ועדה חדשה – אתגרים ישנים

מחרתיים (ג') תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה לישיבתה הראשונה בהרכב החדש, לאחר הבחירות. נושא הדיון יהיה "טכנולוגיה בשירות הנגישות" והיא תעסוק באחד התחומים היותר מרתקים של הטכנולוגיה: סיוע ושיפור איכות חייהם של בעלי מוגבלויות.

את הישיבה ינהל ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, שמחליף כיו"ר הוועדה את בן מפלגתו, ח"כ משה גפני, שחזר להיות יו"ר ועדת הכספים. מקלב מכהן בכנסת משנת 2008. הוא מילא שורה של תפקידים, כגון סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות החוץ והביטחון, הכלכלה, הפנים – והמדע והטכנולוגיה. כרגע מונה הוועדה שבעה חברים: יואב קיש (הליכוד), דב חנין (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד) ד"ר יפעת שאשא- ביטון (כולנו), חמד עמאר (ישראל ביתנו) ומקלב.

בכנסת הנוכחית הספיק מקלב להגיש הצעת חוק, כחלק מקבוצה של ח"כים כמו סתיו שפיר, אלי אלאלוף, שלי יחימוביץ' ונחמן שי, שעיקרה לאפשר לאזרחים לפנות למשרדי ממשלה באי-מייל. לקורא הסביר זה עשוי להישמע כדבר טריוויאלי, אבל כל מי שהיה בקשר עם מוסד ממשלתי או ציבורי בשנים האחרונות חש ודאי אי נוחות כששאל האם הוא יכול לשלוח מייל וקיבל תשובה שלילית. בשירות הציבורי, הפקס עדיין חוגג, ולנימוקים לכך – אבטחת מידע, הגנת הפרטיות ועוד כהנה וכהנה – הטכנולוגיה נתנה מענה כבר מזמן.

מה על הפרק?

במה תעסוק הוועדה? ככל שבוחנים את הנושאים מגיעים למסקנה כי הוועדה היא חדשה, אבל הנושאים שהיא תדון בהם יהיו די דומים לאלה שהיא דנה בהם בעבר, כולל בעבר הרחוק. אחד הנושאים שעומדים על הפרק הוא מחסור במהנדסים. השרשרת תקועה כבר מגיל התיכון – שם, כפי שפורסם באחרונה, הולך ופוחת מספר התלמידים שפונים ללימודי חמש יחידות במתמטיקה. שר החינוך החדש, נפתלי בנט, יזם ואיש היי-טק בעברו, דאג לציין את הנושא כאחד האתגרים שמשרדו רוצה להתמודד איתם, והוא בוודאי ימצא אוזן קשבת לכך בוועדת המדע והטכנולוגיה.

תחום אחר שהוועדה תמשיך לעסוק בו הוא התקשוב הממשלתי, ממשל זמין והשירות לאזרח. בנושא הזה יש לוועדה כר נרחב לפעילות דווקא בקדנציה הזו, עקב הקמתה של רשות התקשוב בראשותו של יאיר פרנק, לשעבר מנמ"ר משרד המשפטים. כוועדה בכנסת, מצופה מוועדת המדע והטכנולוגיה שתעקוב אחר פעילות הרשות ותוודא שגורמי ממשל אחרים משתפים איתה פעולה ומאפשרים לה לפעול, בעיקר לאור התחייבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

נושא נוסף בו על הוועדה לעסוק הוא המוכנות, או חוסר המוכנות, של המגזר הפרטי לאירועי סייבר ולאסונות טבע. מדובר בשורה ארוכה של מגזרים שלא בהכרח מפוקחים על ידי רגולציה, אבל שיבוש פעילות תשתיות המחשוב והטכנולוגיה שלהם עלול לשתק את המדינה, במיוחד במצבי חירום.

הוועדה גם משמשת כלובי הלא רשמי של ענפי ההיי-טק וה-IT . בקדנציה הקודמת היא הייתה שותפה ליוזמות חקיקת שיפורים בחוק לעידוד השקעות הון, הקלה על משקיעים שהם אנג'לים וסיוע מסיבי יותר מצד המדען הראשי, בשיתוף הוועדה, לחברות המצויות בשלב הטרום Seed. הוועדה צריכה לעקוב ולעודד מעבר חברות טכנולוגיות לדרום ועיבוי הפריפריה במקומות תעסוקה עתירי הון אנושי, שיאפשרו לישובים כמו ערד וירוחם להתנתק מהתלות הבלתי נסבלת של אזורים שלמים בפריפריה במפעל גדול אחד. כמו כן, עליה לשלב ידיים עם מדיניות נכונה של התאחדות התעשיינים, שעיקרה עידוד החדשנות והשקעה בטכנולוגיה במפעלי תעשיה – כבסיס להתייעלות, שיפור עמידה בתחרות ושיפור מצב כלכלי, מה שימנע פיטורים המוניים.

עוד נושא שיעמוד על הפרק גם בוועדה הנוכחית הוא המאגר הביומטרי. היא כבר שמעה דיווחים שונים, מצד אחד מהרשות הביומטרית ומצד שני מהארגונים שמתנגדים להקמת המאגר. זה המקום לציין כי המאגר הביומטרי נקשר באופן לא טבעי ולא מדויק לפרויקט תעודות הזהות החכמות – אחד מפרוקיטי המחשוב הכושלים ביותר שהיו אי פעם במדינת ישראל. כמובן שלמרות גודל הכישלון, אף אחד לא לקח אחריות ולא שילם את המחיר. יש לקוות ששר הפנים החדש, סילבן שלום, יגלה מנהיגות ויבוא לוועדה עם הצעה מקורית לחסל את הסאגה הזו, שכולם יודעים איך היא החלה ואף אחד לא יודע איך בדיוק היא תסתיים. מה שברור הוא, כאמור, שמדובר בכישלון.

השורה התחתונה: ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת יוצאת לדרך חדשה, עם סל מלא של אתגרים לטפל בהם. יש לקוות שהיא תמלא בהצלחה את משימתה: לעקוב אחר פעולות הממשלה וליזום נושאים ורעיונות שחשובים לכלל החברה בישראל.