מה נשתנה בבחירות 2015?

האם המפלגות השתמשו נכון בטכנולוגיה במערכת הבחירות שאך הסתיימה? עד כמה היא סייעה להן בהתמודדות? ובאיזה אופן קשור ה-Big Data לכל העניין?

25/03/2015 18:31
ערן אלראי, מנכ"ל Software AG ישראל. צילום: פלי הנמר

רגע לאחר תוצאות הבחירות המפתיעות והכישלון הקולוסאלי של הסוקרים, ולקראת חג הפסח הממשמש ובא, הגיע הזמן לברר, בהיבט הטכנולוגי, מה נשתנה בבחירות הללו מהבחירות הקודמות.

ניתוח כלי המדיה והטכנולוגיות ששימשו את המפלגות בבחירות הקודמות מעלה שב-2013 התחילו הקמפיינרים להבין את ערכה של המדיה החברתית הניידת כערוץ מרכזי בפוליטיקה של המדינה. ישראל מתאפיינת באוכלוסיה צעירה יחסית – 58% מהישראלים הם מתחת לגיל 35. נתח אוכלוסיה זה פעיל מאוד במדיה החברתית, וגם רבים מהאזרחים מעל גיל 35 מבלים זמן לא מבוטל בערוצים אלה. מרבית האוכלוסייה בישראל חיה, בועטת ומשתפת מידע ברשתות החברתיות דרך סמארטפונים וטאבלטים, ומסתייעת באפליקציות ייעודיות שמזרזות את התהליך. לכן, היה זה אך טבעי להגיע אל הבוחרים הצעירים דרך קמפיינים מקוונים בפלטפורמות ניידות.

ומה נשתנה ב-2015? תחושות המיאוס והייאוש של הבוחרים משינוי בבחירות הללו הביאה למלחמה על כל קול. במטות המפלגות הבינו שבמציאות של לא פחות מ-20 מנדטים של קולות צפים, לא מספיק לפתוח דפים וקבוצות פוליטיות בפייסבוק (Facebook), לצייץ בטוויטר (Twitter) או לקנות פרסום בגוגל (Google). כדי שהבוחרים המתנדנדים לא יזלגו בין הידיים יש צורך להיות אקטיביים – לאתר אותם מבעוד מועד על ידי בניית פרופיל התנהגותי ולשאוף לנטר אותם בזמן אמת. הבוחרים נמצאים למעשה בכל מקום: במחשב במשרד, בטלפון הסלולרי, בממיר של הטלוויזיה, בתור האלקטרוני לקופת חולים, בכביש 6, ברשומות של הביטוח הלאומי, בקופה האוטומטית בסופרמרקט ועוד. זהו, למעשה, האינטרנט של הדברים, שמחבר כיום כל מכשיר ומשתמש לרשת ומייצר כמויות עצומות של נתונים המוכרים כ-Big Data.

Big Data והמפלגות

כיום קיים בשוק מגוון של כלים טכנולוגיים-עסקיים מהירים וגמישים, שמאפשרים ניתוח מעמיק של Big Data, אך מעטים הכלים והפתרונות שעושים זאת בזמן אמת, תוך יכולת לעבד אירועים מורכבים. השילוב של כלים אלה מאפשר לכל מי שמנהל קמפיין – מגופים עסקיים ועד לארגונים פוליטיים – להכיר לעומק ולהיות רגישים הרבה יותר לדרישות המשתנות של הלקוחות או המצביעים. חברות ענק בינלאומיות מנצלות טכנולוגיות אלה על מנת ליישם אסטרטגיית Big Data שמאפשרת להן להגיע ללקוחות חדשים, לשמר את הקיימים ובשורה התחתונה, להתמודד טוב יותר בזירת התחרות.

הצורך להגיע ללבו של המצביע המתלבט אקוטי לא פחות מהצורך לתקשר עם לקוח עסקי. מפלגות רבות בישראל עשו שימוש בטכנולוגיות Big Data על מנת למקד את הקמפיין שלהן בבוחרים רלוונטיים, לשגר אליהם את המסרים המתאימים ביותר.

כפי שראינו, גם בישורת האחרונה של מרוץ הבחירות, המפלגות עשו מאמצים כבירים להגיע אל ידו ה-"רועדת" של הקול הצף ולשגר אליו מסרים שינחו אותו לשים בקלפי את הפתק הנכון. הדינמיקה והקצב הרצחני של האירועים בשבוע האחרון שלפני הבחירות הותירו את הסוקרים חסרי אונים, וכך הפכה המלחמה העזה על כל קול בבחירות 2015 לשעתם הגדולה של ניתוח Big Data והאינטרנט של הדברים בזמן אמת.

בסופו של החד גדיא הפוליטי למדנו כי רק מי שהבין מהר מה נשתנה בנוף הפוליטי בשנת 2015 והשכיל לרתום לטובתו את כל הפלטפורמות הרלוונטיות – מדיה אונליין, SMS וטכנולוגיות נפוצות נוספות ברשת – הצליח לפצח את חידת המצביע הישראלי ולהביא את נציגיו לכנסת.

כעת נותרנו עם השאלה האם הטכנולוגיה יכולה לנצח בחירות או שהבנת המפה הפוליטית באופן המסורתי ביותר היא המייצרת את דחף ההצבעה? בקצב האירועים במדינת ישראל ייתכן שנקבל את התשובה בקרוב – בבחירות הבאות.

הכותב הינו מנכ"ל SPL-Software AG ישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים