שקופים בהיי-טק: העובדים שההסתדרות לא תשבות בגללם

ההסתדרות עומדת להכריז בשבוע הבא על שביתה כללית במשק, כמחאה על כך שהממשלה לא עומדת בהסכמים איתה בכל מה שקשור לעובדי הקבלן בשירות המדינה. ככל הידוע, הסיבה לשביתה לא כוללת את עובדי הקבלן העובדים באגפי המחשוב במשרדי הממשלה. עובדים אלה מופלים לרעה ומכנים אותם בשמות שונים: עובדי מיקור-חוץ, עובדי כתף אל כתף ועוד כינויים יצירתיים.

מי שהוביל את המאבק בנושא הזה בשנתיים האחרונות אלה עובדי רשות המיסים, שע"מ, שנקטו מספר פעמים בעיצומים בדרישה שהממשלה תאשר את הפיכתם של עובדי הכתף אל כתף לעובדים מן המניין. ההסתדרות הייתה מעורבת בסכסוכים אלה אולם עד היום המצב לא השתנה בחלק גדול ממשרדי הממשלה.

להערכת העובדים, פערי השכר בין עובדי המחשוב הקבועים במשרדי הממשלה לאלה המועסקים במיקור-חוץ יכולים להגיע עד 50%. מדובר במאות עובדים בכלל השירות הממשלתי. במהלך השנים ניהלו מאבקים קבוצות שונות של עובדים, חלקם התארגנו באופן עצמאי וניהלו את המאבקים באמצעות עורכי דין פרטיים. בכל פעם כשהעיצומים והלחץ היו גדולים במיוחד, נערך משא ומתן לאורך הלילה, כל הצדדים יצאו בהצהרות על כוונות לסיים את הנושא אבל בפועל, המציאות לא השתנתה בהרבה.

מכרז כוח אדם שנערך לפני 10 שנים על ידי משרד האוצר ונועד לטפל בין היתר בסוגיה זו רק הנציח את התופעה. המכרז, שהתגלגל בין כותלי בתי המשפט במשך יותר משנה, הכניס למעגל מיקור-החוץ חברות חדשות שמספקות כוח אדם לממשלה ולא צמצם את מספרם של העובדים האלה בשירות הממשלתי.

סיבות היסטוריות הביאו לכך שכאשר החלו לבנות את המחשוב הממשלתי, חלק מהעובדים הגיע מחברות חיצוניות והעובדים הקבועים באו מיחידות טכנולוגיות בצה"ל. אבל ככל שהתלות של הממשלה במערכות המחשוב הולכת וגדלה, כך גדל הצורך בגיוס עוד אנשים מיומנים. מצד שני, החלטה עקרונית לא להרחיב את השירות הממשלתי ולא לקלוט עובדים נוספים, לכאורה, פתחה את הפתח לגיוס עובדי קבלן. בפועל, כוח האדם הממשלתי לא קטן אבל מספר עובדי הכתף אל כתף גדל. חלק מהם עובדים שנים רבות, אפילו יותר מ-20 שנים. הם עובדים לכל דבר, כפופים לאותם מנהלים אולם, כאמור, מקופחים בתנאים הסוציאליים, באי קבלת הטבות שניתנות לעובדי מדינה וברכיבי הפנסיה שלהם.

אולם, הבעיה אינה רק ברמת ועדי העובדים והתארגנויות העובדים. מדובר בהון אנושי שעליו מושתתת התשתית הטכנולוגית של ממשלת ישראל – תשתית שאין לה עתיד ברור ומסלול קידום מתוכנן מראש. התוצאה היא שדווקא לשירות המדינה, שזקוק לכוח האדם הטוב ביותר, מגיעים בסופו של דבר אותם עובדים שמוכנים להשתכר פחות מאשר מקובל בשוק ולדעת כי עתידם לא מובטח בכלל. המציאות הזו עומדת בניגוד מוחלט לצרכים של הממשלה בכל מה שקשור לתקשוב, לניהול מערכות המידע במשרדים ולפיתוח התקשוב הרוחבי, שלא לדבר על הגנה ואבטחת מידע.

אם הממשלה לא תתעשת ולא תנקוט מיוזמתה מהלך שיסדיר אחת ולתמיד את שיבוצם של עובדי ההיי-טק בשירות הממשלתי ושיכיר בכך שהם עובדים ייחודיים, ולא תיצור תנאים שימשכו את הטובים לשירות הציבורי, בתוך פחות משני עשורים כל עתודת כוח האדם המחשובית בממשלה תיעלם. או אז, הממשלה תצטרך להתפשר על מקצועיות ועל יכולת לקלוט מוחות טובים שיסייעו לקידום המחשוב במשרדיה.

שביתות אמנם לא יעזרו, אבל הן מעלות לסדר היום נושאים כואבים. חבל מאוד שהמאבק הנוכחי של ההסתדרות לא כולל גם את מאבקם של עובדי הקבלן באגפי המחשוב, מה שהופך אותם לשקופים וחסרי הגנה, בדומה לקבוצות מיעוט אחרות.