האם הרשת משפיעה על ההצבעה בבחירות?

מה מידת השפעתם של הסרטונים על הבוחר? האם המשקל הציבורי-תקשורתי הגבוה שלהם יכול להביא לשינוי במערכת הבחירות? האם הם באמת משכנעים את המתלבטים?

האם הסרטונים של הפוליטיקאים משפיעים על ההצבעה? לא כל כך בטוח. צילום: מתוך סרטון נתניהו בגן הילדים

אחד המאפיינים של מערכת הבחירות הנוכחית הוא הבולטות התקשורתית והציבורית של הקמפיינים הדיגיטליים, ובעיקר סרטוני הבחירות. דומה שכבר נאמר עליהם הכול, לטוב ולרע.

דפי הרשתות החברתיות מלאים בכל ערב בלינקים לסרטונים יצירתיים יותר ופחות שמציפים מנהלי הקמפיינים של המפלגות. הביבי סיטר של נתניהו, הקול של הרצוג, בנט ההיפסטר וריקוד החתונה של מרצ. החגיגה בעיצומה, בעזרתה של התקשורת המסורתית, שעולה על הטרמפ ומנצלת את הסרטונים לצורך העלאת הרייטינג ותפוצת העיתונים.

אבל מה מידת השפעתם של הסרטונים על הבוחר? האם המשקל הציבורי-תקשורתי שלהם, שהוא כעת במינון גבוה, אכן יכול להביא לשינוי במערכת הבחירות? האם הם באמת משכנעים את המתלבטים? התשובה היא: כנראה שלא.

הוויראליות, הפופולריות של הרשת, שמערבת מיליוני ישראלים בכל ערב בסרטוני בחירות, מייצרת במידה רבה מצג שווא, והיא אף עלולה להכשיל את הפוליטיקאים, שנראה שמתאהבים בה יותר מדי.

למסקנה הזו הגיעו דווקא אלה שאמורים להגן על התפיסה האומרת שכיכר העיר עברה לפייסבוק (Facebook) ושאר הרשתות החברתיות. חמישה פאנליסטים שזומנו לדיון שהתקיים הבוקר (ג') במערכת אנשים ומחשבים היו תמימי דעים שעם כל הכבוד לכל הבאזזז והרעש שהסרטונים עושים, השפעתם מוגבלת. זאת, בדומה לגישה שטוענת שהשפעתם של כלי התקשורת על דרך ההצבעה של הבוחר היא מעטה עד אפסית, בניגוד לדעה הרווחת.

הפאנליסטים שהשתתפו הם: דרור מזרחי, יועץ תקשורת ואסטרטגיה פוליטית, חבר בצוות הקמפיין של מרצ; ד"ר איתן לסרי, יועץ פוליטי ומומחה למערכות בחירות, ששימש כיועצם של ראשי הממשלה אריאל שרון ובנימין נתניהו; נמרוד פרידברג, מנכ"ל Feed Media; טל שניידר, בלוגרית פוליטית ועיתונאית; והסוקר הוותיק פרופ' קמיל פוקס, שמבצע בבחירות האלה סקרים עבור ערוץ 10 והארץ.

פרופ' פוקס העלה על נס את כוחה של הרשת ואמר כי "הכלים שקיימים בה מספקים הרבה יותר מידע עלינו, מעבר לשאלה מה הצבעת ולנתונים דמוגרפיים, ולכן יכולים להניב הרבה יותר דיוק לגבי התוצאות". לעומת זאת, הוא ציין כי השפעת הסקרים, כולל אלה שנערכים ברשת, מועטה.

מגוטנברג ועד צוקרברג

אז מה קורה פה בעצם? שיגעון הסרטונים ברשת הוא חלק מעידן הדטרמיניזם הטכנולוגי. מדובר בתפיסה מדעית-פילוסופית שקובעת כי לאורך ההיסטוריה, מגוטנברג ועד צוקרברג, הטכנולוגיה היא זו שהכתיבה את הדרך בה אנחנו צורכים מידע ומשתמשים בו.

