אנליטיקה במשקפת של המ"פ

כנס התקשוב המרכזי למגזר הביטחוני, C5I 2015, שנערך אתמול (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים, עמד בסימן שנה לצוק איתן. אך סמלי היה שהוא התקיים בסמיכות זמנים לטקס האזכרה הממלכתי לחללי המבצע, שנערך אתמול אחר הצהרים. בין המשתתפים בכנס היו מפקדים שלחמו בצוק איתן, שהשתתפו בפנל מיוחד – שניים במילואים ואחד, אל"מ סער צור, מפקד חטיבת שריון סדירה.

המסר המרכזי של הפאנל שיקף את מה שנאמר בכנס במהלך היום: ה-IT בצוק איתן כבר לא היה רק גורם מאפשר, כפי שנהוג לומר לגבי כל טכנולוגיה, אלא הפך להיות מרכיב חשוב וחיוני מאין כמוהו בארגז הכלים המפקד בשטח.

תא"ל אייל זלינגר, הקשר"ר היוצא, שיסיים את תפקידו בסוף החודש, העמיק עוד יותר בדבריו בכנס את התובנה הזו ואמר שמערכות המידע והכלים שהמחשוב נתן למפקדים יצרו מציאות של "Dig Data צבאי". כלומר, המ"פ מקבל למכשירים שבידיו מידע איכותי ובכמויות רבות. המ"פ שוהה בשטח, מזהה את האויב ועליו לקבל החלטה מידית כיצד להמשיך. לכן, הוא זקוק למערכות שיודעות לזקק ולסנן את המידע שמגיע אליו ולתת לו אותו ברגע נתון. כך התגייסה האנליטיקה לצה"ל, לבשה מדים ועכשיו היא צריכה להוכיח את עצמה. דבריו של הקשר"ר היו מעין הנחתה לדברים שנשאו נציגי הספקים בהמשך היום.

היכולת לנתח את המידע הרב שקיים ולתת לו תוקף מבצעי היא אחד האתגרים שצה"ל עומד בפניהם בשנים הבאות. היכולת הזו משרתת את מה שהקשר"ר הגדיר: "עלינו להיות לא רק יעילים אלא גם מועילים". כלומר, מערכות המידע והקשר תורמות להתייעלות בצבא ובנוסף, מהוות כלי נשק לכל דבר בעת לחימה. צוק איתן העלה את ההתייעלות הזאת לשיא חדש, שבאה לידי ביטוי בשילוביות בין הזרועות השונות של צה"ל, ובמיוחד בין חיל האוויר ליבשה. הקשר הזה תרם ליכולות המבצעיות ויותר מכל הציל חיים. כפי שהקשר"ר היטיב לתאר זאת: "מידע מהשולחן ב-8200 ועד לשולחן המפקד".

התערוכה הגדולה שליוותה את הכנס, שבה הציגו זה לצד זה חברות היי-טק אזרחיות וחיל הקשר והתקשוב, ביטאה את הקשר האמיץ שקיים בין הצבא לתעשייה, ולא רק ברמה המסחרית. שיתוף הפעולה מתאפשר בין היתר מפני שחלק מהבכירים ואף המפקדים ששירתו בחיל מכהנים כיום בתפקידים בכירים בתעשייה. הם יכולים להבין טוב יותר מהם צרכי הצבא ולספק את הפתרונות המתאימים.

ענן, דטה סנטרים ואבטחת מידע

נושאים אחרים שעלו בכנס היו מחשוב ענן, דטה סנטרים ואבטחת מידע במגזר הביטחוני. יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר, היטיב להגדיר את הנושא כשאמר שבפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב, יש לצבא הזדמנות לבנות ארכיטקטורות חדשות של חדרי מחשב, שרתים וניהול המידע, שמותאמות למאה ה-21, יעילות ולא בזבזניות. זוהי הזדמנות חד פעמית, שאם תמומש, הדורות הבאים יצאו ממנה נשכרים.

הענן הצה"לי הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור של חדרי המחשב. יש לצה"ל תוכנית אסטרטגית למעבר לענן בשני שלבים, בתחילה במרכז הארץ ולאחר מכן עם המעבר לנגב. אלא שהמעבר הזה נראה כרגע רחוק, בגלל סיבות רבות שאינן קשורות בכלל לתקשוב.

כדי לממש את החזון של אנליטיקה עד לרמת המשקפת של המ"פ אין ברירה אלא להפעיל יישומים דרך הענן. זה לא פשוט ולא מובן מאליו, אבל לשם הולך המגזר הביטחוני וצה"ל לא יכול להרשות לעצמו להיות מחוץ למשחק. זו לא אופציה שהצבא יפגר טכנולוגית ולא יצטייד במיטב החידושים, משום שעליו להגיע למלחמה הבאה עם כלי הנשק של המחר ולא של האתמול.

נציגי החברות הציגו לאנשי הצבא שהיו במקום את פתרון הענן ההיברידי, שנותן מענה לאחסון המידע ולאבטחתו. ארז גל חן, מהנדס מערכות מידע וביטחון בנט-אפ (NetApp), היטיב להציג זאת באמרו שמדובר ב-"מעין אחסון פרטי". דוברים אחרים הציגו פתרונות שמסייעים לשינוע המידע מהר יותר והחידוש המעניין היה, ללא ספק, השילוב של טכנולוגיית התלת מימד – בניתוח נתונים, ביישומי GIS ועוד.

השורה התחתונה: הקשר"ר היוצא משאיר לבא אחריו מפת דרכים עם תוכניות עבודה מאתגרות ביותר לשנים הבאות, תוכניות שיהפכו את התקשוב לאחד האגפים המרכזיים ביותר במערך הלוחם של צה"ל.