כדור לוהט ושמו מאגר ביומטרי

השבוע הטכנולוגי הנוכחי כלל כמה אירועים שקשורים בפרשה השנויה במחלקות: התיעוד החכם על ידי אמצעי זיהוי ביומטריים.

זה התחיל מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה, שעוקב מקרוב אחר הפיילוט הביומטרי ויישום החוק בנושא, שנחקק ב-2009 ומאז לא מפסיק לעורר מחלוקות אמוציונליות במיוחד. מטרת החוק אינה שנויה במחלוקת: צמצום תופעת זיוף תעודות זהות של ישראלים, שנעשה בין היתר על ידי גורמי עוינים, כולל על ידי מחבלים מתאבדים, בתקופת האינתיפאדה. בשלב מסוים, החליט מי שהחליט שכדי להגביר את הבטיחות של התעודות, יוסיפו לזה שבב ביומטרי.

עד כאן אפילו המתנגדים החריפים לחוק היו מוכנים לקבל. גם בנוגע לדרך שבה רוצים להנפיק תעודות חכמות לציבור – טביעות אצבע וצילום פנים – אפשר היה לפשר, למרות הבעייתיות של הנושא מבחינת הנראות ומבחינת החברה הישראלית הדמוקרטית.

מה שהקפיץ למתנגדים, כמו גם לשורה של מומחים מהאקדמיה ומזרועות הביטחון, את הפיוז זו העובדה שמקבלי ההחלטות קבעו שהמידע שנאסף על האזרחים יישמר במאגר אחד ביומטרי. אם בעבר החששות של המתנגדים נראו יותר כפרנויה מוגזמת, הרי שכיום, לאור התגברות אירועי הסייבר ברחבי העולם ופריצה למאגרי ענק בבית הלבן, קודש הקודשים של הטכנולוגיה, יש מעט מאוד אנשים שמוכנים לישון בשקט בלילה ולסמוך על האנשים ששומרים על המאגר, מצוינים ככל שיהיו. הדברים יצאו מכלל שליטה מזמן וכיום אין שום מאגר מידע בעולם שחסין מפני פריצות וזליגות.

כדי למנוע ביטול החוק הוסכם על פיילוט בן שנתיים שבמהלכו אזרחים יוכלו להנפיק לעצמם תעודות דיגיטליות, אחרי שישתתפו בתהליך זיהוי ביומטרי שכולל טביעות אצבע וצילום פנים. מבקר המדינה, כאמור, בדק את זה ובאופן לא מפתיע גילה כשלים שמצביעים על ניהול כושל ורשלני, אפילו של תהליך הרכשת התעודות.

אף אחד לא נפל מהכיסא למקרא הדו"ח, בין היתר מפני שהציבור, ברובו הגדול, לא מבין במה המדובר. יש מי שדואג להרדים אותו ולהוריד את הנושא מסדר היום.

גם שר הפנים החדש, סילבן שלום, לא התרגש מקריאת הדו"ח, מה גם שהממונים על המאגר קבעו כי הליקויים תוקנו, וחזקה עליהם שכך עשו. כמה שעות לפני פרסום דו"ח המבקר הודיע השר כי הוא מאריך את תקופת הניסוי בתשעה חודשים.

לעומת זאת, שלום כנראה שלא קרא עד הסוף או החליט להתעלם מדו"ח מפורט מאוד שנעשה על ידי הוועדה המייעצת המפקחת על התנהלות הפיילוט הביומטרי. הוועדה הזו הגישה המלצות חד משמעיות שעיקרן להפסיק לאלתר את הזיהוי באמצעות טביעות אצבע ולהסתפק בתמונות בלבד. כמו כן, המליצה הוועדה לשר שלא להאריך את הפיילוט, מפני שאין בו צורך. תקופת הפיילוט עד כה הניבה מספיק נתונים כדי שאפשר יהיה לקבל החלטה, לכאן או לכאן. אבל, כאמור, השר התעלם, שחרר את הנימוק הידוע שהוא צריך ללמוד את הנושא ודחה את כל הסיפור לעוד תשעה חודשים.

איפה זה עומד כעת? הממשלה תמשיך לעבוד על האזרחים התמימים שיבואו לרשות האוכלוסין ולכאורה ינפיקו לעצמם תעודות חכמות, שכרגע לא שוות כלום, ועד מרץ – אלוהים גדול. במציאות הקואליציונית של היום, תשעה חודשים זה נצח.

יכול להיות שהשר שלום מבין שיש לו כדור לוהט ביד, שקודמו, גלעד ארדן, קיבל אותו מהקודם לו בתפקיד, גדעון סער, ולא נגע בו. גם סער עצמו לא רצה את הכדור הלוהט הזה ולכן מיהר לאמץ ולחנוך את הפיילוט בתחילת כהונתו כשר פנים. עד מרץ יכול להיות שסילבן שלום יעניק בשמחה את השד הביומטרי למחליפו.

תסריט אחר, לא ממש בעל סיכוי, הוא שהממונים על המאגר והחוק יתעשתו, ישימו את האגו בצד, יקבלו את המלצת הוועדה המפקחת עליהם ויישמו את החוק רק על צילומי פנים, בלי טביעות אצבע. בעידן הפייסבוק (Facebook) והאינסטגרם (Instagram), שבו כולנו מפקירים מרצון את התמונות שלנו בעולם הקיברנטי, שום תמונה נוספת שתצולם על ידי האח הגדול לא תשנה את המציאות הקיימת שבה הפרטיות, במובן הקלאסי שלה, מתה מיתת נשיקה.

מה ילמדו הסרדינים?

מערכת החינוך גועשת ורועשת בימים האחרונים לאור מחאת הסרדינים, שמאורגנת על ידי ארגוני ההורים. דרישתם: לצמצם את מספר התלמידים בכיתות הלימוד בבתי הספר. המציאות הזו, של צפיפות בכיתות, אינה חדשה, והיא כבר עלתה על סדר היום לא מעט פעמים בשנים האחרונות.

הפתרון הוא תקציבי ומי שצריך לתת את התשובה זה לא שר החינוך, נפתלי בנט, כי אם שר האוצר, משה כחלון.

את השר בנט מטרידה תופעה אחרת מאז שנכנס לתפקידו: המספר ההולך וקטן של תלמידי תיכון שפונים ללמוד מתמטיקה ברמות של 4 ו-5 יחידות לימוד. הוכחה לכך קיבלנו השבוע, בדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מקבלי תארים אקדמיים בשנה שעברה.

על פי הלמ"ס, מתוך 50,898 סטודנטים שסיימו תואר ראשון ב-2014, רק 7.9% למדו לתארים במדעים ובמתמטיקה. האחוז הגבוה ביותר מסך כל הסטודנטים למקצועות אלה למד באוניברסיטאות והיתר במכללות, המתוקצבות והלא מתוקצבות. גם אם ננסה להמתיק את הגלולה ולשייך נתון נוסף שמופיע בדו"ח – הסטודנטים שלומדים הנדסה ואדריכלות (אין הפרדה ביניהם), לא נגיע למספרים משביעי רצון, אלא רק ל-12.6%. בלימודי תואר שני, המספרים נמוכים יותר – 4.6% מכלל 21,752 הסטודנטים למדו את מקצועות ההנדסה ומתמטיקה.

אם נחבר את המספרים האלה לנתון אחר, לפיו אין כמעט עלייה במספר הפונים לתואר ראשון ללימודי מקצועות אלה, ובמקומות מסוימים יש אפילו ירידה, נראה שהתחזית פסימית מאוד, עם משמעות כלכלית חמורה: יזמים, סטארט-אפים, משקיעים וחברות אחרות לא יוכלו לגייס מהנדסים ובעלי מקצוע בתחום ההיי-טק. ייתכן אף שהדבר יגרום לכך שחברות שירצו להשקיע בישראל לא יעשו זאת ושחברות שכבר נמצאות כאן יעבירו את הפעילות לחו"ל. זה כבר מתחיל לקרות, מציאות זולגת שעוברת מתחת לרדאר ומבלי שיותר מדי אנשים מציינים זאת.

אז עם כל הכבוד להורים שדואגים לרווחת ילדיהם ונוחיות ישיבתם בכיתה, הם צריכים לדאוג גם מה ילמדו ילדיהם ומה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים. זה הזמן לשנות וזו העת לשובר שוויון. השר בנט לא מרפה מנושא הזה – ובצדק, ומגיעה לו התמיכה של כולם, כדי שיצליח.