ממה כדאי להיזהר בעת הקצאת אופציות לעובדים בסטארט-אפים?

רו"ח אלי אל על מסביר מה כדאי לסטארט-אפים שפועלים או רוצים לפעול בארצות הברית לעשות כדי לבצע הערכת שווי נכונה ומדויקת

ו"ח אלי אל על, מנכ"ל שווי הוגן

חברות ישראליות הפועלות או רוצות לפעול בארצות הברית, כמו חברות סטארט-אפ, עשויות להידרש להגשת עבודות למס ההכנסה האמריקני לצורך הקצאת אופציות לעובדים (A409).  בתחום זה ישנה חשיבות רבה לבחירת מעריך שווי הפועל בהתאם לסטנדרטים אמריקניים מקובלים, לרבות כשירות המעריך וניסיונו. חשוב לדעת כי עבור חברות סטארט-אפ אלה עלולה להיווצר חשיפת מיסוי כתוצאה מבחירת מעריך שווי שלא מוסמך לפעול על פי הסטנדרטים המקובלים בארצות הברית, כגון ASA ,NACVA או AICPA.

תחום הערכות השווי העולמי נמצא בימים אלה בהליך של התכנסות בינלאומית למתודולוגיה אחידה, כאשר אחת מאבני הדרך הינה הודעתה של מועצת הערכות השווי הבינלאומית IVSC ( ר"ת International Valuation Standards Council) מאוקטובר האחרון בדבר מזכר הבנות שנחתם על ידי הארגונים הגדולים בתחום בעולם, שהתחייבו לעמידה במערכת סטנדרטים גלובלית אחידה להערכות שווי בתוך שלוש שנים.

מבחינה כלכלית, המודלים והשיטות להערכות שווי המקובלות בעולם מגיעות מארצות הברית, בה העיסוק בתחום נמשך באינטנסיביות כבר עשרות שנים (למעשה מאז תקופת היובש הגדול בשנות העשרים של המאה הקודמת).

בישראל, לעומת זאת, התחום עדיין איננו מוסדר ובהעדר דרישה רגולטורית כלשהי, רובם המכריע של מעריכי השווי פועלים על פי מיטב שיקול דעתם ולא בהתאם לסטנדרטים וההסמכה הנדרשת ממעריכי שווי הפועלים בשוק האמריקני.

מה דינה של הערכת שווי שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים?

באחרונה נידון הנושא על ידי בית המשפט בארצות הברית בתיק שכלל עדות מומחה להערכת שווי. השאלה המרכזית בתיק הייתה: אילו ראיות נחוצות לבית המשפט בכדי להעריך עסק? הערכת שווי שביצע עד מומחה מטעם התובעת נפסלה מכיוון שלא עמדה בסטנדרטים המקובלים בתחום.

העסק המדובר בכתב התביעה היה רשום תחת שמות שונים אך דומים וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא ניתן היה לקבוע את אופיו המדויק, מלבד העובדה שפעל כמתווך בתעשיית המוליכים למחצה.

מצד אחד התבססה התביעה על עדותו של מומחה, רואה חשבון ומעריך שווי, שביצע את הערכתו על פי מידע חלקי ולא מעודכן שסופק לו. לדוגמה, ניתנה לו גישה רק לדו"חות כספיים לא עדכניים (בני מספר שנים), אולם היקף ההכנסות שהשתקפו בהם היו כמחצית מההכנסות שהשתקפו בטפסים שהוגשו למס הכנסה. כמו כן, העריך המומחה שהוצאות אישיות רבות בוצעו דרך העסק ובין היתר הסתמך על אתר האינטרנט של העסק, שבו הוא תואר כבעל "מלאי המוליכים למחצה וציוד הייצור הגדול בעולם".

מנגד, הצד השני כלל לא שכר את שירותיו של עד מומחה והעיד בעצמו לגבי שווי העסק. לדבריו, בזמן המשפט לא נמצא בעסק מלאי כלל והוצגו מסמכים שהוגשו לצורך קבלת החזרי מס המעידים על כך שמאז המועד שבגינו בוצעה הערכת השווי הצטמצם היקף ההכנסות ב-90%, ושהעסק עבר להפסד. ההסבר שניתן לירידה הדרסטית בתוצאות הפעילות היה "המצב הכלכלי". כמו כן, נטען כי העסק לא היה מנוהל כראוי מזה תקופה ועל כן הוא חסר שווי לחלוטין.

מעריך השווי ייחס לפעילות שווי חיובי, שכ-30% מתוכו נזקפו למוניטין האישי המיוחס לבעל העסק. אולם, העד המומחה הודה כי בשל הגישה המוגבלת שניתנה לו למידע אודות העסק, הערכת השווי לא נערכה בהתאם לסטנדרטים המקובלים על ידי לשכת רואי החשבון האמריקנית (AICPA). יחד עם זאת הוא טען כי "העבודה נערכה על סמך יסודות מוצקים ובהתאם לתיאוריה החשבונאית", ועל כן "הציגה שווי סביר".

בית המשפט פסל את הערכת השווי שהגיש המומחה מטעם התביעה, קיבל את עדותו של בעל העסק לגבי שווייה האפסי של החברה וקבע כי בשל היעדר מידע מספק לא ניתן להעריך את שווי העסק. עוד נכתב בפסק הדין כי "כמעט כל המידע עליו הסתמך המומחה לא היה נכון בפועל". אולם, בשל העובדה שבעל העסק סיפק לעד המומחה רק מידע חלקי ומעורפל, ובכך מנע ממנו לבצע את הערכת השווי כהלכה, הורה לו בית המשפט לשלם את הוצאות שכרו של המומחה מטעם התביעה.

שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט לערכאה גבוהה יותר. בית המשפט לערעורים קבע כי החלטת הערכאה הנמוכה לקבל את עמדתו של בעל העסק ולא לבצע הערכת שווי כהלכה לעסק הייתה שגויה.

בפסק הדין נכתב כי "איכות וסוג הראיות הנחוצות בכדי לאפשר לבצע הערכת שווי לעסק אינה קבועה". בנוסף, נקבע בפסק דינה של הערכאה הגבוהה כי טפסי המס, מהם ניתן ללמוד על היקף ההכנסות של העסק מספקים, מקיימים היתכנות לביצוע הערכת שווי ועל כן, הורה על ביצוע הערכת שווי תקנית וחלוקה צודקת של שווי העסק בהתאם.

פסיקה זו מהווה דוגמה לחשיבות הרבה של ביצוע הערכות שווי באיכות גבוהה, על בסיס נתונים נאותים ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בפרקטיקה המקצועית בתחום. בעת בחירת מעריך שווי, במיוחד לצורך הגשת עבודות לרשויות המס בארצות הברית, חשוב לבחון את הסמכתו, ניסיונו ויכולתו לעמוד בפני חקירה נגדית בבית משפט, ולהסביר בצורה רהוטה וברורה אודות שיקול דעתו המנומק והמבוסס.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים