שנת ההיסטריה וחוסר הוודאות

ראש השנה תש"ע מתאפיין באווירה של סוף המשבר, כאשר הדגש הוא על המילה אווירה. המנכ"לים והמנמ"רים אליהם פנינו במסגרת המשאל שמתפרסם במהדורה זו, הסכימו ביניהם על כמה עובדות: תשעת החודשים הראשונים של 2009, כמו גם הרבעון האחרון של 2008, התאפיינו בעיקר במצבי רוח – חוסר ודאות לגבי עוצמת המשבר, חוסר ודאות עד היכן הוא יעמיק, וחוסר יכולת לתכנן קדימה. התוצאה הישירה הייתה עצירה מוחלטת של כל מה שניתן לעצור. זו לא היתה עצירה בגלל בעיות תקציביות או שינוי בסדרי העדיפויות, אלא ישיבה על הגדר – התארגנות מחדש וציפיה לבלתי נודע. בדיעבד, זו הייתה שנה שבה פעלנו בעיקר על פי מצב הרוח ועל פי תחושות פנימיות שלנו, שנבעו מאירועים שונים, בעיקר כאלו שקרו מעבר לים. העצירה הזו הובילה לדחייה של פרויקטי IT בארגונים ולדחייה בקבל החלטות לגבי השקעות חדשות.

צריך גם לשים לב לעובדה אחרת: מרבית המשיבים למשאל שערכנו לכבוד החג, מצביעים על כך שבשורה התחתונה, ענף ה-IT לא נפגע ישירות מהמיתון. לא שמענו על התמוטטות של ספקים או על פיטורים המוניים בחברות IT, למרות שהארגונים במשק נאלצו לקצץ ולצמצם פרויקטים. ניתן לייחס זאת לתופעה מעניינת שאפיינה את המיתון הזה: מעטים הם הארגונים ששמו את ה-IT על מזבח הקיצוצים. המיתון הנוכחי הוכיח שוב, כי ה-IT כבר אינו בגדר "הוצאה" שיש לחסוך בה, אלא כלי שמסייע לארגונים להרגיע את עצמם מההיסטריה הציבורית אליה נקלענו.

נדמה שהנהלות ארגונים למדו להעריך באמת את כוחו של הגורם האנושי בתחום ה-IT ובכלל. היטיב להגדיר זאת גדי גילאון, סמנכ"ל מערכות המידע בפרטנר: "הבנו שהדרך לחוסן הארגוני עוברת דרך חיזוק תחושת הביטחון התעסוקתי של העובדים, ובמסגרת המדיניות הכללית – הוחלט שלא לפטר עובדים על רקע המיתון". פרטנר לא הייתה היחידה שנהגה כך. אם יש משהו טוב שאפשר לקחת מהמיתון הזה, הוא שדרוג התובנה לגבי ערכו של עובד מסור ונאמן על פני עובד חדש שעלותו אולי זולה יותר, אבל "שכר הלימוד" להכשרתו יקר ביותר.

אי אפשר שלא להתרשם מאווירת האופטימיות שבתשובות המנכ"לים והמנמ"רים. אף אחד לא יודע להסביר למה, אבל כולם ממתינים בציפייה לרבעון הראשון של 2010, שסומן כיעד שבו תורגש ההתאוששות. בפועל, ברחבי העולם וגם בישראל לא השתנה דבר. הנסיבות שהביאו לקריסה הכלכלית עדיין מרחפות באוויר, ומה שהשתנה הוא האווירה.

האיחולים שהמנכ"לים והמנמ"רים איחלו לעצמם ולנו – זהים. שתהיה לנו שנה טובה יותר והכי חשוב הוא שהיא תהיה שנה רגועה ושקטה – גם בחזית הכלכלית וגם בחזית הביטחונית. שתהיה זו שנה שבה נוכל לראות את גלעד שליט חוזר לביתו ולמשפחתו.

חג שמח.