זהבה גלאון רוקדת? משפיע פחות ממה שחושבים. צילום: מתוך הסרטון

זהבה גלאון רוקדת? משפיע פחות ממה שחושבים. צילום: מתוך הסרטון

הפוליטיקאים בולטים בנוכחותם ברשת במערכות הבחירות האחרונות ומשתמשים בה כדי לתקשר עם הבוחרים הפוטנציאליים. פייסבוק תפסה מקום מכובד ביותר בבחירות 2013, ואילו כעת היא מוכתרת – בניגוד לדברי יאיר לפיד – כ-"מלכת הבחירות". אלא שיש הבדל עצום בין פופולאריות ו-ויראליות לבין השפעה על החלטה גורלית מי ינהל את המדינה.

הפועל היוצא מתפיסה זו הוא שעם כל הכבוד לפאן ולעניין שיש בסרטונים, אין תחליף לשטח – לפגישות אישיות בין בוחרים לנבחרים ולחוגי בית. הבוחר הממוצע מספיק מתוחכם להפריד בין לייקים או גידופים בפייסבוק לשיפוט ענייני במי הוא רוצה לבחור ומי ירכיב את הממשלה הבאה. הפאנליסטים ציינו כי יש משמעות רבה מאוד ליום הבחירות עצמו, לנציגים של המפלגות שמנסים לשכנע אותנו להצביע עבורן ליד הקלפי עצמה.

המצביעים מסורתיים בוודאי לא ישנו את דעתם בגלל סרטון מצחיק זה או אחר, והמתלבטים אולי יכניסו את הסרטונים והאפקט שהם יוצרים כמרכיב בהחלטתם למי להצביע, אבל זה לבטח לא יהיה השיקול היחיד. מערכת בחירות אינה האוסקר והבוחרים הם לא חברי האקדמיה בלוס אנג'לס.

נפתלי בנט ההיפסטר. צילום: מתוך הסרטון

נפתלי בנט ההיפסטר. צילום: מתוך הסרטון

אלה מבין משתתפי הפאנל שמייעצים בבחירות הדגישו כי הם מעבירים את המסר הזה לפוליטיקאים שהם עובדים עבורם.

למרבה הצער, חלק מהמפלגות מתאהבות יותר מדי בחלק הווירטואלי של הקמפיין שלהן ומשאירות פחות מדי תקציבים ליום הדין. אם הן לא יתעשתו, המפלגות הללו יחושו את זה על בשרן ב-17 במרץ.

האלימות, הרשת ומערכת הבחירות

נושא נוסף שעלה לדיון הוא עד כמה הפופולריות של הרשת והשפה שמשתמשים בה שם הגבירו את האלימות המילולית והפיזית במערכת הבחירות. הדוברים ציינו, ובצדק, כי אלימות בבחירות תמיד הייתה ותמיד תהיה, וכי החשיפה ברשתות החברתיות, שאינן מסוננות והיד של המשתמשים בהן לעתים קלה על המקלדת, מגבירה את העוצמה של האלימות אבל לא בהכרח מבטאת גידול מספרי בה.

כך או כך, מנהלי הקמפיינים ממליצים לפוליטיקאים, להוות דוגמה ולרסן את האנשים שלהם, לטובת כולנו.

האם הרשת מצליחה לייצר סדר יום חדש וענייני בבחירות הללו? גם זה בספק. עובדה שהסרטונים, הדיווחים בטלוויזיה ותוכניות הסאטירה עסוקות עדיין בדו"ח המבקר על בית ראש הממשלה בירושלים, ונושאים בוערים באמת – כלכלה, חברה, טכנולוגיה וצמיחת המשק – נדחקים הצידה, אם בכלל.

השורה התחתונה: קמפיינים ברשת וסרטונים מייצגים את התקשורת החדשה, שאמורה להשפיע על הדרך בה מתנהלת מערכת הבחירות. אולם, על פי הערכת המומחים שעוסקים בזה, ההשפעה שלה מוגבלת. במילים אחרות: זהירות, זה ממכר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים