עכשיו זה רשמי: מדינת תל אביב מתרחבת לפריפריה

הפעם זה סופי: אמש בשעת לילה מאוחרת התקבל התיקון לחוק המו"פ, שעיקרו הוא הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית. מדובר בגלגול החדש של המוסד הוותיק ששמו המדען הראשי. החוק עבר לאחר שוועדת הכספים התכנסה אתמול אחר הצהריים והצליחה להגיע לסיכומים שיאפשרו להעלות את החוק להצבעה בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

מלבד הקמת הרשות, אחד הנושאים שהוכנסו לחוק הוא מתן עדיפות ברורה לפריפריה בכל מה שקשור להשקעות של המדינה בטכנולוגיות והיי-טק.

את הניצחון במאבק הזה רושם לעצמו ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. ח"כ מרגלית מנהל מאבק מזה כמה שנים, ואף העמיד את הנושא כחלק ממסע הבחירות שלו ושל המחנה הציוני. הוא הגיע לסיכומים עם נציגי משרדי האוצר והמשפטים, לפיהם יוכנס לחוק המו"פ סעיף הקובע שהמדינה תיתן עדיפות בחדשנות והשקעות טכנולוגיות גם לנגב ולגליל.

בסופו של דבר סוכם כי בתיקון של סעיף 1 לחוק יהיה כתוב ״עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ברחבי ישראל, לרבות הגליל והנגב״.

לדברי ח"כ מרגלית, "זו לא פחות ממהפכה חברתית! עכשיו החוק האסטרטגי והחשוב הזה ממלא את שליחותו האמיתית – עידוד והזדמנות, פיתוח וצמיחה בגליל ובנגב, ומתן אפשרות לאלפי צעירים שלא גדלו בתל אביב או בהרצליה למצוא מקומות עבודה איכותיים ולאיכות חיים ולעתיד. עתה המדינה תעודד את המגזר הפרטי להשקיע בגליל ובנגב, כך שההשקעות יניבו אלפי מקומות עבודה, פיתוח וצמיחה בפריפריה."

עכשיו נותר רק להמתין ולראות כיצד הסעיף הזה ייושם, האם משרד האוצר אמנם יאפשר לרשות החדשה להפנות משאבים לאזורים אלה. ח"כ מרגלית, כמו רבים אחרים, יודע שאישור החוק הוא תחילתו של מאבק ארוך ועיקש ליישומו וסוף סוף מדינת תל אביב, שמזוהה עם ההיי-טק, תתרחב גם לצפון ולדרום.

מיקי אדמון, מנהל מחלקת ההיי-טק במכון הייצוא

אישור החוק הוא תחילתו של מאבק ארוך ועיקש ליישומו וכשזה יקרה, סוף סוף מדינת תל אביב, שמזוהה עם ההיי-טק, תתרחב לצפון ולדרום.

ישראל – מדינת הפינטק

IVC-KPMG ודן אנד ברדסטריט פרסמו השבוע, כל אחד בנפרד, נתונים מעודדים על ענף ההיי-טק. הגיוסים שוברים שיאים והחגיגה בעיצומה. מפגש של מנכ"לי היי-טק בכירים שנערך בתחילת השבוע במשרדי דן אנד ברדסטריט שידר אופטימיות זהירה, לפיה אנחנו לא נמצאים בבועה, מאחר שהגאות היא אמיתית ונובעת מהתפתחויות טכנולוגיות שמניעות את השוק וגורמות ליזמויות.

אחד התחומים שצובר תאוצה הוא הפינטק – כך על פי מיקי אדמון, מנהל מחלקת ההיי-טק במכון הייצוא, עימו שוחחנו השבוע. "הבנקים בעולם רואים בישראל מרכז עולמי חשוב לפיתוח פתרונות בעולם הפינטק", אומר אדמון. "אלה שמובילים את המגמה הזו הם הסינים. כבר לפני שנתיים זיהינו שינויים בשוק הפינטק הסיני. מצד אחד, הם משקיעים רבות בתקינה פנימית ורוצים להיפתח לעולם. מצד שני, הם חזקים יותר בחומרה ופחות בתוכנה. תרבות ההעתקות שם הולכת ופוחתת, בהוראת הממשל המרכזי, מה שגורם לסינים לחפש מקורות פיתוח מחוץ לסין, וישראל היא מוקד עלייה לרגל שאהוב עליהם".

