גוגל, אנדרואיד והחלטת בית המשפט

שופטת בית משפט פדרלי בארצות הברית דחתה באחרונה תביעה ייצוגית צרכנית נגד גוגל (Google) ועל פי הדיווחים, החליטה שאין ממש בטענת התובעים שענקית הרשת פוגעת ברוכשי טלפונים חכמים מבוססי אנדרואיד (Android) בכך שהיא כופה לכאורה על היצרניות להשתמש באפליקציות שלה כברירת מחדל.

על פניו, ההחלטה נכונה ונאותה, בין היתר בגלל העובדה שהעותרים צירפו לבקשתם דרישה לפיצוי כספי, מתוך טענה שהשימוש באפליקציות של גוגל כברירת מחדל גורם לייקור הייצור של המכשירים.

היתרון הגדול של אנדרואיד על פני iOS, מערכת ההפעלה של אפל (Apple), הוא העובדה שהיא פתוחה וניתנת לשינוי ולעיצוב. לא אחת ולא שתיים אני מציג כאן אפליקציות שמשנות את המראה ודרך ההפעלה של אנדרואיד כמעט לחלוטין. רוב היצרניות, לפני שהן מוציאות את המכשירים שלהן לשוק, "מלבישות" מעל אנדרואיד ממשק משלהן, שמשנה במקצת את דרך העבודה עם המכשיר, ומוסיף תכונות ומאפיינים שלא קיימים באנדרואיד ה-"נקי".

תוספות הממשק הללו היו בין הגורמים שהובילו את גוגל לייצר מכשירים בעצמה – את סדרת ה-Nexus. מנגד, יצרניות רבות החלו להציע גרסה "נקייה" של מכשיריהן שתימכר בחנות של גוגל. תוספות הממשק הן גם אלה שגורמות לעיכובים לא מעטים בהשקות עדכוני גרסאות של אנדרואיד ומביאות את גוגל ללחוץ על היצרניות לא לבצע שינויים באנדרואיד שלה. הסיבה לכך היא שלקוחות מאשימים אותה בכך שהם לא מקבלים את העדכונים במהירות, להבדיל ממכשירי ה-Nexus ושאר המכשירים ה-"נקיים", שמקבלים את העדכונים באופן כמעט מיידי.

לכך אפשר להוסיף היבט מסוים בשימושיות. בדרך כלל, אם מתקינים מספר אפליקציות שמבצעות את אותה פעולה, פחות או יותר, מופיע חלון שמבקש לבחור את אפליקציית ברירת המחדל או לבחור האם מדובר בשימוש חד פעמי באפליקציה שבוחרים. ואם לא, אין בעיה להיכנס להגדרות, משם ליישומים… ורגע אחד. הנה הבעיה שלי.

אני מעריך שחלק גדול מכם, הקוראים את השורות הללו, יודעים להיכנס לקרביים של מכשיר האנדרואיד שלהם ולהתאים אותו לצרכיהם. אבל אנחנו המיעוט. רוב המשתמשים במכשירי טלפונים חכמים משתמשים במכשיר שלהם כמות שהוא, בלי לעשות שינויים או עם ביצוע שינויים קלים בלבד. הם משתמשים בברירות המחדל, אם זה בדפדפן, באפליקציית הדואר, במפות, בגלריה, בצ'אט וכדומה. המקרים היחידים שבהם הם יעשו שינוי בשימושיות הוא כשתופיע להם הודעה על המסך שתבקש מהם לשנות משהו, או שחבר או קרוב ייקח מהם את המכשיר ויחליט שהוא צריך לשנות עבורם את סביבת העבודה. אתם יודעים מה? חלק גדול מאותם משתמשים אפילו לא יבצע שדרוג למערכת ההפעלה.

לא רק גוגל

סיפור גדול שמתאים להזכיר כאן, כי הוא כולל חוסר ידיעה, שימוש באפליקציית ברירת מחדל וחברת תוכנה גדולה, הוא זה של מיקרוסופט (Microsoft), אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer), יצרניות הדפדפנים האחרות והאיחוד האירופי.

ועדת ההגבלים של האיחוד כפתה על מיקרוסופט להציג באירופה, בעת התקנת Windows 7, חלון שיאפשר למשתמשים לבחור את דפדפן ברירת המחדל שהם רוצים להשתמש בו, ולעשות זאת כבר ברגע ההתקנה. היא אפילו כפתה להציג במסך אחד, הראשי, את האייקונים של חמשת הדפדפנים המובילים בשוק באופן אקראי, ובמסך שני עוד שבעה דפדפנים אחרים, קטנים יותר. הסיבה: מיקרוסופט משתמשת בכוח המונופול שלה כדי "לדחוף" למשתמשי Windows את הדפדפן שלה.

לפי המבחן הזה, ועם 80% ויותר מהשוק, צריך לעשות את אותו הדבר גם עם אנדרואיד. אם Windows היא מונופול בתחום המחשוב הסטנדרטי, מערכת ההפעלה של גוגל היא מונופול אפילו גדול יותר בתחום הטלפונים החכמים והטאבלטים. למה לנהוג איפה ואיפה? ואם גם כאן מדובר בטובת הצרכן, מה ההבדל בין שני המקרים?

יש לכל אלה שרדפו אז אחרי מיקרוסופט שתי אפשרויות: או שיבקשו מהחברה סליחה או שיקומו וידרשו את אותה התנהלות גם מגוגל. שהרי מדוע שאופרה (Opera) לא תרצה שהדפדפן שלה ישמש כברירת מחדל? ואולי מוזילה (Mozilla)? ומה עם יצרני דולפין (Dolphin)?

אני מציע לעותרים לנצל את ההצעה של השופטת ולהגיש את העתירה מחדש מנקודת המבט הזו שפרשתי לעיל, מבלי לערבב בסיפור עניינים כספיים. מעניין מה תהיה התוצאה אז.