ההיי-טק צריך להדרים לדימונה

משלחת של צמרת התאחדות התעשיינים, בראשותו של נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, יצאה הבוקר (ה') לביקור בדימונה, ששמה נקשר בשבועות האחרונים בפיטורי עובדים, אבטלה וקריסת מפעלים. בין חברי המשלחת היה אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

אוטומציה ומערכות מחשוב יכולות להציל מפעלים, לא רק בדרום. כאן נכנס מקומם של התעשיינים והיוזמה העסקית-כלכלית – לא במקום הממשלה אלא בנוסף ובמקביל אליה.

בארבע השנים האחרונות התבשרנו על מספר יוזמות מבורכות, שעיקרן הפיכת דימונה, באר שבע והיישובים הסמוכים לאחד ממרכזי הסייבר בישראל. היוזמות הללו נכונות וזו הדרך שבה אפשר לתת תקווה לתושבי אזור זה. זאת, בנוסף לפתרונות אחרים שיצמצמו את הסכנה לפיטורים, בין היתר על ידי עידוד מפעלים באזור להשקיע באוטומציה ובמחשוב כדי לצמצם את ההוצאות ולמזער את ההפסדים.

כשם שהקטר של ההיי-טק הגיע לבאר שבע והפך אותה לאחד המרכזים הגדולים בישראל בתחום, אין שום סיבה שהוא לא יעצור גם בדימונה ויפתח את האזור – כולל, כמובן, את הצעירים.

אתגרי התקשוב של השרים החדשים

אחרי שהסתיימו טקסי קבלת הפנים לשרי הממשלה החדשה, שיצאה לדרך השבוע, הם מתפנים להתחיל ללמוד את האתגרים שעומדים בפניהם ולטפל בתחומים הללו, ביניהם גם נושאי המחשוב, התקשוב והטכנולוגיה הרלוונטיים לכל משרד ומשרד. הנה פירוט על כמה מהם:

משרד ראש הממשלה: משרדו של בנימין נתניהו הוא זה שאחראי על התקשוב הממשלתי ומטה הסייבר הקיברנטי, שהפך לרשות – יוזמה ברוכה שהחלה בסוף הקדנציה הקודמת, בעידוד ראש הממשלה, שגם דאג לתקצב אותה.

באחרונה נכנס יאיר פרנק לתפקיד האחראי על רשות התקשוב הממשלתית. הציפיות מפרנק רבות, יש לו ערימה של מטלות חשובות לעשות, ואם תימשך הרוח הטובה שנשבה מלשכת נתניהו, שכאמור – דוחף ומעודד יוזמות אלה, יש סיכוי שאזרחי ישראל יוכלו ליהנות בשנים הקרובות משירותים דיגיטליים, שיקלו את המגע שלהם עם משרדי הממשלה.

אגב, את מטה ישראל דיגיטלית, שהיה עד כה במשרד ראש הממשלה, העביר נתניהו לאחריותה של גילה גמליאל, בשילוב מעניין יחד עם נושאי האזרחים הוותיקים, הצעירים והשוויון המגדרי.

משרד הכלכלה: זהו המשרד שמחזיק בידיו את המפתחות לחלק גדול מהפן הממשלתי של פעילות ענף ההיי-טק בישראל – מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות. זאת, באמצעות זרוע המדען הראשי ואגפים נוספים של המשרד, שחלקם מהווים חסמים ללא מעט השקעות מקומיות וזרות. האתגר הגדול של השר החדש, אריה מכלוף דרעי, הוא לסיים סוף סוף את הסאגה שנקראת תקציב המדען.

אם דרעי מעוניין שיירשם הישג כלשהו על שמו במשרד, עליו לוודא כבר כעת שתקציב המדען יעודכן ושיקודמו יוזמות שונות שהחלו בקדנציה הקודמת, כמו עדכון חוק עידוד השקעות הון ועידוד החינוך הטכנולוגי ברשתות המקצועיות שתחת אחריות המשרד.

משרד החינוך: שר החינוך, נפתלי בנט, כבר הצהיר השבוע שהוא בעד החינוך הטכנולוגי. בנט לא צריך להמציא את הגלגל: במנהל הטכנולוגיה ומערכות המידע של המשרד, בראשות ד"ר עופר רימון, יש תוכניות למכביר, חלקן מתוקצבות וחלקן כבר פועלות. השר צריך קודם כל לא לעצור את התוכניות. כמובן, אסור לו לשכוח לרגע שאחד הציבורים המרכזיים שאמורים ליישם בפועל את הרפורמה המחשובית הוא המורים. כדי שיהיו מורים טובים, צריך לתת להם מחשבים. כאן נכנס לתמונה פרויקט מחשב לכל מורה, שהחל כיוזמה של אנשי היי-טק בהובלת אורי בן ארי ומתנהל כיום בשיתוף משרד החינוך, אם כי בקצב איטי מאוד.

משרד הבריאות: למשרד שב, כסגן שר ללא שר מעליו, הרב יעקב ליצמן. הוא כיהן במשרד בממשלה שלפני הקודמת. ליצמן חוזר למשרד עם תלות רבה מאוד בטכנולוגיה ובמערכות מידע, אותה הוא כבר מכיר, עם פרויקטים יפים שנערכו בבתי החולים ובארגוני הבריאות השונים. הוא יצטרך לנתב את הרעיונות והפיתוחים לטובת מימוש הליבה העיקרית של המשרד: שיפור השירות, צמצום התורים בבתי החולים, הגברה משמעותית של הרפואה המקוונת, שמטפלת בעיקר במניעת מחלות, והמשך הטמעת מערכות קצה ניידות בכל מחלקות בתי החולים. הציפיות הן גבוהות ויש לקוות שליצמן לא יאכזב גם הפעם.

משרד התחבורה: המשרד הזה, בו נשאר ישראל כץ, נתון מזה שנים במהפכה טכנולוגית שמשרתת את הלקוחות העיקריים שלו – הנהגים ומשתמשי התחבורה הציבורית. הוצאת רישיון נהיגה והחלפת בעלות על רכב באמצעים ממוחשבים, כמו גם אספקת מידע מגוון ואמין על לוחות זמנים של רכבות ואוטובוסים הם חלק בלתי נפרד מהפעילות של משרד זה. את הפרחים, במקרה הזה, יש לשלוח קודם כל למנכ"ל הנמרץ, עוזי יצחקי, שדוחף את הטכנולוגיה.

משרד הפנים: זהו המשרד שאחראי על הרשויות המקומיות. הפער הדיגיטלי שקיים בין השלטון המקומי לבין הממשלה זועק לשמיים. יש ציפייה מהשר החדש, סילבן שלום, שישנה את המצב, אם כי הסיכויים קלושים. בנוסף, הוא יצטרך להתמודד עם סוגיית הפיילוט של תעודות הזהות החכמות, שאם יעבור בהצלחה ויוחלט ליישם את הפרויקט הזה, יחויבו אזרחי המדינה שמוציאים תעודות זהות או דרכונים לספק טביעות אצבע למאגר ביומטרי. על השר החדש להבין שהוא לא חייב שום דבר לאף אחד ואם יבטל את הפיילוט ההזוי הזה – יזכה למחיאות כפיים מלא מעט אזרחים מודאגים.

יש, כמובן, עוד משרדים ממשלתיים והצלחתם של כולם היא הצלחתה של כל החברה הישראלית, על כלל רבדיה.