כאן, בארץ, הם פוגשים תעשייה הולכת ופורחת של סטארט-אפים שמפתחים פתרונות שונים, בין היתר אבטחת מידע ובנקאות וירטואלית, למגזר הבנקאות ברחבי העולם, שנתון במרוץ בלתי פוסק להתאמה לעידן הדיגיטל. על פי נתוני מכון הייצוא, בישראל פועלים כבר כיום כ-70 סטארט-אפים שפועלים בתחום זה.

"תחומי העיסוק הם לאורך כל מחזור החיים של מגזר הבנקאות", לדברי אדמון. "החל בתחום המסורתי, של תהליכים בנקאיים שגרתיים, וכלה בעולם המובייל החם מאוד כיום, ולישראלים יש הרבה מאוד מה להציע בעניין. אנחנו חזקים גם בתחום של הפתרונות לעולם הקול סנטר, שהבנקים משקיעים בו משאבים לא מעטים במסגרת התחרות הגוברת ביניהם".

כדוגמה הוא מביא את "אחת החברות הישראליות, שמספקת פתרון של העברת מסמכים דרך הטלפון באמצעות קול, כחלק מממשק עם המובייל".

"אנחנו חזקים בנוסף בתחומי האבטחה והסייבר", הוא מוסיף. "הדבר בא לידי ביטוי החל מפתרונות יצירתיים של הזדהות מאובטחת בצורה חזקה, מה שחשוב מאוד לבנקים, בין היתר על ידי זיהוי פנים חכם, ועד לפתרונות של הגנה מפני סייבר – נושא מאוד רגיש ועתיר רגולציה בתחום הפיננסי".

חוץ מהסינים, אחד השווקים שישראל פונה אליהם בתחום הפינטק, בסיוע מכון הייצוא, הוא השוק האיטלקי. שם, באופן מסורתי, מיכון הבנקים הוא תחום בולט מאוד. שלא לדבר על מדינות כמו שוויץ, שבדיה ואחרות, שמגלות התעניינות רבה בשוק הישראלי.

תחום רלוונטי נוסף, שלא מעט חברות בישראל מפתחות פתרונות בו, הוא התשלומים האלקטרוניים והמסחר האלקטרוני. זהו עוד שוק שצומח מאוד בסין שעדיין, כמו בהרבה מדינות מתפתחות, מרבית התשלומים בה הם במזומן. ב-2013 הונפקו שם 3.5 מיליארד כרטיסי אשראי בנקאיים, המהווים בסך הכול 9.5% מכלל הפעילות המסחרית בסין. לעומת זאת, מספר משתמשי המובייל גדל בקצב מהיר וב-2012 נרשמו בסין 420 מיליון משתמשים סלולריים. כמו כן, 30% מהרכישות שעושים הסינים מתבצעות על ידי מסחר אלקטרוני – תחום מאוד מפותח בצרכנות הסינית.

השורה התחתונה: תחום הפינטק הולך ותופס תאוצה בחלק היחסי של תעשיית התוכנה, המהווה מרכיב מרכזי גדל והולך בייצוא של ההיי-טק הישראלי. הפעילות של מכון הייצוא מסייעת ליצואנים לפרוץ לשווקים בעולם, על ידי השתתפות בתערוכות בינלאומיות, שמושכות קהל רב מכל העולם, ויצירת קשרים עסקיים בעזרת הנציגויות של ישראל ברחבי תבל. הדבר נעשה תוך שיתוף פעולה בין גופים שונים, בהם משרדי הכלכלה והחוץ.

מתעניינים בתחום הפינטק? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לוועידת Fintech@ShowCase של אנשים ומחשבים.