קריאת השכמה לשרים בנט ודרעי

סקר העמדות של מנהלי ההיי-טק באשר לרמת החינוך הטכנולוגי, שפרסמנו היום (ב'), מעלה שתי מסקנות מרכזיות שמן הראוי שמקבלי ההחלטות ישימו לב אליהן.

אחת מהן היא שקיימת מחלוקת בקרב מנהלי ההיי-טק לגבי רמת החינוך הטכנולוגי. הרוב המכריע – 90% – אמנם טוען שהיא לא מותאמת לעידן החדש, אולם חלק טוענים שהיא השתפרה, אבל לא מספיק, בעוד שהחלק האחר טוען שהיא אף ירדה.

הבדלי התשובות נובעים מכך שיש חוסר ידע בולט בקרב חלקים גדולים של הציבור, אפילו בתעשיית ההיי-טק, לגבי החינוך הטכנולוגי. המסרים היחידים שהציבור קורא ושומע בהקשר זה הם שליליים: מחסור מתמיד במהנדסים, שנובע מירידה משמעותית במספר התלמידים הלומדים 4-5 יחידות במתמטיקה ובמקצועות מדעיים. הציבור שומע בעיקר קיטורים על רמת לימוד נמוכה, מחסור במורים, מחסור בחיילים מקצוענים שישרתו ביחידות התקשוב של צה"ל ועוד. נראה שהוא לא מקבל מידע מספיק על מה שנעשה והמעט שהוא שומע מייצר תמונה עגומה, שנובעת גם מציפיות לא מתואמות.

שורש העניין הוא היסטורי: במשך שנות דור נחשב החינוך הטכנולוגי לחצר האחורית של מערכת החינוך. גאונים ומצטיינים, אבל זה לא מספיק. לימודים בבית ספר מקצועי נחשבו בעיני ההורים לפחיתות כבוד או להודאה בכך שהילד לא "מוכשר". ברוך ה', הסטיגמה הזו כמעט שנעלמה והורים מפעילים בימינו קשרים כדי להשיג לבן או לבת מקום באחד מבתי הספר של אורט או עמל. מה שנשאר לא פתור הוא לימודי המדעים בכיתות הגבוהות. כאן ההורים משמשים חסם, לפעמים, ומעודדים את ילדם ללמוד פחות יחידות תגבור, כדי ש-"יספיק לעשות חיים" לפני הצבא. הסיבה לכך נעוצה באותו שורש היסטורי שצבע את צבעי החינוך הטכנולוגי בצבעים אפורים וצייר את הסיכויים לתעסוקה בו כלא מובטחים. אילו הורים ישלחו את ילדם ללמוד מקצוע שאחר כך לא ימצאו עבודה בו? המציאות כמובן שונה, אבל זה מה שמשרד החינוך ומשרד הכלכלה משדרים לציבור הרחב.

המסקנה היא שפרנסי משרד החינוך חייבים להוציא את החינוך למקצועות מדעיים וטכנולוגיים לאור, להעלות קמפיינים שיעודדו הורים לשלוח ילדיהם למגמות ריאליות ולהגדיל את מספר המהנדסים שיוצאים לשוק.

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום: ששון תירם

יש לכך תקדים בענף הדפוס: לפני כמה עשורים נכנסו מכונות דפוס חדשניות וממוחשבות לשוק, אבל לא היו מספיק עובדים שיפעילו אותם. הממשלה יצאה אז בקמפיין אגרסיבי בכיכובה של עפרה חזה ז"ל שהראה את נפלאות הדפוס והצבע, מה שהביא בתוך כמה שנים לסגירת פערים ופתיחת כיתות לימוד, על מנת לנסות לספק את צרכי הענף. כך גם לגבי המדעים: מישהו צריך לקחת את היוזמה ולשנות את המציאות.

מסקנה שנייה שנובעת מקריאת הדו"ח היא שמערכת החינוך צריכה להתקדם ל-"דור המסכים". למה הכוונה? המשיבים מכירים בכך שיש פעילות בנושא החינוך הטכנולוגי, שהממשלה משקיעה, אבל התחושה היא שמדובר ב-"פול גז בניוטרל". הציוד, התכנים והמורים משדרים בגל אחר, שונה לחלוטין מהילדים אותם הם מבקשים ללמד. המסרים שהמורים מבקשים להעביר אולי מרשימים, הציוד משוכלל והפלטפורמות חכמות, אבל הם לא פוגשים את הילדים, שאמורים להיות המהנדסים של מחר.

בימינו, כל תלמיד מבין ויודע טכנולוגיה לפחות כמו המורה שלו שמלמד אותו, ופעמים רבות יותר ממנו. דור התלמידים של ימינו מגיע בכל בוקר לבית הספר ונכנס לעולם אחר, ישן, כזה שהוא לא מכיר, בעוד שרק שעה קודם לכן, בבית, הוא היה בעולם דיגיטלי, חדשני ומעניין.

שר הכלכלה, אריה דרעי. צילום: ויקיפדיה

נכון שאמצעי הלימוד אמנם משתנים במשהו – לצד הלוח והגיר המסורתיים נכנסים טאבלטים ומחשבים ניידים, אותם המורים מקבלים במסגרת פרויקט מחשב נייד לכל מורה, אולם הבעיה היא התכנים, דרך הלימוד. לא קיימת מתודולוגיה אינטראקטיבית, שהופכת את המורה ממעביר ידע למנטור, למפעיל ילדים ומלמד אותם איך ללמוד באופן עצמאי איך לחקור ואיך לאסוף ידע. התלמיד העתידי לא יצטרך לזכור פרקים שלמים בתולדות ההיסטוריה של מדינתו, אבל הוא יצטרך להכיר אירועים מסוימים על ידי כך שיחקור אותם, ילמד להשתמש בכלים שעומדים לרשותו ולגלות דברים חדשים. שוק התעסוקה לא צריך "תוכים" שכל כישרונם מסתכם בכך שהם למדו טקסטים ויודעים לעבד או לכתוב אותם.

"אומת הסטארט-אפ" עלולה להתפוגג

החשיבות של הסקר היא לא רק בתוצאותיו, אלא גם בזהות המשיבים: מנהלי טכנולוגיה, מנכ"לים של חברות היי-טק, בוגרי צבא ובוגרי החינוך הטכנולוגי, שרואים במו עיניהם כיצד החלום הישראלי של אומת הסטארט-אפ עלול להתפוגג ולהפוך לעמוד אחד בספרי ההיסטוריה.

שר החינוך, נפתלי בנט, השכיל להעמיד את נושא הלימוד של חמש יחידות במתמטיקה במקום גבוה בסדר העדיפויות, הממשלה הכריזה על כך כעל יעד לאומי. זה יפה, חשוב ומעודד – אבל לא מספיק. המציאות כל כך קשה ומדאיגה שצריך לפעול במהירות, להוכיח מעשים, להפנות תקציבים ולשנות מוסכמות.

החינוך הטכנולוגי לא יכול להמשיך בקצב שהוא מתנהל כיום. זה משול לצבא שנערך למלחמה של אתמול. העולם הגלובלי הולך ונעשה צפוף, אין יותר מדי מקום לשחקנים חדשים ושורדים רק אלה שמחדשים, שמעזים, שפורצים דרך ומשנים את דרכי ההתנהגות שלנו בתחומים שונים של החיים. זו הזדמנות בלתי חוזרת של מקבלי ההחלטות במשרדים של בנט ודרעי לרשום לזכותם הישג חשוב: החזרת ישראל למעמד אומת הסטארט-אפים המובילה. ויפה שעה אחת קודם.