העולם בוחר ענן

פרסום הדו"חות של חברות הטכנולוגיה הגלובליות מגלה את אחד הסודות הידועים בתעשייה – הענן הופך לעסק גדול ומשמעותי. עבור ספקיות הענן המובילות כבר לא מדובר בהשקעה אותה הם יקצרו ביום מן הימים, אלא מדובר בעסק משגשג ומתעצם.

נתחיל בניתוח התוצאות העסקיות של הספקיות. AWS, חטיבת הענן של אמזון (Amazon), דיווחה לאחרונה על הכנסות בהיקף של 1.82 מיליארד דולר ברבעון האחרון, מסך הכנסות בהיקף של 23.18 מיליארד דולר שדיווחה אמזון. מדובר בגידול של 81% בהכנסות מפעילות הענן ביחס לרבעון המקביל שנה שעברה, וההערכות הן שההיקף הכספי של עסקי הענן באמזון יגיע בשנה הקרובה לכדי שישה מיליארד דולר. מיקרוסופט (Microsoft) דיווחה אף היא על הכנסות בתחום הענן בהיקף של כשני מיליארד דולר ברבעון האחרון, מסך הכנסות של 22.2 מיליארד דולר. גם כאן מדובר בגידול בהיקף ניכר של 88% בהכנסות מפעילות הענן ביחס לרבעון המקביל שנה שעברה, וההערכות הן שעסקי הענן יתרמו למיקרוסופט הכנסות בהיקף של לפחות שמונה מיליארד דולר בשנה הקרובה.

300 אלף עובדי GE מהגרים לענן

הגידול בהכנסות הענן הינו תוצאה של מוכנות הארגונים לאמץ בצורה רחבה יותר את פלטפורמות הענן. כך לדוגמא, רק בימים האחרונים הודיעה ג'נרל אלקטריק (General Electric) על כך שבכוונתה להעביר לפלטפורמת האופיס בענן של מיקרוסופט, Office 365, את כל 300 אלף העובדים שלה, מכ-170 מדינות. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים בתחום הענן אותם מבצע ארגון עסקי, שבחן בצורה מעמיקה את החלופות, ובחר ללכת על פלטפורמת הענן. גם חיל האוויר האמריקני הכריז לאחרונה על מעבר לפלטפורמת האופיס בענן Office 365 של כ-100 אלף עובדים בארגון, בפרויקט משותף שיבוצע על ידי מיקרוסופט, דל (Dell) וג'נרל דיינמיקס (General Dynamics). גם כאן מדובר באחת מעסקאות הענן הגדולות ביותר שהתבצעו במשרד ההגנה האמריקני, וההערכות הן שהמעבר לענן יאפשר מצד אחד לחיל האוויר לעבור לפלטפורמת תקשורת ארגונית אחודה, ומצד שני יאפשר לארגון להוזיל משמעותית עלויות.

העולם מעונן, ישראל בינתיים פחות

אם כך הדבר בעולם, איך נראה מצב אימוץ הענן בישראל? עובדה ידועה, שמגזר ההיי-טק והסטארט-אפים בישראל נחשבים כמאמצים נלהבים של פלטפורמות הענן. בסקר שביצעה קבוצת אנשים ומחשבים באירוע המנמ"רים במחצית יולי עולה תמונה ורודה ביחס לאימוץ הענן גם במגזר הארגוני בישראל. מתוך 100 מנמ"רים שהשתתפו בסקר 46.2% ציינו כי הארגונים שלהם משתמשים בשירותי ענן, עוד 38.4% שוקלים לעשות זאת בעתיד הקרוב, ורק 15.4% הצהירו שהם אינם מתכננים לעבור לענן בקרוב. גם הוראת המפקח על הבנקים להתיר לבנקים לפעול בענן, גם אם במגבלות מסוימות, נחשבת כתומכת בשילוב של הענן בארגוני אנטרפרייז נוספים.

אלא, שאם התמונה כה ורודה, מדוע מומחים וחוקרים של תחום ה-IT הישראלי מרגישים שהמגזר הארגוני עודנו נזהר מאימוץ רחב של פלטפורמות הענן? התשובה לכך הינה במספר מישורים. ראשית, ההשקעה הראשונית – לכאורה המעבר לענן יקר יותר מאשר הרחבה של חוות השרתים במשרד. זה נכון לתחשיב קצר טווח. מעבר לענן מצריך השקעה ראשונית שפירותיה לאו דווקא נקצרים מיד עם סיום היישום. שנית, תפיסת הנחשוניות – ארגונים רבים מעדיפים ללמוד מניסיון אחרים לפני קבלת ההחלטה, וצבירת ניסיון הינה תהליך רב שנתי. בנוסף, קיים משחק כוחות פנים ארגוני – מול גורמי אבטחת מידע, מול ועדי עובדים, ומול מנהלי תשתיות המביעים חששות מהמעבר לענן, ואשר לעיתים הינם מוצדקים. אם נוסיף לכך את הכוחות החיצוניים, דוגמת הרגולציה והתקינה, הרי לכם מתכון מנצח להחלטת "שב ואל תעשה".

ולמרות זאת, סביר להניח שישראל לא תפגר עוד זמן רב אחרי העולם בתחום הענן, ונראה בתקופה הקרובה תהליך הפנמה מהיר של יתרונות הענן, כאשר בסופו של תהליך זה הענן ישחק תפקיד מרכזי במיינסטרים של ה-IT הארגוני.

לכן, המלצתנו לארגונים היא כי במנעד שבין להגר מערכות ליבה עם כל המידע העסקי לענן, ובין הצד השני שבו הארגון נמנע מהענן לחלוטין, על כל ארגון למצוא לו את המקום שבו הוא ירגיש בנוח עם ההתנסות בעולם הענן. זה יכול להתחיל בהסבה של האתר השיווקי-פרסומי של הארגון לתשתיות ענן, כפי שביצעו ארגונים גלובליים מהגדולים והמובילים בעולם, או סביבת בדיקות של מערכות חדשות, או כל מערכת הנמצאת בפריפריה של ה-IT. כך יכול הארגון להתחיל ולהתנסות בענן בדרך אמיתית ובלתי אמצעית, לצבור ניסיון עם תשתיות הענן,  ומשם, בהמשך, להגר לענן מערכות יותר משמעותיות במארג ה-IT, דוגמת מערכת ה-CRM ואחרות.

הכותב הינו מנכ"ל YouCC, המתמחה ביישום תשתיות וטכנולוגיות ענן ציבורי ופרטי.