אתרים נגישים לבעלי מוגבלויות? לא אצלנו

ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת העלתה את הנושא הכאוב והמחישה עד כמה גופים שונים מצפצפים על החוק בנושא זה

גם לעיוורים ובעלי מוגבלויות נוספים מגיע ליהנות מהטכנולוגיה. אילוסטרציה: BigStock

ועדת המדע והטכנולוגיה הקדישה אתמול (ג') את ישיבתה הראשונה בכנסת הנוכחית, בראשות היו"ר החדש, ח"כ אורי מקלב, לנושא כאוב: נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. ספציפית, הוקדש הדיון לאתגרי הנגישות של לקויי הראייה והעיוורים, ובעיקר לנגישות שלא קיימת למעשה. היה זה דיון די טעון, בעיקר בגלל העובדה שחלק גדול מהמוזמנים שישבו באולם הוועדה היו לקויי ראייה ועיוורים – אלה שנפגעים מהעדר הנגישות.

בדיון השתתפו נציגים של משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, שסיפרו על תוכניות ופרויקטים שנעשים למען אוכלוסיה זו, ונציגים של עמותות וארגוני מתנדבים למען אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, השתתפו שני נציגים של חברות מחשבים: יוסי שקד, מנכ"ל מבקיעים, ואסתר ליברזון, ה-CTO של טלדור, שהציגו פתרונות שמאפשרים לאתרים להפוך להיות נגישים.

לקראת הדיון הוגש לח"כים מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת, שבדק את נושא הנגישות של אתרי האינטרנט בישראל. המסמך מציג תמונת מצב עגומה ביותר, במיוחד במשרדי הממשלה – אבל לא רק. זאת ועוד, מהמסמך עולה כי תקנה מספר 35, שהממשלה עצמה פרסמה ושעוסקת בהתאמת נגישות לאתרי אינטרנט, קובעת סדרה של פעולות שכל ארגון צריך לעשות כדי להנגיש את האתרים. התאריך לסיום ביצוע הפעולות הללו הוא סוף שנה זו. חברי הוועדה הבינו שאין סיכוי שזה יקרה, משום שאתרים רבים, ובכלל זה אתרים של הממשלה, טרם התחילו בכלל בפרויקט ההנגשה.

איגוד האינטרנט הישראלי, שמצופה ממנו שיעמוד בראש הנאבקים למען נגישות, מוצא את עצמו בעמדה קצת בעייתית. עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ, מנהלת האיגוד, הסבירה כי הסיבה שחברות רבות לא יהיו מוכנות בתאריך היעד היא מפני שהתקנות אינן ברורות ויישומן דורש השקעה כספית גדולה שאף ארגון לא מוכן להוציא אותה. עו"ד גרייבר מיהרה להדגיש כי האיגוד תומך בנגישות ופועל רבות למען נושא זה מזה שנים, אבל עליו להקשיב גם לבעלי האתרים.

גם יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, סבור כי קיימות בעיות בנוסח התקנות, מאחר שהן לא עורכות אבחנה בין גופי ממשל, גופים ציבוריים וגופים גדולים לבין עסקים קטנים.

יש תקנות? אז מה?!

אחת הטבלאות בדו"ח מציגה את התוצאה של חוסר הנגישות לעיוורים, למשל. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 54% מהעיוורים ויתרו על שימוש במחשב בגלל בעיות בראייה שאין להם מענה באתרים השונים, 32% דיווחו כי השתמשו אבל נתקלו בקושי מועט ורק כ-15% לא דיווחו על קשיים.

בחלק אחר של הדו"ח נסקרים התקנים שקיימים לבניית אתרים נגישים וכיצד האתרים בישראל עומדים בהם, אם בכלל. הארגון הבינלאומי W3 דירג את רמת הנגישות מ-A ועד AAA. מכון התקנים אימץ את התקן הבינלאומי וזהו התקן המחייב, שכל האתרים בישראל אמורים לעמוד בו. התקנות שפורסמו מבוססות על תקן זה והן קובעות ש-"החובה להנגיש את האתר מוטלת על הבעלים, והיא כוללת אתרי אינטרנט שהשירות שהם מספקים הינו מידע, אתרי חדשות ועוד. חובת הנגישות הורחבה לאפליקציות ויישומים מקוונים אחרים.

גם את מחברי המסך קומם המצב החמור במשרדי הממשלה, והם מותחים ביקורת עליה בנושא. הדו"ח האחרון שהממשלה פרסמה בנושא ממשל זמין בדק גם את הנגישות של אתרי הממשלה, על פי התקן הבינלאומי שאומץ בישראל. רק שישה מתוך 58 קיבלו ציון מעל 50 ורק חמישה אתרים זכו בניקוד מלא. בין האתרים שזכו לציון גבוה היה זה של בתי המשפט. לעומת זאת, אתר הביטוח הלאומי, שנציגיו ישבו אתמול בדיון והפליגו בשבחי המוסד על סיועו לבעלי מוגבלויות, זכו בניקוד הנמוך ביותר בכל מה שקשור לנגישות.

במהלך הדיון התבטאו חברי הוועדה כי יכול להיות שהטענות על נוסח לא בהיר של התקנות המחייבות הנגשה לבעלי מוגבלויות נכונות – אבל הן לא קבילות. התקנות פורסמו לפני שנתיים וחברות ענק שמהוות מונופול בתחומים שונים במגזר העסקי, לא יכולות להסתתר מאחורי הטיעון כי אינן יכולות לעמוד בעומס התקציבי הנובע מהתקנות.

זאת ועוד, ממעט הדוגמאות שהובאו אתמול בוועדה עולה כי יש לא מעט פתרונות קיימים שיכולים לסייע לארגונים להנגיש את האתרים שלהם ללא עלות יקרה ובלי לערוך שינויים רבים. כל מה שצריך זה רצון טוב ומודעות לחשיבות של ההנגשה של אתרים אלה דווקא עבור אוכלוסיות עם מוגבלויות. אם תרצו, הנה עוד דוגמה לבעיית המשילות הקשה השוררת בארץ. הממשלה והכנסת מחוקקות חוקים ומתקינות תקנות, ומגזרים שלמים מצפצפים עליהן צפצוף אחד ארוך, בהיותם בטוחים שאין סיכוי שאנשי משרד המשפטים יפשטו מחר על אתרים אלה ויסגרו אותם בגלל אי עמידה בתקנות. לא בבית ספרנו.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אודי

    על מה אתם מתלוננים, תקנות כאלה יש גם בארה"ב וגם בקנדה בשם ADA. אין חדש תחת השמש. אם חברות לא מקיימות אותן בישראל, זה רק בגלל שאתם גרים במזרח התיכון, חצי ערבים \ דע"ש, ולא באמת אכפת לכם. זה מצחיק שדווקא איגוד האינטרנט אומר שהתקנות לא ברורות, בעוד שהאיגוד בעצמו הוא זה שתירגם את התקנות לעיברית ראו קישור:https://www.isoc.org.il/w3c-wai/guidelines.html מה לא ברור?

אירועים קרובים