כיצד להפוך נתונים לתובנות?

העידן שבו אנחנו חיים מוגדר כעידן המידע. בסוף המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית החלו לדבר על התפוצצות המידע. מדובר בעידן שבו אנחנו נשטפים בים של נתונים, מידע שמיוצר עבורנו שמביא לפעולות שונות, לפעמים קריטיות, כאלה שמצילות חיי אדם. על פי תחזיות שונות שפורסמו באחרונה, בשנת 2020 יהיו בעולם 40 זטה-בייט של מידע. רק לשם קבלת פרופורציה, זטה-בייט אחד שווה ל-1024 אקסה-בייט. בקיצור, המון.

צביקה שטרקמן, יזם ומנהל היי-טק, דיבר על כך בכנס בנושא Big Data שערכה הפקולטה לניהול וטכנולוגיה במכון הטכנולוגי בחולון. כדי להמחיש זאת ולהראות עד כמה עצומות כמויות המידע שיש בחיי היום יום של כולנו, הוא הציג בפני המשתתפים כמה נתונים מהרשתות החברתיות: כך, למשל, מספר הציוצים שמפורסמים בכל יום בטוויטר (Twitter) עומד על 400 מיליון – כמות של 15 טרה-בייט; בלינקדאין (LinkedIn) מפורסמות מיליארד המלצות אישיות בשבוע; והנתונים שמועברים בפייסבוק (Facebook) בשבוע הם בנפח של חצי פטה-בייט. פייסבוק, אגב, מנתחת את כל המידע ומאפשרת למפרסמים לפנות באופן מפולח לקהלי היעד, מה שנקרא פרסומות מטורגטות. "זו דוגמה מצוינת ליישום של Big Data לתועלת מסחרית, שכמובן באה על חשבון הפרטיות של המשתמשים", אמר שטרקמן.

משהו שהאימא היהודייה תאהב

לפי שטרקמן, המקצוע הנכון ושיכול להיות חביב על האימא היהודייה של ימינו הוא לא רפואה או עריכת דין, אלא ניתוח סטטיסטי וכריית מידע. "על פי סקר שערכה לינקדאין, ניתוח סטטיסטי וכריית מידע הוא המקצוע הנדרש ביותר כיום בשוק", אמר. "אלה חדשות טובות, אבל יש גם חדשות רעות: כמו בכל טכנולוגיה שמיישמת אוטומציה בתהליכים ארגוניים, היא עלולה לייתר שורה של מקצועות, למשל תפקידים מסוימים בענף הבנקאות או מוקדני שירות. המערכות החכמות יעשו את העבודה במקומם".

הוא הוסיף כי "מי שחושב שבעיית ה-Big Data נולדה בעשור האחרון – טועה. כמו על הרבה טכנולוגיות, גם על זה חשבו קצת לפני". לדבריו, "חוקרי נאס"א (NASA) התריעו על כך עוד ב-1997 ובמחקר שעשו באותה השנה הם כבר הגדירו מה הפירוש של התפוצצות מידע".

אחד הנושאים הבולטים עליו דיבר שטרקמן הוא כיצד הופכים מידע לתובנות. "בשנים האחרונות, עם התפתחות האינטרנט, גדלה כמות המידע בעולם בצורה דרמטית. המידע נאגר ברשת, במחשבים של חברות ואנשים, ובכלים שונים נוספים, כמו סמארטפונים ומצלמות. החשיפה למידע מהירה וזמינה לכולם, הכול נמצא במרחק של לחיצת עכבר. הררי המידע יצרו אתגרים חדשים – טכנולוגיים, עסקיים ואחרים. את המידע הזה נדרש להפוך לתובנות".

"Big Data מתייחס למאגר נתונים שאינם מאורגנים על פי שיטה מסוימת, שמגיעים ממגוון מקורות", הגדיר המרצה את התחום. לדבריו, "יש שלבים עיקריים בתהליך עיבוד וניתוח המידע: איסוף, שמירה, ניתוח ועיבוד, ואז הוצאת התובנות והסקת מסקנות עסקיות ואופרטיביות לפעולת הארגון. ארגון שיעבוד כך ירוויח מהמידע שיש לו, כי המטרה היא ליצור תובנות בעלות ערך, שלא ניתן לנתח בכלים המוכרים לנו כיום. החוכמה היא להוציא מהמידע את התובנות הרלוונטיות לארגון".

שטרקמן האיר את הנושא גם מהזווית המשפטית, בעיקר בכל הנוגע להגנת הפרטיות. "הדינים שקיימים כיום בתחום מתאימים לסוגיות של מידע מקומי וקטן ולא ל-Big Data", אמר. בכדי להמחיש זאת, הוא נתן כדוגמה סיפור על נערה בת 15 שקיבלה לביתה קופונים לרכישת מוצרים לתינוק. כאשר אביה הזועם התקשר לחברה ששלחה אותם, טענו נציגיה שהם עקבו אחרי הרגלי הקנייה של בתו. ואמנם, לאחר זמן מה התברר שהיא בהריון. "זו דוגמה מצוינת לכך שהפרטיות שלנו ניזוקה ואף נעלמת. הרשתות המסחריות עוקבות אחרי ההרגלים שלנו, אוספות מידע ועושות איתו שימוש לתועלתן".

לסיכום אמר שטרקמן כי השימוש בכלים לטיפול ב-Big Data הפך נפוץ בתחומים רבים: מודיעין, משטרה, צבא, לוחמת סייבר, ביולוגיה, רפואה, ספורט, היכרויות ושידוכים, עסקים מסחריים ואפילו פוליטיקה. מערכת הבחירות של ברק אובמה, לדוגמה, התבססה על הררי מידע, בכדי להתאים את המסרים לכל פלח אוכלוסיה.

דובר אחר בכנס היה ד"ר איל בריל, ראש התוכנית לתואר ראשון בניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון. הוא אמר כי "כשגוגל (Google) רכשה את Nest תמורת סכום מדהים של 3.2 מיליארד דולר, רבים הרימו גבה. אבל חשוב להבין שגוגל לא רכשה חברה שמייצרת תרמוסטטים, אלא כזו שמייצרת מידע על התנהגות של פרטים בסביבה הטבעית שלהם. המידע הזה שווה הרבה כסף, כי הוא מאפשר להתאים לאנשים מוצרים באופן פרטני".

ביום ב' הקרוב, 19 בינואר, תקיים קבוצת אנשים ומחשבים את הכנס השנתי בנושא BI ו-Big Data, בהובלת פלורה לוין, מנכ"לית משותפת ב-B-Pro. במהלך הכנס תוצג דוגמה כיצד יישום טכנולוגי חכם לניהול מידע בתחום השירות מביא להקמת חברות חדשות, שבעבר לא יכלו לקום. אחד הדוברים באירוע יהיה עידו עדולומי, מנהל השיווק של Uber – מיזם התחבורה שנכנס לא מזמן לישראל. המיזם הוא שירות של מוניות על ידי נהגים מקצועיים, אולם מאפשר בנוסף לנהגים פרטיים לתפקד כנהגי מוניות ולגבות כסף עבור הסעות, לאחר הליכי קבלה ובדיקה. בארץ מתאפשרת רק הזמנת המוניות. הניהול של Uber כולו הוא אינטרנטי והניתוב נעשה באמצעות האפליקציה.

בין הדוברים הנוספים בכנס יהיו רז הייפרמן, ממלא מקום מנהל רשות התקשוב הממשלתית, נצ"מ עופר שנהב ממשטרת ישראל ושמעונה נווה, מנמ"רית אקסלנס נשואה.