"בניגוד לדעה המקובלת, ההיי-טק מתנהל לא רק באנגלית"

ענף ההיי-טק הישראלי מבוסס, בחלק גדול ממנו, על ייצוא. החדשנות הישראלית הייתה כבר מזמן לשם דבר והמוצרים כחול לבן מבוקשים במקומות רבים מעבר לים. מטבע הדברים, במקרים רבים מלווים למוצרי ההיי-טק המיוצאים לחו"ל עלונים שכוללים הנחיות הפעלה ותחזוקה – באנגלית, כמובן.

חשוב מאוד לדעת איך לתרגם נכון את ההנחיות – הן מבחינת מונחים מקצועיים והן מבחינת שפה, דקדוק ותחביר. זה לא פחות חשוב מפיתוח המוצר עצמו, שכן מה יעיל המכשור המתוחכם ביותר אם הרוכש בשנחאי, ברלין או מדריד לא יודע איך לתפעל אותו?

One Hour Translation היא חברה ישראלית שמהווה סוכנות התרגומים המקוונת הגדולה בעולם. היא מנוהלת מרחובות ומפעילה כ-20 אלף מתרגמים ל-75 שפות ביותר מ-100 מדינות. החברה משתמשת באלמנטים מתחום ה-Crowd Sourcing, כלומר: מתבססת על חוכמת ההמונים. ב-2014 היא ביצעה אלפי פרויקטי תרגום עבור חברות טכנולוגיה ברחבי העולם וערכה על בסיסם שני מחקרים: הראשון מזהה מגמות טכנולוגיות חמות והשני מגלה היכן נמצאים מוקדי הכוח הטכנולוגיים ברחבי העולם.

בראיון לאנשים ומחשבים, שיפורסם במלואו בגיליון הבא של המגזין מנהיגים, מסביר עופר שושן, מייסד-משותף ומנכ"ל One Hour Translation, אילו מסקנות אופרטיביות יכולים אנשי היי טק ישראלים להסיק מהנתונים העולים משני המחקרים הללו.

לדבריו, יש חמש כאלה. "ראשית, עולה מהמחקר שארגונים משתמשים יותר ויותר באפליקציות ארגוניות כמו ניהול קשרי לקוחות (CRM), ניהול משאבים (ERP) ובינה עסקית (BI), והשוק הזה הופך הרבה יותר גלובלי ופתוח. ככל שיזמים ישראלים יבינו מגמה זו, הם יוכלו ליצור טכנולוגיות מתאימות ויהיה להם קל יותר לפרוץ לשווקים עולמיים בתחום התוכנות הארגוניות", אמר שושן.

"שנית, שמנו לב שתופעת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device) לא מוגבלת רק למדינות המערב. הביקוש לתרגום כללי מדיניות BYOD של ארגונים רב לאומיים מתפשט גם ליפנית, לקוריאנית ולדיאלקטים הסיניים מנדרינית וקנטונזית", הוסיף.

עוד הוא אמר כי "יש תאוצה חסרת תקדים בהתלכדות בין אפליקציות לאתרי אינטרנט. עבור חברות רבות, האפליקציה עצמה הפכה לעמוד הבית ולזהות של החברה. בשנתיים האחרונות חל גידול של 50% במספר החברות שביקשו להתאים את ממשק האפליקציה שלהן לשפות אחרות, כלומר: לבצע לוקליזציה".

כמו כן, לדברי שושן, "ארגונים משתמשים בצורה הרבה יותר טובה במשאבי המחשוב שלהם. למשל, ניתוח כמויות גדולים של נתונים יכול להראות שלקוחות צעירים הגדילו את הצריכה שלהם ואז הארגון יכול להגביר את מאמצי השיווק של הארגון לצעירים. במילים אחרות, ארגונים עושים שימוש ב-Big Data ככלי שיווקי".

איך אומרים "האינטרנט של הדברים" במנדרינית?

"חמישית", הוסיף, "קיבלנו אישוש ברור לתחושה ששנת 2015 היא שנת הפריצה של האינטרנט של הדברים. סין ודרום קוריאה הן היצרניות והמאמצות המוקדמות של מכשירים מקושרים רבים, שמפותחים במדינות המערב. קיים ביקוש גובר לתרגומים טכניים ל- ומ-מנדרינית וקוריאנית בתחום האינטרנט של הדברים".

לדברי שושן, "אחת המסקנות הבולטות מהמגמות האלה היא שמעולם לא היתה חשיבות גדולה יותר לאפליקציות, כולל באופן שבו הארגון משווק אותן. על הנהלות הארגונים לחשוב על השווקים העולמיים מהיום הראשון של הפיתוח, כי עם אפליקציה בעברית או באנגלית בלבד – הכוח של הארגון יהיה מוגבל. בניגוד לדעה המקובלת שאפשר לעשות הכול באנגלית, שורה של סקרים שערכנו מוכיחים שלאנשים ברחבי העולם יש העדפה חדה וחלקה לאפליקציות בשפת האם".

בהמשך הראיון משיא שושן עצות נוספות לחברות ישראליות כיצד להסתייע בתרגום על מנת להצליח ברחבי העולם, ומביע דעתו על שוק ההיי-טק הישראלי ועל הצפוי לו בהמשך.

הראיון המלא יתפרסם בגיליון הבא של המגזין מנהיגים.