המגמות המובילות את תחום תקשורת הנתונים

בשנתיים האחרונות תחום תקשורת הנתונים ותחום המיתוג בפרט עוברים מהפכה של ממש. חשיבות המהפכה הזו באה לידי ביטוי מעבר להיבט טכנולוגי שלה, וכמו כל מהפכה היא משפיעה על האופן בו אנשים מנהלים ומתנהלים בתחום.

במשך שנים רבות "סבל" תחום תקשורת הנתונים משמרנות מקובעת. שוק התקשורת מובל זה שנים רבות על די יצרניות בודדות, כאשר הסטנדרטים שפיתחו לא מעט יצרניות עבור מוצריהן הפך להיות הסטנדרט דה פקטו בשוק, זאת על מנת לייצר תלות של לקוחות ומשתמשים בהיצע השוק של אותו יצרן.

עד לאחרונה פתרונות התקשורת של היצרנים היו ייעודיים בלבד, ולמרות "סטנדרטיים פתוחים" לכאורה של פרוטוקולים, והיכולת של מוצרים "לדבר" האחד עם השני – בפועל היצרנים עבדו על חומרות ייעודיות (מעבדים), שלהם נכתבה מערכת הפעלה אשר היוותה למעשה קניין רוחני של היצרן. את מערך התקשורת ניהלה תמיד תוכנת ניהול שיועדה לנהל אך ורק את ציוד היצרן הרלוונטי כמובן. כך קובע בשוק המודל השמרני של חומרה + מערכת הפעלה: מערכות השליטה והבקרה הפכו בעצם למקשה אחת תלוית יצרן, על כל המשתמע מכך (תמחור, גמישות, יכולת גידול ושינוי וכד').

למען הגילוי הטכנולוגי הנאות נציין כי היתרון הנובע משמרנות לגיטימי ומוכר: "יצרן אחד – יתרון עובד". מאידך, ישנם חסרונות עצומים אשר הולכים וגדלים ככל שהטכנולוגיה מתפתחת בעוד סביבת העבודה אינה "פתוחה" לשינוי. סביבה כזו, שאינה מאפשרת תמיכה בפתרונות של יצרנים אחרים בהיותה "Closed Box" – לעולם תהיה גמישה רק עד לפרמטרים אותם קבע היצרן הרלוונטי.

והנה, בעת הזו ולרווחת אנשי המקצוע בתחום – מגיע השינוי. השינוי מגיע בגלים כאשר כל "גל" לוקח את תחום התקשורת לממד נוסף של פתיחות וגמישות. המושגים החדשים שהולכים ונשמעים הם: SDN, קרי Software Define Networking, שהינו בעצם מושג כללי שמדבר על הפרדת חלק החומרה (Data Plan) מחלק התכנה (Control Plan), כאשר חלק התכנה המשמש כבקר על כלל ציוד התקשורת בארגון ומבוסס תכנה מרכזית אשר מנהלת את "שכבת החומרה". על הבסיס הזה יצרניות שונות החלו לפתח בקרים שונים מבוססים תוכנה, חלקן בעלות קוד פתוח, חלקם מבוססות קוד מקור סגור (שוב, אותו קניין רוחני של יצרן החוזר כחוט השני מהעולם השמרני).

חלק מהיצרניות הגדילו לעשות ומציעות היום את חומרת המתגים (מעבדי התקשורת המארז וכד') כרכיב חומרה בלבד (אשר ניתן לניהול), כאשר מערכת ההפעלה אשר מוטמעת מעל מעבדי התקשורת הינה "פתוחה", קרי אינה מערכת הפעלה קניינית של יצרן אלא מערכות הפעלה פתוחות וייעודיות לתחום המיתוג כגון: Cumulus או Big Switch . במציאות כזו יכול והצרכן לבחור באם לקבל את המתג עם מערכת ההפעלה ה"מסורתית" של היצרן, או עם מערכת הפעלה פתוחה אשר ניתנת לתכנות, שינוי, והטמעה – כחלק ממוצר אשר נמכר הלאה ללקוח סופי (חלק ממוצר OEM). מכאן בעצם אנו רואים פיצול בין יצרניות החומרה לבין יצרניות התכנה אשר מתמקדות בפיתוח מערכות הפעלה, בקרים, תכנות ניהול ואבטחה. יתר על כן, כאשר מערכת ההפעלה של המתג "פתוחה" – ניתן להתקין תכנות נוספות על מערכת ההפעלה הבסיסית כגון Load Balancers ,Accelerators תכנות ניהול וכד'.

בשלב זה קשה לקבוע את מגמות השוק, אך ברור שהנושא זוכה להתעניינות עצומה מצד ה-Early Adopters (מאמצי הטכנולוגיה החדשה) ולהסתייגויות מצד השמרנים בתחום, כאשר כל צד מעלה את טיעוניו בעד או נגד.

בנימה אישית, לדעתי זוהי הזדמנות גדולה שמאפשרת לנו לקחת את תחום תקשורת הנתונים המקובע, שלא עבר שינויים מרחיקי לכת בעשור האחרון, ולהקפיץ אותו לחזית הטכנולוגיה ולמקום ה"פתוח", בו נמצאים זה מכבר תחומים דומים (דוגמת שרתים ומערכות איחסון).

הכותב הינו אחראי תחום תקשורת ואבטחת מידע Dell ישראל