להפריד בין אפיון, תכנון ועיצוב לגורם המתכנת את האתר

בעידן בו הכול מדברים בשבחם של תכנון וביצוע רזה ומהיר, שמשלבים את הידיים של כל הגורמים המעורבים בתהליך (אג'ייל), לכאורה נראה שהפקדת התכנון והעיצוב בידי החברה המפתחת (מתכנתת) הוא הדבר הנכון, הן בהיבט היעילות והן בהיבט העלות.

טעות. במרבית המקרים בהם החברה המתכנתת גם תתכנן ותעצב, מהווה הדבר מתכון בטוח לייקור הפרויקט ולקבלת תוצאה הרחוקה ממיטבית. לעומת זאת, הפקדת האפיון, התכנון, העיצוב והפיקוח בידי גורם מומחה, שאינו תלוי מסחרית בחברה המתכנתת, תתגלה כמהלך שיבטיח יעילות, ביצוע מיטבי ועלות סגורה.

האם האפיון לבדו לא סוגר פינות?

הסברה שהאפיון, אשר מהווה בסיס לקבלת הצעת מחיר מהחברה המקימה, סוגר פינות ומגדיר כל מה שצריך מבחינת צרכי הארגון והאתר היא שגויה. האפיון לא מסוגל להגדיר עד תום את הדרישות מהפלטפורמה ומהאתר אותו תקים חברה שתזכה במכרז. הוא מותיר הרבה חורים שחורים שיהיו בעתיד מקור לויכוחים, לתוספת תשלום או גרוע מכך – לביצוע שאינו עונה על הצרכים.

מסמך האפיון, מפורט ככל שיהיה, לא מאפשר לחברה מתכנתת לתת אומדן ריאלי לעלות התכנון, העיצוב והתכנות, כי כאמור, הוא לא מפרט עד תום דרכי היישום, שיש ביניהן הבדלי עלות ומן הסתם הבדלי ביצוע ניכרים. לא ניתן לאמוד באופן אמין עלות תכנות לפני שמאן דהוא אוחז במסמכי אפיון ותכנון – פרישת מסמכי התבנית המכונה וויירפריים, לרבות מסמכי דרישות נלווים.

בסופו של דבר תינתן הצעה לחבילה שבמסגרתה תחפוץ, ובצדק, החברה המקימה להרוויח. כדי להרוויח היא תיאלץ לחסוך בעלויות או לגלות אי בהירויות באפיון שתצדקנה תוספת תשלום.

מה שעלול לקרות זה שימוש בפלטפורמת תוכנה ופיתוח שאינם עונים בצורה מיטבית על הצרכים, כולל מבחינת תחזוקה והזנת תכנים, שימוש בכוח אדם לא מיומן דיו וזול לצרכי תכנון ועיצוב או הגמשת התכנון והעיצוב ליכולות החברה ולפתרונות המוזילים עלות.

אין זה משנה אם הגורם המתכנן והמעצב הוא חלק אינטגרלי מהחברה המתכנתת, חברה בת שלה או קבלן משנה שעלותו כלולה בחבילה. כל זמן שיש זיקה ותלות מסחרית ביניהם, מהווה הדבר פתח לבעייתיות.

לתת לחתול לשמור על השמנת

ההפרדה בין הגורם המאפיין, המתכנן, המעצב והמבצע בקרת איכות לחברה המתכנתת היא בבחינת חובה. זאת כדי להבטיח תוצאה מיטבית – מקסימום תשואה על ההשקעה, ובשורה התחתונה גם מינימום עלות. התוצאה המיטבית אינה בבחינת "נחמד שיהיה", אלא כזו המבטיחה הטמעת שימוש מהירה, יעילה ורחבה, שיש לה משמעויות כלכליות ושירותיות מהותיות.

כאשר הגורם המתכנת (המקים) גם יתכנן ויעצב, הרי הדבר הוא בבחינת לתת לחתול לשמור על השמנת. קיימים ניגוד עניינים וסיכון ריאלי שהתכנון והעיצוב יהיו מושפעים מיכולות התכנות של הגורם הזה או ממחיר המטרה של הפרויקט. בנוסף, ירחפו סימני שאלה רבים מעל בקרת האיכות שיבצע, במובן של התאמת הביצוע לתכנון או לעבודת המעצב.

לעומת זאת, עבודתו של גורם בלתי תלוי, מומחה באפיון, תכנון ועיצוב, תבטיח תוצאה השומרת על האינטרסים של הארגון ותהא ראויה בכל היבט. תחום התכנון הוא תחום מקצועי הדורש מומחיות נרכשת והתעדכנות קבועה במתודולוגיות, שמתפרסמות במקרים רבים רק בעיתונות מדעית מקצועית. בהחלט מומלץ לשאול מתכנן או מעצב מתי הם עיינו באחרונה במאמר מקצועי ב-Interactions IX או ב-Interacting with Computers של אוניברסיטת אוקספורד, או ביצעו איזושהי סקירת רשת עולמית בתחום מסוים.

כל המומחים הללו ייקרו את הפרויקט ויאריכו אותו – האמנם?

כאשר הכול מדברים בשבחו של תכנון וביצוע רזה ומהיר אשר משלב ידיים של כל הגורמים המעורבים בתהליך (אג'ייל), נראה שלכאורה, אוסף המומחים וההפרדה בין המתכנן והמעצב לגורם המתכנת רק יגרמו להאמרת עלויות והתארכות זמן הביצוע. זו טעות נפוצה (בישראל) והבנה שגויה של המושג אג'ייל.

מעבר לכך שתכנון, עיצוב ובקרה בידי מומחים יבטיח תוצאה מיטבית, הוא דווקא יקצר את זמן הפיתוח כי ימנע טעויות או אי הבנות. כמובן שיש צורך בשילוב ידיים של כל הגורמים המעורבים בפרויקט כדי שלא להיקלע לסאגה ארוכה, לאור החשיבות שיש לזמן החולף מהאפיון ועד להשקה.

העלות של גורמים אלה אינה שולית, בפרט לאור צניחת עלויות התכנות. אולם יש לשפוט אותה בראייה כוללת, לרבות מניעת חיובים הנובעים מאי בהירויות ומהירות החזר ההשקעה הנובעת מתכנון, עיצוב ובקרת איכות ראויים שמבטיחים הטמעת שימוש מהירה, יעילה ורחבה.

בשורה התחתונה, סוף מעשה במחשבה תחילה. אין מתנות חינם בעולם הזה וניסיונות לחסוך או לקצר דרכים רק יעלו יותר ויניבו תוצאה לא ראויה.

בטור הבא: UX, UI, CX – מה בעצם ההבדל?

הכותב הינו יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש