחשבון שייתכן שלא הוא זה שיקצור את הפירות ולגזור את הסרט כתוצאה מהתוכנית. זו תופעה בהחלט חריגה אצל פוליטיקאים. כבוגר תעשיית ההיי-טק הוא מבין שחייבים לבצע מהלך מטלטל, שיעמיד את הנושא על סדר היום הציבורי. אם נשפוט עד כה, הוא הצליח בכך. לגבי היתר, כאמור, יש להמתין ולראות. מה שבטוח הוא שההצלחה של התוכנית היא הסיכוי להמשך השגשוג של תעשיית ההיי-טק הישראלית כולה.