האם אתם ערוכים לעידן החדש?

עולם המחשוב הארגוני עובר בשנים האחרונות שינויים טקטוניים. הרצפה בחדרי המחשבים המאחסנים את הנכס היקר ביותר שיש לארגון נעה בחוסר שקט. מנהלי המחשוב מפנימים אט אט שעל החלונות האטומים של הדטה סנטרים מתדפקים שחקנים חדשים-ישנים, שמוכרים להם מעולמות אחרים. שחקנים שעד עכשיו אותם מנהלים היו משוכנעים שיישארו שם. תקוותם של מנמ"רים רבים הייתה שהמחשוב הארגוני הקלאסי, מערכות ה-Legacy, השרתים ותפיסות העולם שנתפרו סביבם יישארו לתמיד, והם יוכלו להמשיך ולנהל את אזורי הנוחות שלהם.

אבל המציאות חזקה יותר מכל דבר אחר והתובנות שהמנמ"רים מתחילים להפנים מביאות אותם למסקנה שכנראה שמה שהיה לא יהיה. מה שעוד יותר מדאיג אותם הוא כיצד מתמודדים עם השינויים ומה ההשלכות שלהם. השאלות האלה לא נשארות בתחום הצר של ממלכת ה-IT שלהם אלא מתחילות לעלות גם מהשטח, מלמטה.

מעבר לכך, המנמ"רים צופים בדאגה כיצד טכנולוגיות שנחשבות כיום לחמות ביותר בעולם המחשוב חודרות לארגונם ולמעשה מדלגות מעליהם. הכוונה היא למובייל, הרשתות החברתיות, האינטרנט של הדברים ומחשוב הענן.

הטכנולוגיות הללו כבר מיושמות בארגון, בצורות שונות. הבעיה היא שהשליטה והניהול עליהן לא מצויות בידי המנמ"ר. נשאלת השאלה: האם המנמ"רים ערוכים לטפל בזה? האם הם מוכנים לעידן החדש – ה-Enterprise 4.0?

"התפיסות המקובלות לגבי האופן בו הטכנולוגיה תומכת בתהליכים עסקיים משתנות ועולם המחשוב הארגוני עובר שינוי מטלטל", אומר גדי גילאון, מנכ"ל מוביסק טכנולוגיות ולשעבר מנמ"ר בכיר בארגונים גדולים כמו שירותי בריאות כללית ופרטנר. "המציאות המחשובית הארגונית מחייבת בניית אסטרטגיה, מדיניות וכלים המאפשרים את קיומן של שתי מערכות מחשוב בארגון, שמשלימות האחת את השנייה. המחשוב הארגוני החוץ דומייני, שכולל את פעילויות המובייל, הענן והאינטרנט של הדברים, נתפס כחדשני, לצד המחשוב הארגוני הקלאסי, שנתפס איטי ומיושן".

"האתגרים האלה מורכבים ועתידים להשפיע ישירות על מעמדו של המנמ"ר ועל הארגון", לדבריו. "המורכבות נובעת בעיקר מכך שעל המנמ"ר להתוות מפת דרכים לארגון, שתשלב בין הקיים למגמות החדשות, כי האלטרנטיבה של החלפת המערכות בהן אינה באה בחשבון".

ארגונים תקועים בגלל חוסר ידע

חוסר המוכנות של הארגונים לא נע רק במסלול הטכנולוגי. לדעת גילאון ואנשי מקצוע רבים אחרים בענף, הסיבה שארגונים תקועים עדיין בעולם הישן ולא מבצעים את החיבור המתבקש בין העידן הדיגיטלי למערכות הקיימות היא חוסר ידע. המנמ"רים הוותיקים בארגונים הגדולים לא עושים מספיק מאמצים כדי ללמוד ולהתעדכן. הם לא נאבקים פנימית, בתוך הארגון, כדי להיחשף לטכולוגיות הללו, ומעדיפים להיצמד לטיעון המוכר שהנהלות הארגונים לא משתפות פעולה.

התוצאות של מציאות כואבת זו באות לידי ביטוי בחילופי משמרות שהתקיימו בשנתיים האחרונות בתפקידי המנמ"רים בארגונים. הדור המבוגר יותר מפנה את מקומו לטובת דור צעיר יותר ומתקשה להשתלב בארגונים שכבר מצויים בעידן הדיגיטל. כך נוצרת בעיה אחרת, כללית יותר: אנשי היי-טק בני 45 ומעלה שלא מצליחים למצוא מקומות עבודה, שוב ושוב, כמו גלגל.

התובנות שהמנמ"רים צריכים להוציא מדברים אלה הם: ראשית, לכו ללמוד, תתעדכנו, אל תחששו מהעידן החדש, הוא אצלכם בבית. דבר שני, ממשו את המשימה המרכזית שמוטלת כיום על כל מנמ"ר – ליזום, להביא טכנולוגיות חדשות ולהציע אותן להנהלה. אל תצפו שהמנכ"ל יבקש את זה מכם, הוא לא מבין בטכנולוגיה אבל יודע מה הוא צריך כדי להתקדם. הפיצוץ מגיע כאשר ההנהלה מבינה שהיא נשארת מאחור מבחינה טכנולוגית, ואת המחיר משלמים המנמ"ר ועובדים אחרים. התובנה השלישית קשה ויש ליישמה בזהירות: אם אתם חשים שאתם חיים בארגון שהנהלתו לא מפנימה את חשיבות ההשקעה בדור המחשוב הארגוני הבא, קומו ולכו. אל תחכו שזה יבוא מהם.