שבוע הספר העברי – גם של הספרים האלקטרוניים

שבוע הספר העברי שנפתח היום (ד') הוא הזדמנות מצוינת לבדוק מה מידת ההשפעה של העידן הדיגיטלי על הספר המודפס. הספרים הדיגיטליים בני העשרות שנים בלבד מול הספרים המודפסים, שאתנו כבר מאות שנים.

השאלה הזו, כמו כל הנושאים המרכזיים הקשורים לספרות הדיגיטלית, עלתה ברב שיח שהתקיים שלשום (ב') בבית אנשים ומחשבים, בהשתתפות מומחים בעולם הספרות בכלל ובעולם הספרות הדיגיטלית בפרט. מישור אחד של התייחסות לעניין מבוסס על הנחת יסוד לפיה טכנולוגיות חדשות משבשות או מחסלות טכנולוגיות ישנות. המישור השני הוא האם טכנולוגיות חדשות משנות לחלוטין את הרגלי החיים שלנו, כמו הרגלי הקריאה.

לגבי המישור הראשון, התשובה לשאלה מונחת במספרים. מנתונים שפרסמה הספרייה הלאומית לקראת שבוע הספר עולה כי חלה ירידה מסוימת – אבל לא דרמטית – במספר הספרים המודפסים בישראל. השנה הודפסו 243 ספרים פחות מאשר בשנה שעברה.

מצד שני, מדווחת הספרייה הלאומית, יש גידול איטי אך קבוע במספר הספרים האלקטרוניים. בשנה שעברה הגיעו אליה 417 ספרים אלקטרוניים ועוד 480 ספרים מוקלטים.

האשם בירידה במספר הספרים המודפסים לא נעוץ בהכרח בספרים האלקטרוניים. עלינו לזכור את המצב הלא ממש טוב בשוק הספרים בכלל ואת התחרות הקשה שקיימת בין 20 הוצאות לאור, שאחראיות ליותר ממחצית הספרים שמודפסים בכל שנה.

באשר למישור השני, טכנולוגיות חדשות לא באמת משנות את הרגלי החיים שלנו, כולל לא את הרגלי הקריאה. אפשר למצוא הוכחה לכך בעולמם של הילדים ובני הנוער. אין חולק על כך שהם שקועים עד צוואר ומצויים בנבכי העידן הדיגיטלי, מבלים שעות על גבי ימים בטאבלטים ובסמארטפונים. כמו מבוגרים רבים, אגב. אולם, האם העובדה הזו שינתה את הרגלי הקריאה שלהם? כלומר: האם הם קוראים יותר ספרים דיגיטליים? התשובה לכך שלילית. מנתוני הספרייה הלאומית אנחנו למדים שמספר הספרים הדיגיטליים לילדים ולנוער שיצאו השנה עומד על 855 – ירידה קלה לעומת אשתקד, ואין עלייה דרמטית בצריכת הספרים הדיגיטליים בקרב בני התשחורת.

יצוין כי לצד הספרים הדיגיטליים, יש לדיגיטל תפקיד נוסף בעולם הספרות: קידום הספרים המודפסים. התופעה הזו הולכת ונפוצה. הוצאות לאור נעזרות ברשתות החברתיות על מנת להודיע לקוראים על ספרים חדשים ולקדם ספרים מסוימים. הן גם משתמשות בחוכמת ההמונים כדי לקבל משובים של קוראים לגבי ספר מסוים. בידיעות ספרים אפילו ניצלו את פייסבוק (Facebook) כדי לקרוא לגולשים לבחור שם לאחד הספרים, שהישראלים לא "קנו" את תרגום שמו מצרפתית. שלא לדבר על מיזמים של אנשים פרטיים, שרוצים לכתוב ספר ומגייסים את הכסף באמצעות האינטרנט, על גבי אתרים שנועדו לגייס כספים מההמון. החשיפה הגדולה שיש למדיות החברתיות לא רק שאינה פוגעת בספרים הקונבנציונליים אלא מעלה את החשיפה אליהם.

האזנה ערבה

ז'אנר בולט נוסף הוא הספרים המוקלטים. לא מדובר עוד רק בספרי קלאסי קלטת, על גבי קלטות עם סלילים – אלה שילדי ישראל זוכרים משנים עברו, אלא ביצירות ספרותיות מוכרות מכל מיני ז'אנרים, כולל ספרי ילדים, שניתנות להאזנה. חלק ניכר מהספרים המוקלטים שיוצאים כיום בישראל מושמעים ב-icast. מוטי ליפמן, מנכ"ל החברה, שהשתתף ברב שיח, הדגיש כי הספרים המוקלטים אינם מאיימים בשום צורה על הספרים המודפסים. להיפך, הם מהווים פלטפורמה שמעודדת את הקוראים לחזור אל המדפים. מצד שני, הספרים המוקלטים הם התשובה האופטימלית לאלה שיש להם פחות זמן לעלעל בין דפיהם של הספרים המודפסים, אבל עדיין רוצים לצרוך תרבות. הרי אנחנו עסוקים רוב שעות היממה, נקרעים בין קריירה תובענית לשעות איכות עם בני המשפחה, וסופי השבוע כבר מזמן הפסיקו להיות זמן מנוחה.

העידן הדיגיטלי מאפשר לנו לשמוע את הספר כמעט על כל רכיב אלקטרוני – החל מהטלפון הנייד ועד למערכת המולטימדיה ברכב. רבים מאתנו מבלים זמן ניכר בכל יום בפקקי תנועה, בבוקר ובערב. לפעמים אין דבר מתאים יותר מאשר לשמוע ברכב ספר מעניין, שירגיע אותנו ויעורר את הדמיון בדרך הביתה.

עולם הדפוס הקונבנציונלי מתאים את עצמו לעידן הדיגיטלי החדש. בתי הדפוס של ימינו לא דומים בכלל לאלה הוותיקים. מכונות הדפוס הדיגיטליות מבוססות כולן על מערכות תוכנה, שליטה ובקרה, המאפשרות לשלוט על כמות הספרים, לגוון את הפורמטים ואת האריזות של הספרים. טכנולוגיות של מחשוב ענן, אנליטיקה של מידע לפילוח קהל הקוראים והדפסת מהדורות מיוחדות עבורו הולכות ומשתכללות כל הזמן.

השורה התחתונה: גם השנה, שבוע הספר העברי יהיה חגיגה בה יוצגו מיטב הספרים. אמנם, הספרים המודפסים עדיין שולטים בדוכנים בכיכרות הערים, אבל יהיה שם מקום גם לקוראים שמשלבים בחייהם את קריאת הספר המודפס לצד שמיעת או קריאת ספר אלקטרוני. גם כאן, התוכן הוא המלך ואם יש סיפור טוב – יש מי שיקרא אותו או יאזין לו, בכל פורמט שהוא.