האיים האבודים בארגונים
אייל בירן נזכר בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית ומקשר בינה לבין הגופים השונים בארגון
האיים האבודים הייתה סדרת טלוויזיה מרתקת בשנות ה-70. רבים מהילדים ובני הנוער בישראל של אז, ימי הערוץ הבודד, היו רצים פעם בשבוע אחרי הלימודים אל הטלוויזיה ומחכים למנגינת הפתיחה המדהימה והסוחפת ולצוות השחקנים הנפלא, כדי לזכות לראות מה קרה לחבורה האמיצה שנסחפה עם אונייה בלב ים, הגיעה לקבוצת איים אבודים ועסקה במלחמת הישרדות.
אתם בוודאי מבינים עד כמה הופתעתי לראות שהאיים האבודים חוזרים אלינו לאחר זמן כה רב. אלא שהפעם הם לא חוזרים לטלוויזיה, ואף לא מדובר בסרט קולנוע שמשחזר את ההצלחה של הסדרה. הפעם הם מופיעים בסביבה העסקית של כל אחת ואחד מאתנו, בארגונים שונים בכל התחומים. שיווק, טכנולוגיה, פיננסים, מוצרי צריכה, תשתיות… כמעט בכל ענף תוכלו למצוא ארגון עם איים אבודים. הכוונה היא ליחידות ותחומים ארגוניים שעובדים בנפרד, כל אחד לעצמו, ללא חיבור משמעותי שייצור מהם שרשרת ערך לארגון.
האיים הללו יכולים להיות בתחומי השיווק, ניהול המידע, האסטרטגיה או הטכנולוגיה – אפשר למצוא אותם פזורים ברחבי הארגונים. בחברות שירותים, למשל, נמצא שיש לכל תחום יעדים עסקיים מוגדרים, רשימת לקוחות לגיוס והיקף עסקות מכר להשגה. לוח הזמנים של כל אחד ממנהלי התחומים עמוס לעייפה ומסע המכירות מתחיל בו בכל יום מחדש.
אמנם, יש בפעילות הזו הישגים לא קטנים: לאורך זמן ניתן לחזות בעמידה ביעדים, עסקות שנסגרות ושביעות רצון של ההנהלות. אבל יש בה גם עלות שולית שהולכת וגדלה עם כל עסקה נוספת שסוגר כל "אי" כזה. העלות הזאת נובעת מחוסר התיאום בעבודה, העדר פעולה מול לקוחות כשרשרת ערך. כל "אי" מתכנס ליעדים שלו, בתחומו הצר, כל מנהל תחום או ראש "אי" יושב בדד, אחראי ליעדיו, להצלחותיו או לכישלונותיו.
רק תחשבו על בזבוז המשאבים ופספוס ההזדמנויות שנובע מכך שאף אחד לא רואה את התמונה הרחבה. למשל, דמיינו מצב שגרתי בו משא ומתן בין לקוח פוטנציאלי לתחום המכירות בארגון, שמציע לו מוצר טכנולוגי או שיווקי, לא צולח, אבל תחום הייעוץ האסטרטגי, שיכול היה להציע עסקה חלופית, לא עודכן בזמן או לא היה מודע לכך בכלל. לחילופין, קל לחשוב על מצב שבו תחום ה-BI נאבק על עסקה חד פעמית אבל תחום השיווק הדיגיטלי, שיכול היה לייצר ממנה פוטנציאל רחב יותר ולהראות שיש קשר בין הפיתוח הספציפי לשינוי של צורת השיווק בכלל, לא היה באזור כשהמשא ומתן הסתיים בלא כלום.
כל ארגון צריך כיום ראייה רחבה ויכולת לחבר בין כל התחומים ולהפוך אותם מקבוצת איים אבודים לרצף איתן של שרשרת ערך. שם המשחק אינו רק ליצור את התחום החדשני הבא או להזניק עוד תחום פעילות, אלא לבצע סינרגיה אמיתית בין הגופים בארגון, כדי ש-1+1 יהיה 3. יש צורך בגורם עסקי מרכזי שיראה את הפוטנציאל בחיבור הממשקים וביציאה משותפת ללקוחות, שידע למנף את נכסי הארגון וליצור מול הלקוח פאזל שלם של אפשרויות עסקיות עם חבילות ערך משלימות. גורם שידע לספר את הסיפור; להתאים אותו לכל לקוח ולקוח; להפעיל בו זמנית ובקלות את כל היחידות והנכסים שיש בארגון; ולמקד את כל מי שרלוונטי לאותו מקרה ונחשף עד לאותה נקודה רק לפן אחד ממכלול הפתרונות.
לסיכום, רק לשם האווירה, הנה קטע הפתיחה של הסדרה האלמותית. אז תגבירו ווליום, תיהנו מהאיים האבודים אבל אל תעשו זאת במציאות.
הכותב הינו ראש אגף דיגיטל ו-Big Data בבנק לאומי.
תגובות
(0)